פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ג'ונסון חיסל את יריביו, ויוכל להשלים את הברקזיט ללא הפרעה

      ההישג הגדול של ראש הממשלה ומנהיג השמרנים נובע גם מכישלונו של קורבין השנוא, שריסק את הלייבור. לרבים מהבריטים נמאס מהעיסוק בפרישה מהאיחוד האירופי, אך ייתכן שהניצחון המוחץ של השמרנים יפלג עוד את הממלכה הלא כל כך מאוחדת

      ג'ונסון חיסל את יריביו, ויוכל להשלים את הברקזיט ללא הפרעה

      רק בעתיד נדע לומר אם בוריס ג'ונסון ניצח הלילה בבחירות בבריטניה או ג'רמי קורבין הפסיד. כלומר, שני הדברים לכאורה נובעים זה מזה, אבל השאלה המשמעותית לגבי בריטניה, אולי בעתיד אנגליה, היא אם העם נהה אחרי המסר של ג'ונסון - או דחה את המסר של קורבין, קורבין האדם או שניהם. ולכך יש משעות לגבי עתיד הלייבור ועתיד הפוליטיקה הבריטית.

      לגבי העובדות אין מחלוקת. ראש הממשלה השמרני השיג ניצחון אדיר, מעל ומעבר לצפוי. במקביל, הלייבור התרסק. החלק השני היה צפוי יותר: קורבין הגיע לבוחרים עם מסר מבולבל, בעיקר בנושא הברקזיט - הנושא המרכזי, למעשה היחיד בפוליטיקה הבריטית בשנים האחרונות, וללייבור אין עמדה חד-משמעית וברורה לגביו. המסר הסוציאליסטי, בכמה נושאים קומוניסטי, שהיה אולי נכון מול מרגרט תאצ'ר לא רלוונטי במאה ה-21.

      לא שלא היו ללייבור נושאים שבהם יש בהחלט קול קשוב לציבור כלפיהם, למשל המשבר במערכת הבריאות המורעבת לתקציבים והפרטתה הזוחלת, אבל קורבין לא היה האדם הנכון להעביר אותם. יש לו את נאמניו הנלהבים - תנועת "מומנטום" שהשתלטה על המפלגה, אבל כפי שרואים בדמוקרטיות אחרות, יש הבדל משמעותי בין לנצח בפריימריז לבין לנצח בבחירות עצמן. הוסיפו על כך את הנושא האנטישמי, את הרתיעה מקורבין, את התפתלויותיו המגומגמות בשלל נושאים, את התבטאויותיו מעוררות המחלוקת בנושאי טרור בעבר ובהווה וקיבלתם מתכון לאסון האלקטורלי שהתרחש. קורבין הודיע שלא יתמודד שוב, ואכן אחרי שהוביל את מפלגתו לקטסטרופה זה המינימום המתבקש.

      ליל הבחירות בבריטניה: בוריס ג'ונסון חוגג לאחר קבלת תוצאות המדגמים, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      ג'ונסון חוגג את נצחונו (צילום: רויטרס)

      אי אפשר לדעת אם מנהיג מתון יותר בהנהגת הלייבור היה מצליח לנצח את השמרנים בראשות ג'ונסון הלא אהוד. הוא נבחר בין השאר בעיקר כי היה לו יריב מהחלומות, מבחינת מנהיגי השמרנים. מצד שני, אין ספק שהוא גם כריזמטי, והצליח לשכנע את הבריטים בדבר חשוב: שהוא אכן יצליח להעביר את הברקזיט. בין אם מדובר בתומכים או במתנגדים, לבריטים נמאס בגדול מהברקזיט, המשתק את הממלכה זה שלוש שנים וחצי, שולט בפוליטיקה, בכלכלה, בשיח, ותחושת כולם היא רק שייגמר כבר. בניגוד לתרזה מיי, ג'ונסון שכנע שהוא יכול להעביר את תוכניתו.

      כעת הוא אכן יכול. ברור לחלוטין שהברקזיט אכן יתרחש. יש לג'ונסון היום את האצבעות בפרלמנט להעביר את תוכניתו. בריטניה אכן יוצאת מהאיחוד האירופי בחודש הבא, או למעשה מתחילה את הליך במשא ומתן עם האיחוד האירופי על הסכמי סחר, תנועה ועוד שלל נושאים חשובים - וזה ייקח זמן רב. אבל הכיוון ברור.

      ליל הבחירות בבריטניה: יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין לאחר קבלת תוצאות המדגמים, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין, הלילה (צילום: רויטרס)
      הבחירות בבריטניה: בוריס ג'ונסון ובת זוגו במעון רה"מ בדאונינג 10, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      בוריס ג'ונסון ובת זוגו במעון רה"מ בדאונינג 10, היום (צילום: רויטרס)

      השוק, אותה מילה מעורפלת האמורה להביע את רחשי לב הכלכלה, הגיבה בחיוב הצפוי והלירה מזנקת. ודאות היא דבר שכלכלה אוהבת, וההשלכות על עתיד הברקזיט יהיו עניין למערכת הבחירות הבאה, אולי אפילו זו שאחריה. בנושאים אחרים ג'ונסון ימשיך את המדיניות השמרנית. בנושאי פנים יד קשוחה, המשך צמצום התקציבים הציבוריים, כשהוא מבקש להפסיק את הסבסוד של השידור הציבורי, בנושאי חוץ תימשך המדיניות הבריטית הנוכחית - בשורה טובה לישראל ולארצות הברית - אם כי כמובן השפעתה של בריטניה רק הולכת ושוקעת, ואחרי הברקזיט שאלה פתוחה אם קולה בזירה הבינלאומית יהיה רם יותר כי תהיה לבדה או חלש יותר, מאותה סיבה בדיוק.

      ומעבר לבריטניה, התבוסה של הלייבור היא חלק ממגמה בכל אירופה. ב-30 השנים האחרונות, מאז נפילת חומת ברלין ובעצם עוד קצת קודם לכן, השמאל המתון החל לקרוס ברחבי אירופה. מדינה אחר מדינה. בצרפת ואיטליה, מדינות שבהן רבע מהתושבים הצביעו לקומוניסטים, אין עוד למעשה מפלגה סוציאליסטית, כלומר שמאל מתון. המפה הפוליטית במדינות רבות, שבהן שני דורות היו שמאל מתון מול ימין מתון השתנתה לימין מתון, ימין קיצוני ושמאל קיצוני. בין המדינות הגדולות ביבשת בריטניה וגרמניה היו האחרונות שבהן מפלגות השמאל הן גדולות ורבות השפעה. הלייבור אמנם לא נמחק, אבל ספג מהלומה אדירה.

      ליל הבחירות בבריטניה: תומכי המפלגה הסקוטית הלאומית חוגגים לאחר קבלת תוצאות המדגמים, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      תומכי המפלגה הסקוטית הלאומית חוגגים את ההישג שלהם בבחירות (צילום: רויטרס)

      הממלכה המאוחדת הוא כבר שם שפחות ופחות משקף את המציאות. הברקזיט, והתמיכה בו, הם פרויקט אנגלי. האנגלים הצביעו עבור היציאה מהאיחוד האירופי, משלל סיבות בהן נוסטלגיה מחד לימי התהילה של האימפריה הבריטית ששלטה בימים, ניצבה מול נפוליאון והיטלר - ונוסטלגיה הפוכה, לאנגליה הקטנה של פעם. לעיירות הקטנות, לבתי האחוזה, אותו אי לפני שהועלם המודרני הזה, על תעשיותיו, מהגריו, סוחריו הגיע להפריע את הפסקת התה שלהם בשעה חמש אחר הצהריים.

      מנגד, הסקוטים, לפי התוצאות, מעדיפים את האיחוד האירופי בלי בריטניה מאשר להיות חלק מבריטניה של אחרי הברקזיט. הלחץ הסקוטי למשאל עם נוסף על עצמאות יגבר מאוד, אף שהתחייבו לפני משאל העם ב-2014 שלא ידרשו עוד משאל עם בנושא. תומכי העצמאות הובסו ומשאל עם שני באותו נושא הוא נגד חוקי המשחק - ומי כמו האנגלים יודע חוקי משחק הוגן מהם. עם זאת, טוענים הסקוטים, כללי המשחק השתנו. אנחנו הצבענו להישאר חלק מממלכה שהיא חלק מהאיחוד האירופי. אם בריטניה יוצאת מהאיחוד האירופי זה שינוי יסודי, ואנו דורשים לדון בו שוב. השמרנים כבר הבהירו הלילה שלא יסכימו לאחד כזה.

      בצפון אירלנד, לראשונה גברו הלאומנים, תומכי החיבור עם אירלנד, על היוניוניסטים, תומכי השארת אלסטר כחלק מהממלכה המאוחדת. זה מהפך מדהים, לאור כמויות הדם שנשפך סביב הנושא. קרה שם מה שקרה בסקוטלנד. הברקזיט פילג את הממלכה. אנגליה וויילס בגדול תומכות בברקזיט, צפון אירלנד וסקוטלנד מתנגדות. המשמעות היא אולי פירוק הממלכה, תרחיש שפעם היה נראה הזוי, והיום נראה יותר ויותר סביר.

      ליל הבחירות בבריטניה: תומכי לייבור מאוכזבים לאחר קבלת תוצאות המדגמים, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      תומכי לייבור מאוכזבים, הלילה (צילום: רויטרס)
      ליל הבחירות בבריטניה: נציגי הירוקים בהצהרה לאחר היוודע תוצאות הבחירות, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      נציגי הירוקים בהצהרה לאחר היוודע תוצאות הבחירות (צילום: רויטרס)

      המיעוטים הדתיים והאתניים בבריטניה, בעיקר המוסלמים, לא מאושרים הבוקר הזה. עם זאת, יש מיעוט דתי אחד שכן, שלכל הפחות משחרר אנחת רווחה - היהודים כמובן. יש בהם המצביעים ללייבור, אבל רוב הקהילה חי בחרדה מהאפשרות שמפלגת הלייבור, שבה יש קולות אנטישמיים לא מעטים ושמנהיגה נחשב, לכל הפחות, למי שלא פועל נגד האנטישמיות במפלגתו ביד הנחושה המתבקשת, תעלה לשלטון. לא כולם אולי מזדהים עם הדרך הפוליטית השמרנית בנושאי פנים, אבל חששו מאפשרות של עליית הלייבור.

      ג'ונסון חיסל למעשה את המרד נגדו במפלגה, ויכול ליישם את מדיניותו לחלוטין. האחריות עליו, ויש לו את כל האמצעים לכך. הלייבור חייב להמציא עצמו מחדש - וצעד ראשון וקריטי הוא בחירת מנהיג שיכול לפנות לציבור הרחב, ולא רק לאנשי מומנטום. בריטניה מתעוררת היום להכרה שהברקזיט אכן יקרה, אבל עוד נותרו שאלות פתוחות רבות ביום שאחרי.

      הבחירות בבריטניה, בוריס ג'ונסון נואם את נאום הניצחון שלו, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      בוריס ג'ונסון נואם את נאום הניצחון שלו, הבוקר (צילום: רויטרס)
      ליל הבחירות בבריטניה: יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין לאחר קבלת תוצאות המדגמים, 13 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      יו"ר הלייבור קורבין, הלילה (צילום: רויטרס)