מה הליך החקיקה, והאם עוד אפשר למנוע בחירות? פיזור הכנסת, המדריך המלא

אם לא יהיו התפתחויות דרמטיות, הכנסת ה-22 צפויה להתפזר היום (רביעי) זמן קצר לפני חצות, חודשיים בלבד לאחר שהושבעה בטקס חגיגי. ישראל צפויה ללכת לבחירות שלישיות בתוך שנה בלבד, אחרי שאף אחד מהמועמדים - ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ - לא הצליחו להרכיב את הממשלה בפרק זמן שנמשך כשלושה חודשים.

הכנסת תצביע היום על שתי הצעות חוק. הראשונה, הצעה לפיזור הכנסת שכוללת את תאריך הבחירות הקרובות: ה-2 במרץ 2020, ו' אדר תש"ף. השניה, הצעה ובה שינויים בנוגע ללוח-הזמנים לרישום המפלגות החדשות, עבודת ועדת הבחירות המרכזית ומימון מפלגות. זאת לאור הקדמת הבחירות בשבוע מהתאריך המקורי ובשל סמיכות הבחירות השלישיות לבחירות שהתקיימו בספטמבר האחרון.

הפיזור היה אמור להיות אוטומטי מבלי שהח"כים יקדמו הצעות-חוק אך בשל הרצון להקדים את הבחירות, יש לעשות זאת באמצעות הצעת חוק תוך הצבעה בפועל. הצעות החוק דורשות אישור ברוב של 61 חברי כנסת.

תהליך החקיקה יחל עם התכנסותה של הוועדה המסדרת, היום בשעה 9:30 בבוקר. הוועדה שלה סמכויות הנוגעות לסדרי הדיונים בכנסת צפויה לאשר תחילה פטור מחובת הנחה לשתי הצעות החוק. מדובר בהליך מזורז שמאפשר לקדם את ההצעות במליאה למרות שהונחו יממה קודם על שולחן הכנסת.

ב-11:00 ייפתחו הדיונים במליאת הכנסת, ואז תחל הליך החקיקה. שתי ההצעות יובאו לאישור בקריאה טרומית, בקריאה ראשונה ובקריאה שנייה ובקריאה שלישית. מיד לאחר אישור כל קריאה, ההצעות יחזרו לוועדה המסדרת לדיון לקראת הכנתן לקריאה נוספת. גורמים בכנסת טוענים כי האישור בפועל של פיזור הכנסת יהיה סמוך לחצות הליל.

למרות שהסיכויים קלושים, כל עוד לא אושרה הצעת החוק לפיזור הכנסת, לא אפסו הסיכויים להרכבת הממשלה. מועד פיזור הכנסת המקורי הינו היום בשעת חצות, ואם עד לשעה זו, תוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בקשה שעליה חתומים 61 חברי כנסת להטיל את הרכבת הממשלה על אחד מבין 120 חברי הכנסת, המועמד יקבל שבועיים נוספים כדי לנסות להרכיב את הממשלה.

מערכת הבחירות הקרובה, ככל שתצא לדרך היום בלילה, תמשך 82 ימים בלבד, זאת במקום 90 יום. יום הבוחר הוא ביום שני ולא בשלישי, משום שתאריך הבחירות המקורי, בכפוף לחוק, היה אמור לצאת ב-10 במרץ, אז מציינים את חג הפורים. הסיעות בכנסת ביקשו לדון במועד חלופי, וההסכמה על תאריך חדש התקבלה על ידי רוב הסיעות.

לא. למרות פיזורה של הכנסת, על נתניהו להחליט האם הוא מבקש חסינות מהכנסת מפני העמדה לדין עד ל-2 בינואר. אם נתניהו יבקש חסינות, הכנסת תדון בה רק לאחר הקמתה של הממשלה החדשה, אז יוקמו גם הוועדות בכנסת, וביניהן ועדת הכנסת שלה יש את הסמכות לדון בכך. המשמעות היא כי בקשת חסינות על ידי נתניהו תקפיא את הגשת כתבי האישום נגדו למשך כחמישה חודשים.