מקורביו של אלון חסן הופתעו מהרשעתו: "נעשה לו עוול גדול"

בסביבתו של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן, התאכזבו והופתעו בעקבות החלטת בית המשפט העליון היום (שלישי) לקבל חלקית את ערעור הפרקליטות ולהרשיע אותו בעבירות של מרמה והפרת אמונים. "ההחלטה של בית המשפט העליון מאוד הפתיעה אותנו", אמרו. "הם התערבו בממצאים עובדתיים, מה שלא מקובל".

"אלון מאוכזב מאוד", סיפר אחד ממקורביו. לדבריו, לאיש המזוהה ביותר עם עובדי נמל אשדוד נעשה עוול גדול. "ציפינו שבית משפט העליון יקבל את הכרעת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהייתה מנומקת ומוסברת", תיאר. "השופט במחוזי ישב על התיק שנתיים, בחן כל ראיה ועובדה והחליט לזכות. כלל לא היה ראוי שהפרקליטות תגיש ערעור אחרי זיכוי כזה מהדהד".

מקורב נוסף של חסן מחה אף הוא נגד הערעור שהגישה הפרקליטות. "זה דבר שלא מובן, גם הערעור וגם ההחלטה", טען. "השופט במחוזי הפך כל אבן וזיכה את אלון, למה העליון התערב?".

שלושת שופטי העליון ניל הנדל, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון, קיבלו פה אחד את טענת הפרקליטות לגבי חברת "דנה לוגיסטיקה", שפעלה בתחומי הנמל ובן דודו של חסן, דוד, שימש מנהל בכיר בה. הם קבעו שהעובדה שחסן הוציא מסמכים פנימיים של הנמל ומסר אותם לחברה לצורך הליך משפטי שנקטה נגד הנמל - עולים כדי מעשה של הפרת אמונים, שכן חסן היה מודע לכך שהוא בניגוד עניינים מובהק.

השופטים נחלקו ביחס לפרשה שכונתה "יצואני הגרוטאות". במרכז האישום עמדה פגישה שנועדה לפתור את המשבר ובה השתתף גם נציג של חברת "דנה", וגם חסן - שהיו לו קשרים חזקים ביותר לחברה. בסיומה של הפגישה הסכימו עובדי הנמל להפסיק את העיצומים ולחדש את העבודות, וזמן קצר לאחר מכן חתמו יצואני הגרוטאות על חוזים בהיקף משמעותי עם חברת "דנה".

בעקבות פסק דין נמסר מהפרקליטות כי "בית המשפט דחה את ערעור המדינה באשר לפרשות נוספות עליהן ערערה המדינה, אך קבע כי 'הממצאים העולים... אף מהפרשות שנקבע כי אינן פליליות, מטרידים הם. העובדה כי במקרים שונים, המשיב עירב עצמו בנושאים שלחברת דנה יש נגיעה אליהן, וכפועל יוצא גם לו, ראויה על פני הדברים לביקורת מנהלית, משמעתית וערכית'. כן קבע בית המשפט באשר לפרשות אלה, בהן לא קיבל את ערעור המדינה, כי 'חרף האמור, לא ניתן שלא להעיר על התנהלותו הקלוקלת של המשיב 1 (אלון חסן)'".

"הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון רק על זיכויים של אלון ודוד חסן מהעבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ולא על זיכויים מעבירות השוחד. שכן, הזיכוי בעניין זה התבסס על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות (הגם שהמדינה סבורה כי נפלה טעות בקביעתם)", הוסיפו בפרקליטות.

עורכי הדין תמר פרוש ואיתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שייצגו את המדינה בהליך הערעור, בירכו על הכרעת בית המשפט העליון. "כפי שקבע בית המשפט, 'כל פירוש אחר לדברים יש בו כדי לצמצם יתר על המידה את גדר העבירה ובכך לשלול מהחברה הישראלית מכשיר חשוב בשמירה על הערכים המונחים ביסוד השירות הציבורי'. כמו כן, חשוב לשוב ולהזכיר כי גם בפרשות בהן לא התקבל ערעור המדינה, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלותו של אלון חסן ועל ניגוד העניינים בו פעל. כפי שציין בית המשפט - 'אין בהכרעה נורמטיבית כזו כדי להקל ראש במעשיו מעין אלה של המשיב מן הבחינות הלא-פליליות'".