מתכון להתנגשות: מנדלבליט עומד בצומת החוקים שיקבע את גורל נתניהו

תכניתו הנואשת של ראש הממשלה היא לנצח את סער, להשיג בבחירות רוב בכנסת ולחלץ ממנה חסינות. כל עוד היועמ"ש נמנע מפסילת כשירותו מהתמודדות, כוונותיו של נתניהו עשויות להעמיד את הכנסת או את העליון בפני הכרעה חסרת תקדים - למי משני חוקי היסוד יש זכות קדימה

אתר רשמי

התהפוכות הפוליטיות בישראל, אם נכון לתאר קיפאון כתהפוכה, חייבות להרביץ צניעות בכל מי שמצפה משירותי מודיעין לקלוע בהערכותיהם. שום מעריך מודיעיני או פוליטי על פני תבל, לא בישראל - אולי במיוחד לא בישראל - ולא מחוצה לה, היה מסוגל לפני שמונה חודשים ושבוע, ערב בחירות אפריל, לחזות שהדברים יתגלגלו כך שפעמיים רצופות לא תושג הכרעה ושבמרץ 2020 יוצבו הקלפיות בפעם השלישית.

ועדת אגרנט לחקירת מחדלי מלחמת יום הכיפורים, אילו קמה לתחייה, הייתה מיטיבה לבדוק את עצמה לאור ההתפתחויות ולהכיר במגבלות היכולת להעריך גם כשלכאורה המידע כולו חשוף ושקוף. ראשת ה-CIA ג'ינה הספל, המתראה מעת לעת עם ראש אמ"ן תמיר היימן ועם ראש המוסד יוסי כהן, אינה צריכה לכעוס על מעריכי המודיעין האמריקני, שהממונים הפוליטיים עליהם אינם מקבלים מהם חומר שלפיו יחליטו איך לפעול מול ישראל. אף שמספר הנעלמים במשוואה אינו גדול, פתרון לחידה אין.

שתי השאלות המיידיות, המחייבות תשובה, מתמקדות בכשירותו של בנימין נתניהו להרכיב ממשלה לאחר הבחירות ובהצלחתו להדוף את האתגר שמציב לו גדעון סער בתוך הליכוד ובסביבתו הימנית-דתית. מכאן גם חשיבותו של עיתוי המענה הרשמי על השאלה הראשונה, כי בכוחו להקרין על השנייה.

ישיב לבג"ץ בימים הקרובים. מנדלבליט (צילום: שלומי גבאי)

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמור להשיב לבג"ץ בתוך שלושת הימים הקרובים אם בדעתו לחוות דעה בשאלת כשירותו של נתניהו, היה ויעמוד בראש רשימת הליכוד וישיג בכנסת הבאה די ממליצים עליו בפני הנשיא, להרכיב ממשלה תחת כתבי האישום נגדו. בשלב זה על מנדלבליט רק לומר אם ימסור את עמדתו בסוגיה.

"לא" פוטר אותו, כמובן, מפירוט נוסף ומגלגל את הכדור לבג"ץ. "כן" יכול להוות מבוא לעמדה עצמה, אך אין מהיועץ ציפייה למסור אותה בו ברגע. כך או כך, התזמון והתוכן ישפיעו על ההתמודדות בליכוד. "לא" חד משמעי, או "כן" עם השתהות עד לאחר ה-26 בחודש, יסייעו לנתניהו נגד סער. זאת אינה בהכרח כוונתו של מנדלבליט, אך חשבונות משונים של רושם ודימוי - או בעיניו עיקר מול טפל - גרמו לו בחודשים האחרונים להתנהגות המעוררת תמיהה ותסכול ברשויות האכיפה. הוא נמנע, ללא כל הסבר לציבור, מלאשר למשטרה לפתוח בחקירה מלאה בפרשת קשרי נתניהו עם דודו נתן מיליקובסקי, הכוללת גם אימות נכונותן של הצהרות ההון וניגוד העניינים שהופקדו בעשור האחרון אצל מבקר המדינה, וטרם תבע משרה נתניהו להשיב למדינה 120 אלף שקלים שהוצאו בתחבולה - אולי זה יקרה ביומיים הקרובים, האחרונים של שי ניצן כפרקליט המדינה.

ביום חמישי שעבר דיווח נתניהו לבג"ץ, כדי לפעול מרצונו בטרם יאולץ, כי יתפטר מתפקידיו הנוספים בממשלה - התיקים המוחזקים בידיו לצד ראשות הממשלה. גם כאן נהג מנדלבליט בנתניהו ברוחב לב תמוה. הוא העניק לו 40 יום, מההחלטה על הגשת כתבי האישום בחודש שעבר ועד 1 בינואר, להתפטרות. הייתה בהודעת מנדלבליט על ארכה זו לנתניהו גם נקודת אור: המדינה התנערה מהגנה על נתניהו לנוכח עתירות העוסקות בכשירותו לכהן תחת הליכים פליליים והשאירה הגנה זו לבאי כוחו הפרטיים, משרד שמרון-מולכו, הפעם, ולא סנגוריו בתיקי 1000, 2000 ו-4000, והמפלגתיים - עורך הדין של הליכוד. מכאן אין עדיין להסיק שבעמדות המהותיות יהיה פער בין מנדלבליט לבין נתניהו ומפלגתו.

עוד בוואלה! NEWS

המנצחים והמפסידים של הכנסת ה-22 ייאלצו לזכות מחדש באמון הבוחר שאבד

לכתבה המלאה

תכנית גדולה ונואשת

שתי השאלות המידיות, המחייבות תשובה, מתמקדות בכשירותו של בנימין נתניהו להרכיב ממשלה לאחר הבחירות ובהצלחתו להדוף את האתגר שמציב לו גדעון סער בתוך הליכוד ובסביבתו הימנית-דתית

כמו כל השרים שהועמדו לדין מאז תחילת העשור שעבר, לאחר שהכנסת התעלמה מהלכת דרעי-פנחסי והשאירה בגרסה המעודכנת של חוק יסוד הממשלה את אילוצם להתפטר רק לאחר הרשעתם בקלון ולא עם הגשת כתב האישום נגדם, בחר נתניהו שלא לתת לבית המשפט העליון הזדמנות לחזור ולאשרר את ההלכה, ובכך גם לשדר שאותו דין חל על ראש הממשלה, שסעיף נפרד בחוק עוסק בו. נתניהו העדיף לרכז מאמץ בקרב העיקרי, על כשירותו להרכיב ממשלה, ולא לבזבז כוח - ואולי לפרוץ לעצמו את החזית - בהתכתשות על קו התיקים.

פוליטית, נוח לו יותר בלי התיקים, כי מנדלבליט - בעיכוב מסירתם עד לאחר ההתמודדות עם סער - מאפשר לו לפתות בהם את חברי סיעת הליכוד בכנסת המשוועים לקידום, כגון דוד ביטן או ניר ברקת. מקדמה בכיוון זה כבר נתן שר הביטחון הקודם נתניהו לנפתלי בנט. עד להסתבכותו הפלילית אגר נתניהו תיקים כדי לשלוט ישירות בתחום חשוב לו (תקשורת) או לצורך מניעת יתרון יחסי מבכירים בליכוד (חוץ). מאז התגבשות כתב החשדות נגדו, התגלתה בו נדיבות זרה לאופיו. ישראל כץ קיבל את תיק החוץ, אצבע בעין לגלעד ארדן והידוק שורות נגד סער, שאותו סימן כץ לפני שנים כיריבו הראשי במאבק על ירושת נתניהו. עכשיו יתוגמלו תומכים נוספים.

מאז התגבשות כתב החשדות נגדו, התגלתה בו נדיבות זרה לאופיו. נתניהו (צילום: רויטרס)

התוכנית הגדולה והנואשת של נתניהו היא לנצח את סער, להשיג בבחירות רוב בכנסת, לחלץ ממנה חסינות - גם אם צפוי שבג"ץ יקבע שאינה קבילה לנוכח האישומים, שאינם חוסים תחת מטריית פעילותו הציבורית - ולהחזיק בראשות הממשלה לכל אורך ההליכים הפליליים - משפטו במחוזי בירושלים ובהמשך, אם יורשע, ערעורו בעליון.

זאת לא רק תכנית מופרכת, אלא גם חצופה, כי גלומה בה ההנחה שהציבור הישראלי, נבחריו ושופטיו ישלימו עם מציאות של נאשם בשוחד המנהל את הרשות המבצעת והמחוקקת כאחת. בנוסף לכל הנימוקים הידועים נגד זוועה כזו, נגד המחצית השנייה שלה יצא לא אחר מנתניהו - כמובן, כאשר התכוון לזולת ולא לעצמו.

ללא תקדים

זאת לא רק תכנית מופרכת, אלא גם חצופה, כי גלומה בה ההנחה שהציבור הישראלי, נבחריו ושופטיו ישלימו עם מציאות של נאשם בשוחד המנהל את הרשות המבצעת והמחוקקת כאחת

כל ראש ממשלה, אם כי לא כל שר, הוא בהכרח גם ח"כ. זה מתכון להתנגשות בין הכללים המסדירים את פעולת הממשלה מכאן והכנסת מכאן - בשני המקרים במעמד הרם של חוקי יסוד. נתניהו רוצה להתבצר בחוק יסוד הממשלה, לפי הפרשנות - שעדיין לא שרדה את מבחן בג"ץ - המסלקת את ראש הממשלה מכהונתו רק לאחר תבוסתו בערעור על הרשעתו ועוד מהלכים בכנסת. אבל נתניהו הוא גם, ובכל מקרה, כשיר להיות גם לאחר בחירות מרץ, ח"כ. כחבר כנסת, כהונתו תסתיים מוקדם יותר, אם יורשע.

סעיף 42 (ב) לחוק יסוד הכנסת מחייב להשעות מחברותו ח"כ שהורשע בקלון. השעיה, בהקשר זה, פירושה גירוש על תנאי מהכנסת. הח"כ מורחק, במקומו נכנס הבא בתור ברשימתו, ואם ההרשעה הופכת בערעור לזיכוי, המושעה חוזר וממלא מקומו מזדכה על חברותו. זה סוג של חוק נורווגי, עם נופך פלילי. בסעיפים אחרים, המאמצים את החוק הנורווגי, נקבע שאינו חל על ראש הממשלה, על ראש הממשלה בפועל (כגון אהוד אולמרט לאחר השבץ של אריאל שרון) ועל ממלא מקום ראש הממשלה (תפקיד שמעולם לא אויש בממשלות נתניהו).

מציב אתגר לנתניהו בליכוד. סער (צילום: ראובן קסטרו)

במקור, קבע סעיף 42 שרק ועדת הכנסת רשאית להשעות מחברותו את הח"כ המורשע. נוסח זה היה רך מדי לטעמו של נתניהו. ב-2007 הציע, יחד עם ארדן, משה כחלון, שלי יחימוביץ' ולימור לבנת, להחמיר את הדרישה: ח"כ שסרח - יושעה, חד וחלק. הכנסת הסכימה איתו ותיקנה את החוק.

חזקה על נתניהו, הדוגל בדוגמה אישית, שבבוא היום, אם שלושת השופטים המחוזיים בירושלים בראשות נשיאם ירשיעו אותו ויקבעו שהיה קלון במעשי השוחד, המרמה ו/או הפרת האמונים שלו, יזדרז ליישם את הטפותיו, ישעה עצמו מהכנסת ויתפטר בתוקף הליך זה מראשות הממשלה, כי שר שהתפטר, כגון חיים כץ, יכול להישאר ח"כ, אבל מי שאינו ח"כ אינו יכול להישאר ראש ממשלה.

מסובך? ייאלץ את הכנסת או את העליון לקבוע לאיזה משני חוקי היסוד יש זכות קדימה בצומת? אכן, אבל רק אם שוטר התנועה שם, מנדלבליט, ימשיך להשתמט מאחריותו לפסול את כשירותו של נתניהו להרכיב ממשלה - השתמטות שבלעדיה לא היו בחירות שלישיות. כך זה נראה כעת, אך שום נתון, שום תקדים, אינו מספק בסיס מוצק להערכה. אתמול (שבת), במשחק ליגת העל בין מכבי תל אביב לנס ציונה, ניחש את תוצאת התיקו רק אחד מכל חמישים מהמרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully