השר לביטחון פנים גלעד ארדן פנה בימים האחרונים ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה לבחון אפשרות למנות מפכ"ל משטרה ונציב שב"ס בממשלת מעבר. ארדן הסביר כי "בעבר החלטתי שלא להביא בפני הממשלה מועמדים לתפקידים אלה לאור פיזור הכנסת והציפיה כי בעקבות הבחירות תכונן ממשלה חדשה. אולם לאור שינוי הנסיבות המשמעותי והתמשכות תקופת הבחירות והיציאה למערכת בחירות נוספת שגם לאחריה אין ודאות שתקום ממשלה, אני מעוניין להביא בפני הממשלה לאישור מועמדים לכהונת קבע".
על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למינויים על ידי שרים או על ידי הממשלה בתקופת בחירות, יש להימנע ככל האפשר ממינויים כאלה. הדבר מודגש אף יותר בכל הנוגע למינוי בעלי תפקידים בכירים שנעשים ללא הליך של מכרז או ועדת איתור - ובהם גם מפכ"ל המשטרה. "ככלל", נכתב בהנחיית, "בתקופת בחירות יש להימנע ממינויים של קבע למשרות אלה".
אל תפספס
ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, מונה לתפקיד לפני שנה לאחר תום כהונתו של רב-ניצב רוני אלשיך. עם פיזור הכנסת ה-20 בדצמבר אשתקד, ארדן החליט להאריך את מינויו של כהן בארבעה חודשים, ולהמתין עם הגשת מועמד למינוי קבע עד כינון הממשלה החדשה.
ארדן הסביר אז כי לאחר שבחן את מכלול השיקולים הנוגעים למועמדים ולהליך המינוי ובהתחשב כי מדובר היה בשלושה חודשים לפני בחירות, צפוי וברור שהליך מינוי שיתקיים, יסבול מחוסר ודאות, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הציבורי, שכן הדיון הציבורי בעת הזו לא יעסוק בשיקולים המקצועיים של המינוי והבסיס לו עלול לנבוע משיקולים פוליטיים ולא מטובת המשטרה וכן קיים חוסר ודאות משפטית באשר ליכולת להשלים ההליך לפני מועד הבחירות.
בשנה שעברה אף מונה גונדר אשר וקנין לתפקיד ממלא מקום נציב בתי הסוהר. כהונתו נקבעה עד ל-28 בפברואר, אולם בינתיים התפזרה הכנסת.
ביום חמישי האחרון הכנסת ה-22 התפזרה לאחר שאף כחבר כנסת לא הצליח להשיג 61 חתימות כדי להקים ממשלה. הוועדה המיוחדת בכנסת אישרה את שתי הצעות החוק לפיזורה, ולאחר מכן הן אושרו בקריאה שנייה ושלישית במליאה ברוב של 94 ח"כים וללא מתנגדים או נמנעים.
היועמ"ש של הוועדה המסדרת הבהיר כי אף שהצעת החוק אושרה לאחר חצות, הרי שהבחירות יוקדמו ולא יתקיימו בחג פורים שזהו התאריך המקורי, אלא ב-2 במרץ 2020.
