פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאות אלפי אירו ל"יעוץ" והדלפת מידע חסוי: כך עבדה השיטה בפרשת הצוללות

      בכתב החשדות מתואר השוחד שהעביר מיקי גנור, נציג חברת טיסנקרופ, לבכירים לשעבר במערכת הביטחון, בהם המשנה לראש המל"ל ומפקד חיל הים. הבכירים קידמו את רכש הצוללות וניסו להשפיע בקרב גורמים המקורבים לרה"מ, בתמורה לשוחד שהוסווה בחשבוניות מזויפות והועבר לאנשי סוד

      מאות אלפי אירו ל"יעוץ" והדלפת מידע חסוי: כך עבדה השיטה בפרשת הצוללות
      צילום: רויטרס וארכיון וואלה!NEWS, עריכה: ליר שפיגלר

      כתב החשדות שהוגש היום (חמישי) נגד המעורבים המרכזיים בפרשת הצוללות חושף את שיטת העבודה של בכירים, בהם איש העסקים מיקי גנור שיואשם בשוחד, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום שיואשם בקבלת שוחד, וכן איש סודו של נתניהו עו"ד דוד שמרון שיואשם בהלבת הון. לצידם, נאשמים בשוחד גם דוד שרן, ראש לשכת רה"מ לשעבר, והשר לשעבר מודי זנדברג. במרכז הפרשה, המכונה תיק 3000, עומדות עסקאות בשווי מיליארדי שקלים לרכישת צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מהתאגיד הגרמני "טיסנקרופ".

      על פי כתב החשדות, העסקאות המדוברות הושפעו מהצד הישראלי על ידי שורה של אנשי ציבור וקצינים בכירים במיל' שביצעו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, וביקשו לגזור לעצמם קופוני עתק. לפי כתבי החשדות, בין גנור, שהיה נציג טיסנקרופ בישראל לבין אבריאל בר יוסף, שהיה המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי, היתה היכרות על רקע שירותם הצבאי המשותף בחיל הים. בפגישות שקיים בר יוסף עם גנור במהלך שנת 2009, הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך. בהתאם לסיכום בין השניים, נפגש בר יוסף עם מפקד חיל הים מרום, על מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור כסוכן התאגיד.

      מיקי גנור בהארכת מעצר, בית משפט השלום ראשל"צ, 20 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      העביר שוחד בסכומי עתק. גנור (צילום: ראובן קסטרו)

      לתמיכת מרום במינוי גנור הייתה חשיבות מכרעת בשל תפקידו כמפקד חיל הים, בתהליכי הרכש של מערכת הביטחון. בעקבות זאת, נפגשו מרום, גנור ובר יוסף והחלו לקדם את מינויו לסוכן התאגיד. במהלך הפגישות שקיימו גנור מרום ובר יוסף מראשית שנת 2009, לצורך קידום מועמדותו של גנור כסוכן התאגיד, התגבשו ביניהם הבנה, הסכמה וציפייה לפיה מרום ובר יוסף יקבלו גמול מגנור בעד פעולתם לטובת מינויו כסוכן התאגיד, ובעד קידום עסקאות רכש כלי השייט במסגרת תפקידם.

      בכתב החשדות מתואר היקף הכסף הרב שקיבל גנור כששימש נציג התאגיד ותיווך בעסקת רכישת הצוללות. החל ממאי 2012 קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן התאגיד בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של 10,402,971 אירו. משעה שגנור התמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן, פעל גנור בדרכים שונות תוך שימוש בעובדי ציבור שונים על מנת לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.

      יחסי השוחד בין גנור לבר יוסף מתוארים בכתב החשדות כ"תכופים ואינטנסיבים", וכי מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד, מתוקף הובלתו של בר יוסף את עיסוק המל"ל בנושאי ספינות המגן והצוללות. ההסכמה והציפיה שנרקמו ביניהם, לפיה בר יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו; ואכן, מנקודת זמן מסוימת, דרש בר יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל.

      פרשת הצוללות (אתר רשמי , עיבוד תמונה)

      ניסיונות בר יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על ידי שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, שמהן יפיק טובות הנאה. דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו, אותם גנור סירב לשלם. לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120,000 אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב.

      שניים מהמעורבים בפרשה, המשנה לראש המל"ל לשעבר בר יוסף ושייקה ברוש לא זומנו לשימוע וההחלטה בעניינם טרם התקבלה. הדבר עשוי להצביע על קשיים ראיתים בהוכחת הקשר בין הכסף שניתן להם לפעולות אסורות לכאורה שנעשו במסגרת תפקידם.

      בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה שילם גנור לברוש 420 אלף שקלים עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור. התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. בשנת 2014, בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר יוסף, ובהתאם להסכמה, החל בר יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית.
      בהמשך, דרש בר יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. זאת, נוכח פעולותיו של בר-יוסף במסגרת תפקידו למינוי גנור לסוכן התאגיד ובגין פעולותיו לקידום עסקאות כלי השיט, שבעקבותיהן קיבל גנור עמלות בגין עסקאות אלו בסך מיליוני אירו.

      על פי כתבי החשדות, התגבשה גם בין גנור למרום הבנה, הסכמה וציפייה, בזמן שמרום כיהן כמפקד חיל הים, לפיה מרום יקבל תגמול מגנור בעד פעולות שיבצע בעבורו כמפקד חיל הים; ואכן, לאחר שחרורו של מרום מצה"ל הוא דרש מגנור לשלם לו כספים בעד הפעולות שביצע בתפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינוי גנור לסוכן התאגיד בישראל ולטובת קידום העסקאות.

      כדי להסוות את המתת, סיכמו השניים כי גנור ייתן את המתת למרום תוך הצגתה בכזב כתשלומים בגין העסקת מרום כיועץ עצמאי של גנור. בהתאם לסיכום, החל מאפריל 2014 ועד לנובמבר 2016, העביר גנור למרום, דרך החברות שבבעלותיהם, מתת של 557 אלף שקל. בגין המתת הנפיק מרום, באמצעות החברה, חשבוניות כוזבות שלפיהן התשלומים ניתנו כביכול בעד ייעוץ בנושאים שונים.

      35 אלף שקל לראש לשכת נתניהו לשעבר

      בשנת 2009 מונה שרן להיות ראש המטה של השר יובל שטייניץ. גנור ראה בשרן גורם המקורב מאוד לשר שטייניץ, ומי שיכול לסייע בידו בקידום עסקיו. כראש מטה שר האוצר פעל שרן במסגרת תפקידו, לקידום ענייניו העסקיים השונים של גנור, ובראשם קידום רכש כלי השיט.

      על פי כתב החשדות, בין גנור לשרן נוצרה הבנה שגנור יתגמל את שרן בעתיד על פעולותיו לקידום העסקאות והאינטרסים של גנור. בדצמבר 2014 החל שרן לכהן בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהמשך מונה לשמש במקביל לתפקיד זה, גם כראש הסגל במשרד ראש הממשלה עד לסוף אוגוסט 2016. במשך תקופת מועמדותו של שרן לכהן בלשכת ראש הממשלה ובמהלך כהונתו בה, פעל גנור מול שרן על מנת לקדם את עסקיו ושרן אכן סייע לו.

      בהמשך, באמצע שנת 2013 פנה שרן אל גנור בבקשת תשלום שוחד בעד פעולותיו כראש מטה שר האוצר לטובת קידום ענייניו. שרן ביקש כי התשלום יועבר אליו דרך אדם שלישי. ואכן, בהוראת גנור מסר עוזרו צ'ק בסך כ-35 אלף שקל לפקודת מקורב של שרן בעבור שרן. המקורב הפקיד השיק בחשבונו ומסר את מרבית תמורתו במזומן, לרמי טייב, ששימש כעוזרו של השר שטייניץ, עבור שרן. התשלום הוסווה בחשבונית כוזבת בגין ייעוץ משפטי, שלא ניתן.

      תרגיל של שייטת הצוללות המדמה לוחמה בשטח האויב, 18 במאי 2017 (דובר צה"ל)
      העסקאות המדוברות הושפעו מהצד הישראלי על ידי שורה של אנשי ציבור וקצינים (צילום: דובר צה"ל)

      בנובמבר 2014 העביר גנור סכום נוסף של כ-35 אלף שקל עבור שרן, לבקשתו ועל מנת להסוות את התשלום שהעביר גנור. את התשלום השני העביר לחשבון שבבעלות צחי ליבר, חברו של שרן, וזאת במסווה של שירותי ייעוץ שקיבל כביכול גנור מליבר. באוגוסט 2016 העביר גנור תשלום מתת נוסף בסך כ-58 אלף שקל לחשבון חברה שבבעלות שותפו של ליבר, על אף שלא קיבל ממנה או מליבר כל שירות.

      גנור ביקש להעמיק את קשריו העסקיים בישראל ובמסגרת תפקידו של זנדברג כיו"ר קרן היסוד, זנדברג יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים ובהם עם מי ששימש באותה עת מנהל לשכת ראש הממשלה, אייל חיימובסקי. נור היה מעוניין כאמור לקדם את המגעים לצורך קידום רכישת ספינות המגן והיה מעוניין לקבל מידע בנוגע להתקדמות המגעים. לבקשת גנור קבע זנדברג, שלוש פגישות בין גנור לחיימובסקי. זנדברג השתתף בפגישות אלו תוך ניצול תפקידו ומעמדו כיו"ר קרן היסוד. בנוסף, ניצל זנדברג את מעמדו וקשריו על מנת לשוחח עם עובדי ציבור אותם הכיר במסגרת תפקידו, על מנת לקבל מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט.

      במשך ארבע שנים, עד לשנת 2016 שילם גנור לזנדברג, בשבע הזדמנויות, סכום כולל של 103 אלף שקל, בעד פעולות שביצע תוך ניצול מעמדו ותפקידו כיו"ר קרן היסוד, למען קידום ענייני גנור. גנור רשם את התשלומים בספרי חברה שבבעלותו כהוצאות שהוצאו בייצור הכנסתה של החברה, בהתבסס על חשבוניות כוזבות.