מכת תאונות האופניים בשרון: "אנחנו מופקרים, התשתיות לא מתאימות"

17 תושבים מהשרון נהרגו בתאונות אופניים מאז שנת 2003, כך לפי נתוני אור ירוק המתפרסמים היום (שלישי) לבקשת וואלה! NEWS. הצגת הנתונים מגיעה על רקע התאונה הקטלנית שהתרחשה אתמול בבוקר סמוך למושב בני ציון, שבה נהרגו שני תושבי קדימה־צורן בעקבות פגיעת רכב. מדובר במספר תאונות גבוה במיוחד לאור כמות האוכלוסייה באזור וצפיפותה. לשרון קודמות רק תל אביב (67), פתח תקוה (22) וחדרה (19) במספר ההרוגים.

במספר הפצועים בתאונות אופניים, תושבי השרון נמצאים באמצע הטבלה עם 241 בני אדם - מתוכם 49 שנחבלו באורח קשה. עם זאת, תושבי האזור מובילים בנתון המפוקפק על אזורים מאוכלסים וצפופים יותר כמו חדרה, רמלה, אשקלון, עמק יזרעאל והגולן. בראש הטבלה עומדות תל אביב, פתח תקווה, רחובות, עכו, ירושלים, חיפה ובאר שבע.

לדברי עו"ד שני אוכמן, חברת מטה התושבים של קדימה־צורן בנושא התחבורה הציבורית ותוכנית המתאר במועצה המקומית, אזור השרון מתאפיין במודעות לרכיבה על אופניים, אולם תנאי השטח הפכו עם השנים לפחות הולמים בעבור כך. "הכבישים באזור הם ברובם חד-מסלוליים עם שוליים לא מאוד רחבים, והם מחברים בין יישובים קטנים וסמוכים", תיארה אוכמן. "גם הכביש שיותר רלוונטי לאזור שלנו, 562, הוא חד-מסלולי. בין צורן לקדימה הרבה בני נוער נוסעים לבית הספר באופניים, ביניהם גם הבן שלי. התשתיות של התחבורה לא מתאימות לאופניים. אלו תשתיות שנבנו בשנות ה-90 ליישוב כפרי, לא עירוני", הוסיפה.

אוכמן הדגישה כי התקרית שאירעה אתמול התרחשה בכביש ראשי, אולם לדבריה לעתים לא קיימות אפשרויות אחרות. "אנשים פה בסביבה, שפעם היו רגילים לנסוע באזור כפרי, מוצאים את עצמם בכבישים סואנים. אין שבילי אופניים ייעודיים, ובפועל אין כסף לרשויות המקומיות לקדם תשתיות מהסוג הזה", אמרה. "אני מניחה שליישובים סמוכים אחרים אין מספיק מודעות".

"אני רואה שרוצים לעודד הגעה לרכבת באמצעות אופניים, אבל התשתיות לא מספיק מגינות", הבהירה אוכמן. "אני לא אעלה על אופניים ואסע לרכבת או לתחנת אוטובוס - אני לא מרגישה מוגנת מספיק. בני נוער צריכים לחצות כבישים ראשיים בלי מעבר חצייה, באופניים. אנשים מרגישים ממש מופקרים", הוסיפה. "אנחנו נורא חוששים לילדים. נדרש לשפר את הדבר הזה גם בעבורם, וגם עבור אנשים שרוצים לעשות ספורט או לעבור בין יישוב ליישוב מבלי להשתמש ברכב".

לירן בר-יואב הוא רוכב אופניים מנוסה מרעננה, מקהילת רוכבי האופניים שמעודדת את תרבות הספורט המתגלגל בעיר. כתושב השרון, גם הוא נתקל באותם חששות, ואחרי הטרגדיה שאירעה אתמול, גם בני משפחתו. "חד-משמעית היו שיחות בבית שביקשו ממני להיזהר הרבה יותר. אבל השניים שמתו אתמול, מה הם יכלו לעשות עם רכב מטורף על הכביש?", תהה בר-יואב. "הבן אדם הזה לא יצא מהבית ואמר שהוא ייסע על הכביש הזה כמו משוגע. הוא כנראה נסע כבר כמה קילומטרים לפני כן, ואף משטרה לא הבחינה בו".

לדבריו, קבוצת הרכיבה בה הוא חבר רוכבת בעיקר בשטחים פתוחים מתוך החשש לעלות על הכביש. "השניים שיצאו הבוקר לרכיבה יצאו לכביש יחסית בטוח. אנחנו גם רוכבים בו מדי פעם. זה זעזע את כל קהילת הרוכבים באזור", סיפר בר-יואב. "אין אחד שלא מזדהה ואומר שזה יכול לקרות גם לו. אין כאן אכיפה. היום זה רוכבי אופניים ומחר הולכי רגל". לטענתו, אין תשתיות טובות לא למכוניות, ולא לאופניים. "זו מדינה שלא יודעת לנצל את כלי התחבורה הזה. בכל העולם אנשים נוסעים עם זה לעבודה בלי בעיות, וכאן יש חשש לעלות על הכבישים".

מלבד האחריות המובנת מאליה על הנהג, בר-יואב סיפר כי יש בעיה עמוקה בחוסר האחריות של הרשויות. "בכל פעם יש תירוץ אחר. פעם זה נהג שיכור, פעם זה נהג עייף. זה שנהג כזה יכול לעלות על הכביש במדינה שאין בה אכיפה - זה מראה על התשתיות". הוא הוסיף והתלונן על כך ש"אין אכיפה ואין חינוך. עד שיהיה, כל מי שרוכב על אופניים צריך לחשוב כמה פעמים ולהיות עם יד על הדופק. צריך לראות מי בא לפניך ומאחוריך ולנסות להתחמק". לדבריו, החוק אומר שמגיל מסוים צריך לרכב על הכביש. "עכשיו, כשכולם נוסעים עם טלפונים, אתה הופך להכי פגיע", הוסיף. "הרשויות לא יודעות איך להתמודד עם זה. אפשר לעשות את זה פשוט עם שבילי אופניים או שילוט לאזהרה, אבל רק כאן לא יודעים איך".

"המרכז הרפואי מאיר נמצא במקום שמגיעים אליו הרבה מאוד תאונות - מכביש 4 ומהיישובים שמסביב, וניתן לראות שמספר תאונות האופניים בשנים האחרונות גדל", אמר מנהל המחלקה הכירורגית א' במרכז הרפואי, פרופ' חיים פארן. "יש כמה סוגים של פציעות. כאלו שנובעות מתאונות עצמאיות - אנשים שנוסעים באופני שטח הם המיעוט. הרוב מגיעים מתאונות דרכים - גם מפגיעות של מכוניות וגם לפעמים כתוצאה מהחלקות. החבלות הן בדרך כלל קהות של שברים, וישנם גם שפשופים. לרוכבים הרי אין הגנה כמו לאופנוענים. לפעמים אנחנו רואים גם הרבה פגיעות מהכידון וזה גורם לפגיעות פנימיות. מלבד זה אנחנו רואים פגיעות חזה וראש, אולם יש ירידה בפגיעות הראש בעקבות העלייה במודעות לשימוש בקסדות".

"ספורט האופניים נהיה הרבה יותר נפוץ מפעם, אז רק ילדים רכבו. היום מדובר בספורט מאוד נפוץ ואנחנו רואים את זה הרבה", ניסה להסביר פרופ' פארן, שמתגורר גם הוא באזור השרון. "רואים בבקרים שיירות של רוכבים. דווקא כשהכביש ריק הנהגים נוסעים יותר מהר, ואז זה נהיה מסוכן יותר. שעות הבוקר והערב הן שעות יותר בעייתיות. הכבישים פקוקים והרכבים נדחסים. הרבה אנשים יוצאים לשוליים עם המכוניות ומנסים לעקוף, ורוכבי האופניים, שנמצאים שם, מאוד פגיעים. לא צריך הרבה, מספיקה מכה קטנה כדי להעיף בן אדם. היום בבוקר זו היתה כנראה פגיעה במהירות גבוה, ובפגיעה כזו אין שום סיכוי".

ראש המועצה האזורית קדימה־צורן, קרן גרין, מסרה בתגובה כי התאונה שהובילה למותם של יותם ויינשטיין ויניב לוגסי "היתה יכולה אולי להימנע לו היו תשתיות ראויות בכבישים באזורנו, כולל לרוכבי האופניים". היא הוסיפה כי "היישוב כולו המום כואב ודואב בעקבות האסון הנורא שפקד היום את משפחותיהם. המועצה וכל תושבי קדימה צורן, מחזקים ומחבקים את שתי המשפחות באבלן הכבד".

ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק אמר כי "לצערי הרב לא מדובר ברוכבים הראשונים שמקפחים את חייהם ברכיבה בשרון. מדובר באזור מרובה ברוכבי אפניים ולכן אסור להפקיר את הרוכבים ולהמר על בטיחותם. באותם כבישים שבהם יש ריבוי רוכבים יש לשפר את התשתית, לסלול מסלולי רכיבה ולחרוץ את שולי הכביש כך שנהג סוטה מהמסלול לכיוון השול יקבל התראה על כך. במקביל, חייבים להגביר את המודעות בקרב הנהגים לעובדה שיש רוכבים בכביש. אסור לנו לקבל באדישות טרגדיה כל כך נוראה ולכן חייבים לפעול ולוודא כי אזור השרון הוא אזור בטוח לרכיבה כדי למנוע את ההרוג הבא".