שני חוקרים שסיירו לאורך מאות קילומטרים בקוטב הצפוני ונותרו ללא מזון - צלחו את המסע המטלטל על פני הקרח והגיעו ליעדם. מייק הורן הדרום-אפריקני, בן 53, ובורג אווסלנד הנורבגי, צעדו בחודשים האחרונים לאורך 1,800 ק"מ בשטח טבע פראי וקפוא.
בשל עיכובים, היה המזון שברשותם אמור להיגמר כבר ביום השישי למסע. אולם, הם נפגשו עם שני נורווגים שנשלחו לחלצם למרות סופה שהשתוללה באזור. עדכון האינסטגרם האחרון מיום ראשון הראה תמונה של ארבעת הגברים בדרכם לספינת המחקר שלקחה אותם לקוטב הצפוני של נורבגיה.
הזוגות, שזיהו אחד את השני באמצעות פנסי הראש שברשותם, השתקמו על ספינת המחקר שעושה דרכה למפגש עם ספינת מחקר אחרת, בדרכם לסבאלברד, ארכיפלג ארקטי נורווגי. זוג המחלצים הנורווגי יצאו לדרך ביום שלישי, כשברשותם מזון עבור שני החוקרים. מארגן המשלחת, לארס איבסן, ששמר על קשר עם הארבעה דרך טלפון לווייני, אמר ל-BBC ביום שישי כי זוג החוקרים לא רצו שיחלצו אותם בעזרת מסוק, אך הסכימו להיפגש רגלית עם שני המחלצים. בזמן הזה, כמות המזון שברשותם הצטמצמה ורוחות הסערה היו חזקות. אם אכן היו נתקעים בשטח ולא פוגשים את המחלצים, קרוב לוודאי שהיו גוועים ברעב.
עוד בוואלה!
הורן ואווסלנד יצאו לדרך ב-23 לספטמבר והיו אמורים לסיים את מסעם באמצע נובמבר. המסע החל בצדו של הקוטב הצפוני שנמצא באלסקה וצפוי היה להסתיים בסבאלברד. השניים היו לבדם במשך שבועות, בחושך מוחלט, שכן בחורף הארקטי אין אור בכלל. הזוג התמודד עם מכשולים רבים, כמו טמפרטורות נמוכות במיוחד, שהגיעו עד למינוס 40 מעלות צלזיוס. לעיתים בלילות, כשחנו ללינה, הקרח הנע לקח אותם אחורה, דבר שהוסיף למרחק ההליכה שעליהם היה ללכת ביום למחרת. אזורים עם קרח דק במיוחד הוסיפו לסיכון והאטו את קצב התקדמותם עוד יותר. בשלב מסוים, הורן נפל למי הקרח, מה שגרם לכוויות קרח בידיו ובאפו. הורן ואווסלנד איבדו משקל רב, ובסוף המסע הגיעו לתשישות מוחלטת.
מטרת מסע המחקר הייתה לאסוף מידע על תהליך התכת הקרח בקוטב הצפוני, שלדברי מדענים מתרחש בגלל ההתחממות הגלובלית.
הורן התפרסם בשנת 1999 בסיומו של מסע סולו סביב קו המשווה, כשהוא לא נעזר בתחבורה ממונעת. ב-2004 סיים מסע בו הקיף את החוג הארקטי, וב-2006, ביחד עם אווסלנד, הפכו לראשונים שהתניידו ללא מזחלת כלבים או כלי ממונע לקוטב הצפוני בזמן החורף, כשהם בחושך מוחלט.