תחילתה של פרשת כלי השיט במירמורים שהגיעו לעיתונות מכיוונם של שרי האוצר והביטחון, שניהם משה - כחלון ויעלון - על שראש הממשלה בנימין נתניהו עקף אותם, ואת מקביליהם בגרמניה, וסיכם עיסקה עם הקנצלרית אנגלה מרקל. אמצעי תקשורת שונים הלכו בעקבות פירורי המידע. בגרמניה הגיבו המקורות בעצלתיים, בישראל - בשקיקה. ערוץ 10, כיום 13, הקדים והגיע ראשון למטרה. חשיפה ראויה, אך לעומת הנחות המוצא, תוצאה מאכזבת. הדג השמן ביותר חמק מהרשת.
אמנם, לא רק דגי רקק עלו בחכת החוקרים. אישומי השוחד, אם ישרדו את השימועים, מופנים כלפי אישים בכירים - שר, מפקד זרוע, מנהל לשכת ראש הממשלה. שוב התברר כי סביב נתניהו פעלו קרובים (דוד שמרון, דודן ופרקליט אישי, שמפרשת עמדי ועד לבקבוקים של שרה נשלח לטאטא את השברים) ומקורבים (הרל"ש דוד שרן) החשודים בעבירות. אבל נתניהו עצמו, שקיבל בהמראת החקירה מהיועץ המשפטי פטור תמוה בחפזונו מכל חשד, הגיע ללא פגע לנחיתה. חף או צף, כבר לא יתברר בסיבוב הנוכחי. התיקים האחרים, לא 3000, מפילים אותו למצולות, ומאחר שהוא חופשי ומאושר בתיק זה, לא נשמע בו קולו נגד רשויות החוק. לא ביבי - לא מייבבים. צוללות מייצרים כנראה רק במספנות, לא במתפרות.
עוד בוואלה!
בניכוי מעורבותו העלומה של נתניהו, שעדיין לא הסביר מדוע הסתיר את מהלכיו משותפי סוד כמו שר הביטחון והרמטכ"ל, מזדקרים מהפרשה לקחים מערכתיים:
ההלימה בין המשטרה והפרקליטות. באגף החקירות והמודיעין, שם המתינו בדריכות להחלטת פרקליט המדינה, כדי לבחון עד כמה מקובלות המלצות החוקרים על הפרקליטים, רוו נחת. ההלימה כמעט מרבית. זה קורה לאחרונה ברוב התיקים החשובים. הפערים בין היועץ אביחי מנדלבליט לבין הפרקליטות בתיקי בנימין ושרה נתניהו רחבים יותר מאשר בין הפרקליטות למשטרה. נקודה זאת אינה לטובת מנדלבליט. החלטותיו הסלחניות שרירותיות ונימוקיהן אינם משכנעים את דרגי העבודה.
בעיות מבניות בהרכשה הממשלתית. העיסוק הפלילי בכלי שיט, מתחת למים ומעליהם, מיקרי ונובע מאותה תסיסה בין שרים. באותה מידה אפשר היה לבחון את הרכישות בחיל האוויר, בשב"כ, בוועדה לאנרגיה אטומית ובמשטרה (שהתבוננה במראה בעודה חוקרת את הצבא ומשרד הביטחון). הזרוע הימית לא נמצאה מושחתת יותר מאחרות. שום קצין בשירות פעיל לא היטה מכרז או עיוות החלטה.
ההבדל בין הניגוד והעניינים. החוקרים והפרקליטים לא הסיקו שההחלטות היו בהכרח שגויות ושנגרם נזק לביטחון ישראל או לאוצר. לא נקבע שנרכשו צוללות מיותרות, או ספינות מגן שתפחו לאחר הדרישה המבצעית המקורית. המיקוד הוא במי שהרוויחו שלא כדין מההחלטות, או שניצלו את עמדותיהם להתערב בהן ולהפיק מהן תועלת פרטית, גם אם כשלעצמן היו נכונות. בסיפור ספינות המגן, למשל, לא היה ערעור על מסקנת חיל הים, שנחוצות לו ספינות טילים בעלות מאפיינים מסוימים כדי להגן על אסדות הגז ולשמש עתודה לתגבור הצי הקרבי. השאלה הפלילית הייתה לא האם לקנות "סער 6", אלא מדוע הקנייה מתועלת למספנה גרמנית אחת ולא לאחרת.
ההרתעה הכפולה. במשטרה מרוצים מהתגלגלות תיק 3000 בשני מישורים הרתעתיים. בעסקי הרכש הביטחוני הסתמן עם תחילת החקירה צינון מיידי של להיטות בעלי עניין להתגרות בחוק. בתחום עדי המדינה התגברו החוקרים על משבר מיקי גנור ואותתו לעדים אחרים, בהווה ובעתיד, שלא כדאי להתל במשטרה ולבטל הסכם, כי הוא מגובה בראיות חיצוניות והביטול יזיק לעד החוזר להיות חשוד ובקרוב לנאשם. הלקח הזה יקרין גם על ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ.
מקצועיות החוקרים. במסגרת העל, להב 433 ראו בתיק 3000 מבחן ליכולתן של היחידות הארציות השונות לצלול לעומקו של נושא סבוך, ביטחוני, מדיני, כלכלי וטכנולוגי, בעקבות שנים של הפרייה הדדית בין יאח"ה, יאחב"ל והיחידה הכלכלית, יאל"כ, שהובילה את החקירה בפיקודם של התנ"צים מוטי לוי, אלי אסייג ויואב תלם, ראש הזרוע שעבר מאז לפקד על יאח"ה. במשטרה סבורים שמסלול הקידום של קצינים העוברים בין יחידות ויוצאים מאח"ם/להב לתפקידים במחוזות ובמכללות משפר בעליל את יכולתם להתמודד עם פשיעה מתוחכמת של בעלי שררה ומעמד.
לא בזבוז, בדיחה. תיק 3000 לא עורר בקרב החשודים טענות בדבר השקעה מופרזת בחקירה, אולי בזכות השארת נתניהו מחוץ לרשימה. אבל במשטרה גיחכו לשמע טענות דוברי נתניהו, כאילו עלות התיקים נגדו, 1000, 2000 ו-4000, הגיעה לכדי רבע מיליארד שקלים ושיעבדה מאות חוקרים. העלות האמיתית קרובה יותר לאלפית סכום זה - רבע מיליון - ובמרכזה 23 חיקורי דין בחו"ל, המסתכמים בכ-70 אלף דולר.
הבנה, הסכמה וציפייה. התביעה מבקשת לייחס לחשודים/נאשמים מצב תודעתי שאינו מעוגן בחוזה או בהסכם כתוב אחר - אילו נמצא כזה, בוודאי היה מצוטט הפגנתית. יהיה עליה להוכיח את השילוש "הבנה, הסכמה וציפייה" למלקוח תמורת מתן. בכך היא מרחיקה לכת לעומת נתניהו. בכתב האישום נגדו סירב מנדלבליט להסתפק בפיענוח הבנתו, הסכמתו וציפייתו וצעד רק על קרקע ראייתית מוצקה. תחי האכיפה הבררנית.