מח"ש דורשת עונש מאסר לניצב לשעבר ניסו שחם: "עניין הציבור"

בית משפט השלום בתל אביב דן היום (שני) בטיעונים לעונשו של ניצב לשעבר ניסו שחם, שהורשע בעבירות של מרמה, הפרת אמונים והטרדה מינית. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) דרשה עונש של 11-18 חודשי מאסר בפועל, בטענה ש"במקרה שלפנינו, מתחייב מאסר בפועל של ממש. לא בעבודות שירות".

במהלך הדיון הכחיש שחם כי עבר על החוק וקרא לשופט לא להקל בעונשו. "אני לא עשיתי את העבירות, אבל אם אתה מוצא שמגיע לי עונש חמור - תן לי ולא אערער עליו, אבל אני כן אבקש רשות ערעור לעליון", אמר הניצב לשעבר. "אני לא עשיתי דבר. אמרו את זה אנשים, ואם אתה תיקח את התמליל של ה.ה. (אחת השוטרות בכתב האישום) שכיכבה פה, ותיקח את מה שאמר פה הפרקליט - תחשוב שאתה נמצא בשני משפטים נפרדים. שיגיד (התובע) את כל מה שהיא אמרה בכל ארבע החקירות שלה. שלא יבחר משהו שיש בו פן מחמיר ורק אותו הוא יתאר".

בדבריו התייחס שחם גם לביקורת שנשמעה בשבועות האחרונים על הפרקליטות. לדבריו, "לפני כשבועיים הקשבתי לנאום חוצב הלהבות של דינה זילבר, שהיא חברה יקרה. אישה ישרה, אמיצה. תמיד היא הייתה, תמיד גילתה את עמדותיה. אני לא חושב שנפל בה צל צלו של רבב. והיא ביכתה את המצב שבו היא אמרה שבעבר היה אמון בפרקליטות, והיום אין בה אמון. גם אני עדיין מאמין בחלקים הטובים של הפרקליטות. אבל יש חלקים שגורמים לציבור לאבד אמון בפרקליטות - וזה בגלל מה שקרה כאן. בפרקליטות יש פרקליטים שסטו מן השורה. הם לא רוצים צדק, הם רוצים לנצח בכל מחיר".

נציג מח"ש בדיון, עו"ד רונן יצחק, טען כי שחם "לא מפנים בשום דרך וצורה את מה שאמר בית משפט השלום בסיבוב הקודם, שזיכה אותו מרוב העברות". לדבריו, "אני מפנה לתסקיר ולהערכת המסוכנות, ובכל פעם הוא טוען שזה 'עניין ביני לבין השוטרות', כלשונו, 'עניין של שני אנשים מבוגרים', 'עניין ביני לבין משפחתי'. זה ממש לא בינו לבין השוטרות. זה בינו לבין הציבור, ולבין אמון הציבור, ובינו לבין כל יתר השוטרים והשוטרות. זה הרי תיק שחיתות שלטונית. המילה הזו מופיעה על הטיותיה השונות כמה וכמה פעמים בפסק הדין של המחוזי".

סנגורו של שחם, עו"ד בועז בן צור, אמר כי "התביעה מבקשת מבית המשפט לשלוח אדם לבית האסורים בגין קשרים אינטימיים מוסכמים - לא הייתה פה טענה אחת של אי הסכמה - מקום שאף עובד ציבור אפילו לא הועמד לדין פלילי בגין התנהגות כזו". לטענת בן צור, "זה מופקר לטעון את הדבר הזה, במובן שאם המשפט יוליך אדם לבית האסורים, מקום שבו היה קשר אינטימי מוסכם, זה יכול לדמות למשטרים אחרים".

"שוטרות הגישו תביעה לפיצוי כנגד מח"ש, והיא מתבררת בימים אלו", הוסיף הסנגור. "מח"ש, שרוממות אמון הציבור בפיו של חברי, אז אנחנו נשאל, מה יגידו השוטרים או השוטרות שנחקרים באופן שמוליך אותם להגיש תביעה בשם החקירה האלימה והפוגענית שנעשתה ביחס אליהם? השוטרות אמרו שהכל היה בהסכמה, הן השתמשו פעם אחר בביטוי 'אנחנו לא מבינות מה רוצים מהנאשם', ושללו בבוז כל אפשרות של ניצול".

בחודש ספטמבר האחרון קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעור הפרקליטות והפך את החלטת בית משפט השלום מאפריל שעבר. שחם, כך נקבע, קיים מערכות יחסים עם שורת שוטרות זוטרות ולאחר מכן קיבל החלטות שונות בעניינן. בנוסף הורשע שחם בעבירה של הטרדה מינית, וכן נותרה בעינה הרשעתו במעשה מגונה.

"בארגון כזה, ניצול המעמד והדרגה לצורך ניצול מאוויים מיניים הוא בעל חומרה ייחודית", כתבה אז השופטת מרים דיסקין. "הפער העצום בין שחם לשמונה השוטרות מבחינת הגיל, המעמד, הסמכות והמרות, הוא קרקע פוריה להצמחת עשבים שוטים של ניצול מרות. העבירה של הפרת אמונים נועדה למנוע בדיוק מקרים מסוג זה".

עוד כתבה דיסקין כי מהמשפט עלתה "תמונה קשה של התנהלות שיטתית וסדרתית" מצדו של שחם. עוד צויין כי "כי כל שמונה השוטרות היו בדרגות נמוכות ובתפקידים זוטרים, וחלקן אף שוטרות בשירות חובה. בהקשר זה נדמה שגם אם אין יחסי כפיפות ישירים, יש בנסיבות אלה כדי לצמצם את יכולת ההתנגדות של השוטרות".

(עדכון ראשון: 09:45)