פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשהיועמ"ש מהסס: כך הפכה ישראל לארץ הבחירות הנצחיות

      בריחתו של מנדלבליט מפסילת נתניהו להרכבת הממשלה הבאה היא עוד תמרור שולי בדרכו המתעקלת אל הצדק. בג"ץ הורה ליועמ"ש להשיב אם בכוונתו לפסוק בסוגיית כשירותו של ראש הממשלה, אך ייתכן שעם פיזור הכנסת יתברר כי ההזדמנות הגיעה מאוחר מדי לסיבוב הנוכחי בלולאת הבחירות

      כשהיועמ"ש מהסס: כך הפכה ישראל לארץ הבחירות הנצחיות
      עריכה: טל רזניק

      זאת הברקת המאה. היא חייבת להיזקף לזכות שר התיירות יריב לוין. רק מוח מתוחכם כמו שלו, המנסה למכור נאשם בפשע - כי שוחד הוא פשע - כמועמד בפעם השלישית להרכיב את ממשלתו החמישית, מסוגל למתג את ישראל מחדש, כדי למשוך אליה מיליוני סקרנים. לא תפוזים, חלילה, גם לא אומת סטארט אפ. תעלה ותבוא המדינה שתחליף את סמלה ממנורה לקלפי, המקום שאליו ישאף להגיע כל חובב הצבעות ביודעו שתמיד שם גם אחרי בחירות וגם לקראתן - ארץ הבחירות הנצחיות.

      אבל לא לוין ואף לא בנימין נתניהו היו מצליחים להכניס את ישראל לעמודה מפוקפקת בספר השיאים של גינס לולא הסייען הראשי שלהם, היועץ המשפטי לממשלה, האלוף בדימוס דוקטור עו"ד אביחי מנדלבליט. כל כך הרבה תארים, כל כך מעט נכונות לשאת באחריות למניעת בזיון לאומי.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך ישיבת הממשלה במשרד רה"מ, ירושלים 1 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      לא היה מצליח להכניס את ישראל לעמודה מפוקפקת בספר השיאים לולא הסייען הראשי. נתניהו (צילום: רויטרס)

      אתמול הורה לו התורן בבג"ץ, השופט עופר גרוסקופף, להשיב עד ל-18 בחודש אם בכוונתו לפסוק בסוגיית כשירותו של הנאשם נתניהו להרכיב ממשלה. נאשם? מי מאשים אותו? בית דין שדה? הפלא ופלא, המאשים הוא מנדלבליט, אבל לא לו, לא עכשיו, לומר מה זה אומר; כאילו ייתכן שהתעודה תקבע, אמנם לא עולה לכיתה ח', אבל כן בבית ספרנו.

      בג"ץ רומז למנדלבליט, תהיה גרוסקופף, ראש גדול, ושחרר אותנו השופטים מנטל הראשוניות - נסתפק בתגובה לעתירות שבהכרח יוגשו, מצד זה או אחר, נגד נתניהו או מטעמו, בעקבות הכרזתה של עמדת היועץ. ראשית חכמה, תן לנו חוות דעת על חוות דעת, האם ומתי תפסוק את פסוקך, או שזאת חובתו של בית המשפט העליון.

      השבוע וקצת שהוענקו ליועץ ממקמים את מועד תגובתו בין הזמנים. לאחר פיזור הכנסת, אם יתרחש מחר בחצות, ולחילופין לפני תום ארכת 16 הימים של ח"כ שיצליח לאסוף עוד 60 חתימות ולנסות לתרגם אותן להקמת ממשלה. אם ח"כ זה יהיה נתניהו, משימת היועץ תהיה בהולה במיוחד, אך בכל מקרה הכרעתו תשפיע על עצם קיום הבחירות. בלי נתניהו, אין בחירוויזיון. משרד התיירות ייאלץ לחפש גימיק אחר.

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מודיע על כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו (ראובן קסטרו)
      הכרעתו תשפיע על עצם קיום הבחירות. מנדלבליט (צילום: ראובן קסטרו)

      עד כה זלזל מנדלבליט בפניות אליו בעניין זה, שאותו פטר כתיאורטי, אף שגם בתהליך קבלת רישיון הנהיגה המבחן המעשי מותנה בתיאוריה תחילה. הוא מציג עצמו כאיש המעשה, שאינו דן בקושיות סרק. כביכול, הבעיה מבצבצת במוחם של הפונים, אך טרם נעמדה על רגליה, והוא מסרב להרים צל הרים.

      ההיגיון מאחורי טיעון זה מבקש להפריד בין הנתיב המשפטי לפוליטי: אל ליועץ להשפיע על הבחירות, המועמדים ובעקיפין גם על התוצאות. כך עקרונית וכך ביתר שאת עכשיו, לנוכח התקפת נתניהו על מנדלבליט והפרקליטות.

      נשמע הוגן, אך מופרך לחלוטין. היועץ מתערב דרך שגרה, בהבעת דעה בפני ועדת הבחירות המרכזית ובג"ץ על כשירות רשימות ומועמדים. לקראת ההתמודדות בכנסת - לא בציבור - על הנשיאות נקט היועץ הקודם, יהודה וינשטיין, במהלכי חקירה נגד שואפים לכתר שנגדם הוגשו תלונות, גם למרות התיישנות, בדיוק על רקע דאגת מתלוננים ובמיוחד מתלוננות שמא ייבחרו לנשיאות ותמוחזר פרשת משה קצב. וינשטיין לא פטר אז את עצמו, כמו מנדלבליט, בתירוץ התיאורטי. איך זה שמותר נתניהו, עם כתב אישום, מסילבן שלום, שהחקירה נגדו הסתיימה בהתאדותו מהפוליטיקה אך ללא כל הליך פלילי.

      מחדל גם הוא מעשה

      הנקודה המכרעת בהשתמטות מנדלבליט מאחריות היא התכחשותו לכך שמחדל גם הוא מעשה. הימנעות מפעולה, באמתלה של רתיעה מהשפעה, אף היא השפעה. במסווה של הצטנעות, היועץ, בכוחו הייחודי, משפיע ולעתים מכריע.

      הכי קל לדחות. לשחק על זמן. לא להחליט לגופו של עניין, אבל להקהות את העוקץ באמצעות דחייה עד לאחר הבחירות. זה מה שלא עשה אהרן ברק ב-1977 בפרשת חשבון הדולרים של הזוג רבין. מדהים להיווכח עד כמה קצר ודחוס היה לוח הזמנים. ידיעה עיתונאית ראשונה מתפרסמת ב-15 במרץ, חודשיים לפני בחירות ה-17 במאי. יועץ מהדגם המנדלבליטי היה נחפז להאט. מורה על בדיקה, שוקל, עובר לחקירה, מבקש השלמות, הכול לאחר הבחירות. ברק סיים את המלאכה בשלושה שבועות. ב-7 באפריל רבין התפטר שמחה לשמעון פרס, ששון למנחם בגין. לאחר ברק התערבו יועצים משפטיים בבחירות רק באחת משתי דרכים - לטובת ראש הממשלה המכהן או לטובת הימין, ואם שתי החלופות מתלכדות, הרי זה משובח.

      סגן נשיאת בית המשפט, אליקים רובינשטיין בטקס פרישתו 13 ביוני 2017 (נועם מושקוביץ)
      סגר את שני תיקיו הראשונים של נתניהו. רובינשטיין (צילום: נועם מושקוביץ)

      אליקים רובינשטיין חתר בכל מאודו לבית המשפט העליון, לפחות מאמצע שנות ה-80'. כשהיה מזכיר ממשלת יצחק שמיר ניסה להסדיר לעצמו, במקביל, מעמד של משנה ליועץ המשפטי, כמקפצה לתפקיד היועץ - הנחשב כשיר לעליון - ומשם לעליון. שמעון שיטרית ממפלגת העבודה קלקל לו, עניינית או כסלסול של יריבות שתחילתה בחידון התנ"ך לילדים (שיטרית ניצח, סגנו היה אחיה של שרה נתניהו ורובינשטיין רק אחריהם).

      חלומו של רובינשטיין, שבינתיים היה לשופט מחוזי, התחיל להתממש רק כשנתניהו מינה אותו ליועמ"ש. שני תיקיו הראשונים של נתניהו נסגרו בידי רובינשטיין, חברון בעת כהונת נתניהו ועמדי שנה לאחר הפסדו לאהוד ברק. לרובינשטיין, חסיד השלום עם מצרים וירדן אך תומך ההתנחלויות, הייתה אהדה גלויה לימין. בבחירות 2001, ברק נגד אריאל שרון, אסר על ברק, ראש ממשלת מעבר ומועמד שוב לראשות, להשיג עסקה הכרוכה מטבעה בוויתורים הדדיים. הוא לא העלה בדעתו, לא אז ולא לקראת בחירות 2003, כשנמנע מלדרבן את החקירות נגד שרון שהשתרכו בעצלתיים, שראש הליכוד יפנה התנחלויות.

      וינשטיין, ערב בחירות 2015, נאלץ לטפל במשמעויות הפליליות של דוח מבקר המדינה על מעונות נתניהו. כמו מנדלבליט בתיק 3000, הוא הזדרז להודיע שנתניהו, להבדיל מאשתו, אינו חשוד, אך גם כלפיה נהג היועץ בסלחנות יתרה, בין מדאגה לבריאותה ובין כדי שלא להכביד על בעלה בבחירות. וינשטיין הורה למשטרה שלא לזמן איש - ואישה - לחקירה לפני הבחירות. החוקרים הוגבלו לאיסוף שקט של ניירת ולקריאתה, פן צילום של שרה נתניהו בשער להב 433 יפגע בסיכויי נתניהו - שנראו שבריריים מתמיד - לשמור על משרתו.

      תמרור שולי בדרך המתעקלת

      החציצה בין הפלילי לפוליטי לא הייתה מוחלטת, אלא זכות בלעדית של נתניהו. חקירת אנשי ישראל ביתנו פרצה אל אוויר התקשורת וצחנת המעצרים בעונת הבחירות. לא נתניהו, כן חוקרים.

      ואותו מנדלבליט, שאינו אוהב תיאוריה בחורף, ראה בה באביב סיבה מספקת להשפעה על הליך משפטי ערב בחירות. ב-28 בפברואר, כ-40 יום לפני בחירות אפריל - שנתניהו הקדים מנובמבר כדי להתמודד כחשוד ולא כנאשם - ולמרות מחאות הליכוד, פרסם היועץ את כתב החשדות בתיקי 1000, 2000 ו-4000. בתוך 11 יום, אתמול לפני תשעה חודשים, נכנע מנדלבליט לדרישת נתניהו לעכב את מסירת חומרי החקירה לסנגוריו, ולבאי-כוחם של החשודים האחרים, עד לאחר הבחירות, בטענה שהחומרים ידלפו ויזיקו לו בבחירות.

      לכאורה, עוד תמרור שולי בדרכו המתעקלת של נתניהו אל הצדק, אבל למעשה זהו אירוע המראה עד כמה שקופה עכשיו בריחתו של מנדלבליט מקביעה מידית של פסלות נתניהו להרכבת הממשלה הבאה.

      תיקים של החשודים בהארכת מעצר, מחוזי תל אביב, 27 בפברואר 2018 (ראובן קסטרו)
      כשהחומרים מתפרסמים, הם לא פוגעים במצבו הפוליטי של נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

      בסיפור עיכוב חומרי החקירה, ולכן גם עיכוב השימוע (שבהמשך נדחה שוב ונערך רק לאחר בחירות ספטמבר), חצה מנדלבליט את גבול הפוליטיקה. הוא הסכים שלחשוד מסוים, המכהן כראש ממשלה, יש זכות יתר לא רק בשלב החקירה, אלא גם בתום עבודת המשטרה והפרקליטות וכשמתגבשת טיוטת כתב אישום, מפני שאותו חשוד מתמודד בבחירות. הוא הסכים גם שזכות הציבור לדעת מה נכלל בחומרי החקירה, שאם לא כן היה מבקש משופט לאסור על פרסומם, אך שגוברת עליה זכותו של החשוד לפעול לסיכול מימושה של זכות הציבור לדעת.

      מנדלבליט הוטעה: כשהחומרים מתפרסמים, בחודשים האחרונים, מביכים ומבישים ככל שהינם בשיקוף עדויות נתניהו ואודותיו, הם אינם פוגעים כלל במצבו הפוליטי, לא בסקרי דעת הקהל, לא במפלגתו, לא בקרב שותפיו ואף לא במידת נכונותו של בני גנץ להשכיר לו את שירותיו עד אמצע 2020. כך בפועל, אבל גם אילו התברר שהחשש ששידר נתניהו מוצדק, אין זה עניינו של היועץ לרפד את המהלומה הפוליטית שעלול החשוד-המועמד לספוג כתוצאת חטאיו.

      ועל מה נשען מנדלבליט, כשנעתר לנתניהו? על אותה ברייה מגונה, תיאוריה. נתניהו ייצר תיאוריה: החומרים יימסרו, הם יתפרסמו, הוא יינזק. מנדלבליט קנה. הוא לא אמר לנתניהו, בלי תיאוריות, אצלנו רק נעשה ונשמע, קח את החומרים - ואם לא אתה, החשודים האחרים - והתייצב לשימוע בתוך שלושה חודשים; ואם אכן יתפרסמו החומרים, ולדעתך יזיקו לך, פתוחה בפניך הדרך לבקש צו איסור פרסום (אל דאגה, אמיר אוחנה לא יפר אותו).

      כי אצל מנדלבליט, תיאוריה טובה דיה להחלטה כשהיא טובה לנתניהו, והיא רעה - אף שבאמת אינה תיאורטית כלל - כשהיא רעה לנתניהו. עכשיו נתן לו השופט גרוסקופף הזדמנות נוספת לחזור בתשובה. אולי נוחה לו כפיית בג"ץ; הוא את נפשו הציל. במוצאי מחר יתברר אם ההזדמנות הגיעה מאוחר מדי לסיבוב הנוכחי בלולאת הבחירות, שפסילת נתניהו עשויה לשבור את נצחיותן.