פרשת הצוללות: גנור ומרום יואשמו בשוחד, שמרון בהלבנת הון

• מיקי גנור, סוכן טיסנקרופ בישראל - הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות
• אליעזר (צ'ייני) מרום, מפקד חיל הים לשעבר - לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס
• עו"ד דוד שמרון, שותף במשרד עורכי דין פרטי ומקורבו של רה"מ - הלבנת הון
• דוד שרן, מזכיר קצא"א וראש לשכת רה"מ לשעבר - לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירה על חוק המפלגות
• השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, כיהן כיו"ר קרן היסוד - לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס
• יצחק ליבר, יועץ אסטרטגי ומקורבו של שרן - הלבנת הון וסיוע לעבירות מס
• אבריאל בר יוסף, המשנה לראש המל"ל - טרם התקבלה החלטה בעניינו
• שי (שייקה) ברוש, איש עסקים שהשתחרר מחיל הים בדרגת תא"ל - טרם התקבלה החלטה בעניינו

הפרקליטות הודיעה היום (חמישי) למעורבים בפרשת הצוללות כי יועמדו לדין בכפוף לשימוע. במרכז הפרשה, המכונה תיק 3000, עומדות עסקאות בשווי מיליארדי שקלים לרכישת צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מהתאגיד הגרמני "טיסנקרופ" (Thyssenkrupp). על פי כתב החשדות, העסקאות המדוברות הושפעו מהצד הישראלי על ידי שורה של אנשי ציבור וקצינים בכירים במיל' שביצעו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, וביקשו לגזור לעצמם קופוני עתק.

הפרשה נחשפה בערוץ 10 (היום ערוץ 13) בסוף 2016, והפכה לחקירה משטרתית חודשים ספורים לאחר מכן. דמות המפתח הפרשה, מיקי גנור, שכיהן כנציג טיסנקרופ בישראל, יואשם בעבירות של הצעה ומתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות. במהלך חקירת הפרשה הפך גנור לעד מדינה אולם לאחר מכן חזר בו. מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום (צ'ייני) יואשם בלקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס. לעומתו, עו"ד דוד שמרון, מקרבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא יואשם בשוחד,

עם פרסום החלטת פרקליט המדינה אמר עו"ד דוד שמרון כי בכתב החשדות "אין צוללות, אין בו שוחד, ואין בו מרמה". לדבריו, כתב החשדות כולל עבירה טכנית "המתוארת באופן פומפוזי תוך טעויות ניכרות בעובדות, ועל כן בשימוע שייערך גם היא תוסר מסדר היום". הוא ציין כי הוא משפחתו והוא עברו "תקופה ארוכה ומטלטלת", וככל הנוגע אליו, הפרשה הגיעה לכדי סיון. "אין לאדם אלא את חירותו ואת שמו הטוב. איש לא יכול לדמיין מה עובר על אדם חף מכל פשע, אשר קם יום אחר יום לקרוא פרסומים אודותיו בעניין פרשת הצוללות שאינם אמת. אין בי שום כעס על כל מי שעסק בעניין בדרך מקובלת ומקצועית. אם יש בי כעס, הוא אך ורק כנגד חבורה צינית של אנשי ציבור ופוליטיקאים, שמבלי לדעת את העובדות, וחמור מכך - חלקם על אף שידעו את האמת - עשו בי קרדום לחפור בו, כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלהם, והשתלחו בי יום אחר יום בניסיון לפגוע בי. אין לי שמץ ספק שבמהלך השימוע נביא לביטול החשד שנותר ושבא לידי ביטוי בכתב החשדות".

במשך השנים, רכשה מדינת ישראל מהמספנות שבשליטת תאגיד טיסנקרופ חמש צוללות. ניתנה לישראל אופציה לרכוש בעתיד צוללת נוספת, שישית במספר, במחיר שנקבע מראש. באפריל 2011 אישרה ועדת שרים אישור עקרוני למימוש האופציה לרכש הצוללת השישית, וכעבור כשנה חתמה מדינת ישראל על חוזה מול התאגיד למימוש האופציה. במקביל נחתם הסכם עם התאגיד בנוגע לעריכת "מחקר היתכנות לצוללות 9-7". בשנת 2015 החלה במל"ל פעילות מואצת לצורך בחינת האפשרות לרכש צוללות 9-7. באוקטובר 2016 החליט הקבינט לרכוש את הצוללות ולאחר מכן הושגו הסכמות בין ממשלת ישראל לבין ממשלת גרמניה על כל פרטי מזכר ההבנות בנוגע לרכש צוללות 9-7. במקביל, במאי 2015 נחתם חוזה בין מדינת ישראל לתאגיד לרכישת ארבע ספינות מגן.

על פי כתבי החשדות, בין גנור לבר-יוסף היו יחסי היכרות על רקע שירותם הצבאי המשותף בחיל הים. בפגישות שקיים בר יוסף עם גנור במהלך שנת 2009 הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך. עד אז שימש ישעיהו (שייקה) ברקת כסוכן התאגיד בישראל, וזאת במשך למעלה מעשרים שנה. גנור הסכים לרעיון שהעלה בר-יוסף ובסמוך לכך, השניים החלו לפעול לצורך קידום המינוי. בהתאם לסיכום בין השניים, נפגש בר-יוסף עם מפקד חיל הים מרום, על מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור כסוכן התאגיד. לתמיכת מרום במינוי גנור הייתה חשיבות מכרעת בשל תפקידו כמפקד חיל הים, בתהליכי הרכש של מערכת הביטחון. בעקבות זאת, נפגשו מרום, גנור ובר יוסף והחלו לקדם את מינויו לסוכן התאגיד. לצורך כך, יזמו בר יוסף ומרום ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות מטעם התאגיד באותה העת, אליה דאגו להביא את גנור. בנוסף, למחרת התקיימה פגישה בלשכת מרום בנוכחות פרייטג ובר יוסף אליה הוזמן גם גנור, שלא היה לו כל מעמד בתאגיד או בחיל הים באותה עת, בעוד ברקת, סוכן התאגיד, לא הורשה להשתתף בפגישה.

גנור פעל במהלך הביקור תוך הסתייעות במרום ובבר-יוסף להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון הישראליות ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו לתפקיד. בר יוסף דאג, בין היתר, לארגן פגישה בין שר האוצר דאז, שטייניץ, לבין פרייטג. במהלך הפגישות שקיימו גנור מרום ובר יוסף מראשית שנת 2009 לצורך קידום מועמדותו של גנור כסוכן התאגיד, התגבשו ביניהם הבנה, הסכמה וציפייה לפיה מרום ובר יוסף יקבלו גמול מגנור בעד פעולתם לטובת מינויו כסוכן התאגיד ובעד קידום עסקאות רכש כלי השייט במסגרת תפקידם. לאחר ביקור פרייטג בישראל, ובעקבות מהלכי גנור, מרום ובר-יוסף, החל מו"מ בין גנור לתאגיד שבסופו הוא מונה לסוכן התאגיד במקום ברקת.

על פי חוזה שנחתם בין גנור לטיסנקרופ ב-2009, גנור היה זכאי לעמלה של 3.7% מכל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט עסקת הצוללת השישית, שמלכתחילה לא היה זכאי לעמלה בגינה. בהמשך סוכם כי בכל זאת יקבל עמלה בגובה 2% בגין עסקה זו. בהתאם לכך, קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של כעשרה מיליון וחצי אירו. משעה שגנור התמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן, פעל בדרכים שונות תוך שימוש בעובדי ציבור שונים על מנת לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.

בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל, הוא הוביל את עיסוק בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מטיסנקרופ.
מעשיו של בר יוסף לקידום מינוי גנור לסוכן התאגיד ולקידום עסקאות כלי השיט נעשו בעקבות ההבנה והציפיה שנרקמו ביניהם, לפיה בר יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו.

כך, החל משלב מסוים, דרש בר-יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל. ניסיונות בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על ידי שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה. דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו, אותם גנור סירב לשלם. לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120 אלף אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב.

בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420 אלף שקלים עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור. התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014 בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר-יוסף, ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך, דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. גנור הבהיר לבר-יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית לה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, עסקאות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציגן באופן שקרי כעסקאות תיווך לגיטימיות.

על פי כתבי החשדות, התגבשה גם בין גנור למרום הבנה וציפייה בזמן שמרום כיהן כמפקד חיל הים, לפיה יקבל תגמול מגנור בעד פעולות שיבצע בעבורו כמפקד חיל הים. כך, לאחר שחרורו של מרום מצה"ל הוא דרש מגנור לשלם לו כספים בעד הפעולות שביצע בתפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינוי גנור לסוכן התאגיד בישראל ולטובת קידום העסקאות. כדי להסוות זאת, סיכמו השניים כי גנור ייתן את התשורה למרום תוך הצגתה בכזב כתשלומים המשולמים בגין העסקת מרום כיועץ עצמאי של גנור.

בהתאם לסיכום, החל מאפריל 2014 ועד לנובמבר 2016, העביר גנור למרום, מהחברות שבבעלותו לחברה שבבעלות מרום, סכום של 557 אלף שקל. בגין הכספים הנפיק מרום, באמצעות החברה, חשבוניות כוזבות, לפיהן התשלומים ניתנו כביכול בעד ייעוץ בנושאים שונים.

עוד לפני שנת 2008 אז החל רצף האירועים, ערך בר-יוסף, שהיה מצוי ביחסי עבודה וידידות עם שרן ועם השר יובל שטייניץ, היכרות בין גנור לשרן. כשנה לאחר מכן מונה שרן להיות ראש המטה של השר שטייניץ. גנור ראה בשרן גורם המקורב מאוד לשר שטייניץ, ומי שיכול לסייע בידו בקידום עסקיו.

כראש מטה שר האוצר, פעל שרן במסגרת תפקידו לקידום ענייניו העסקיים השונים של גנור, ובראשם קידום רכש כלי השיט. בין היתר, שרן סייע לגנור לתאם פגישות עם השר שטייניץ שנועדו לקידום העסקאות ועסקיו של גנור, וכן קיים שרן מעת לעת פגישות ושיחות עם גנור בהן העביר לגנור מידע בנוגע להתקדמות העסקאות.

בין גנור לשרן נוצרה הבנה שגנור יתגמל אותו בעתיד בעד פעולותיו של שרן לקידום העסקאות והאינטרסים של גנור. בסוף אוקטובר 2012 סיים שרן את תפקידו במשרד האוצר, ושהה בתקופת צינון בטרם החל בתפקידו החדש בחברת קצא"א. החל מינואר 2013 ועד דצמבר 2014 כיהן שרן כמזכיר חברת קצא"א. מיד לאחר מכן החל לכהן כמנהל לשכת ראש הממשלה ובהמשך מונה במקביל לראש הסגל במשרד ראש הממשלה, עד לסוף אוגוסט 2016. עוד בתקופת מועמדותו לתפקיד פעל גנור מול שרן על מנת לקדם את עסקיו - ושרן אכן סייע לו.

כך, באמצע 2013 פנה שרן אל גנור בבקשת תשלום שוחד בעד פעולותיו כראש מטה שר האוצר לטובת קידום ענייניו. שרן ביקש שהתשלום יועבר אליו דרך אדם שלישי. ואכן, בהוראת גנור מסר עוזרו צ'ק בסך כ-35 אלף שקל לפקודת מקורב של שרן בעבור שרן. המקורב הפקידו בחשבונו ומסר את מרבית תמורתו במזומן, לרמי טייב, ששימש כעוזרו של השר שטייניץ, עבור שרן. התשלום הוסווה בחשבונית כוזבת בגין ייעוץ משפטי, שלא ניתן.

בנובמבר 2014 העביר גנור סכום נוסף של כ-35 אלף שקל עבור שרן לבקשתו. כדי להסתיר את המהלך, העביר גנור את התשלום השני לחשבון שבבעלות צחי ליבר, חברו של שרן, וזאת במסווה של שירותי ייעוץ שקיבל כביכול גנור מליבר. באוגוסט 2016 העביר גנור תשלום מתת נוסף בסך כ-58 אלף שקלים לחשבון חברה שבבעלות שותפו של ליבר, שלא קיבל ממנה או מליבר כל שירות. בהמשך, ליבר העביר לשרן את חלק הארי של תשלומי המתת השני והשלישי. גנור שילם לשרן את התשלומים בעד פעולות הקשורות לתפקידיו השונים כרמ"ט שר האוצר וכמנהל לשכת ראש הממשלה, למען קידום עסקאות כלי השיט. את התשלום השני, העביר גנור גם על מנת להטות את שרן למשוא פנים בתפקידו כמנהל לשכת ראש הממשלה.

את השר לשעבר אליעזר זנדברג הכיר גנור סמוך ל-2009, כחלק ממאמציו ורצונו לקשור קשרים עסקיים בישראל, שכן עד אז עיקר פעילותו היה בתחום הנדל"ן באירופה. באוקטובר 2010 התמנה זנדברג לתפקיד יו"ר קרן היסוד וקיים יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים, בהם עם מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, אייל חיימובסקי. כחלק ממאמציו לקדם את רכישת ספינות המגן, גנור ביקש מזנדברג לקבוע שלוש פגישות עם חיימובסקי. זנדברג השתתף בפגישות אלו תוך ניצול תפקידו ומעמדו כיו"ר קרן היסוד. בנוסף, ניצל זנדברג את מעמדו וקשריו על מנת לשוחח עם עובדי ציבור אותם הכיר במסגרת תפקידו, על מנת לקבל מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט.

כך, בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג, בשבע הזדמנויות, סכום כולל של 103 אלף שקלים בתמורה לפעולות שביצע תוך ניצול מעמדו ותפקידו כיו"ר קרן היסוד, למען קידום ענייני גנור, וכן על מנת להטותו למשוא פנים כדי שינצל את תפקידו כיו"ר קרן היסוד. גנור רשם את התשלומים בספרי חברה שבבעלותו כהוצאות שהוצאו בייצור הכנסתה של החברה, בהתבסס על חשבוניות כוזבות.

בתחילת שנת 2013, התעניינה קרן המחקר ישראל גרמניה, תאגיד שהוקם על פי חוק לצורך שיתוף פעולה מדעי בין המדינות, באיתור אפיקים להשקעת כספי הקרן בסך עשרות מיליוני אירו, במוסדות בנקאיים או אפיקי השקעה אחרים. במסגרת תפקידה כמנכ"לית קרן המחקר, ביקשה עתליה רוזנבאום, שהיתה מקורבת לגנור, לאתר בנקים שוועדת ההשקעות של הקרן תבחן אפשרות להשקעה בהם.

לצורך כך, פנתה רוזנבאום לגנור שהציע לה לפנות לבנק השוויצרי קרדיט סוויס, ואף תיאם לה פגישה עם נציגיהם וזאת במטרה לקבל עמלת תיווך מרווחי העסקה לה היה זכאי מהבנק. גנור ביקש להימנע מהצגתו כמתווך בעסקה, ולפיכך פנה לשמרון וביקש ממנו לחתום במקומו על העסקה. שמרון נעתר לבקשת גנור וחתם על הסכם התיווך מול הבנק כמתווך, על אף שלא תיווך בעסקה. עקב כך הבנק העביר לחשבונו של שמרון שני תשלומים בסך 40 אלף דולר ו-100 אלף דולר, כעמלה לפי הסכם התיווך. בשלב ראשון שמרון העביר לחברה שבבעלות גנור 32 אלף דולר שהם התשלום הראשון, בניכוי עמלה בסך 20%, ובגין כך הונפקה לו חשבונית בגין "ייעוץ" כביכול.

לפני העברת התשלום השני, החלה בדיקה מקדימה בפרשה זו. שמרון רצה להעביר סך נוסף של 80 אלף דולר לגנור, שהגיעו לו בגין התיווך, בניכוי עמלה ב סך 20%, דרך בנק דיסקונט, אך בנק זה סירב להעביר הסכום לחשבון נאמנות שפתח שמרון, שכן תשובותיו של שמרון בנוגע לעילת העברת הכספים לא הניחו את דעת קצינת הציות של הבנק. לכן, גנור ושמרון פעלו על מנת להעביר את הכספים ישירות מחשבון שמרון בקרדיט סוויס לחשבון חברה שבבעלות גנור בבנק הפועלים. גם בנק הפועלים ביקש מגנור ומשמרון מסמכים שיבהירו את מהות העסקה ביניהם. לפיכך, שמרון וגנור העבירו לבנק מכתבים שהציגו מצגים כוזבים ואלה הביאו לכך שהבנק אישר את ההעברה. בשל כך חשודים גנור ושמרון בעבירה על פי חוק איסור הלבנת הון. גנור ושרן חשודים גם כי פעלו בניגוד להוראות חוק המפלגות במתן תרומות לשר שטייניץ בגובה העולה על המותר בחוק, תוך שימוש באנשי קש.


(עדכון ראשון: 13:33)