פסגת נאט"ו תיפתח היום (שלישי) בלונדון, בזמנים שבהם עתידה של הברית לוט בערפל בשל שורת משברים פנימיים וחיצוניים. הברית הצפון-אטלנטית, המציינת 70 שנה להיווסדה, חווה לחצים מכמה חזיתות, והיא מתקשה לעצב את עצמה מחדש מול האיומים המשתנים בעולם, שהשתנה דרמטית מאז שהוקמה נאט"ו בתום מלחמת העולם השנייה כמשקל נגד להתפשטות ברית המועצות.
הסובייטים אולי נעלמו, אך רוסיה תחת ולדימיר פוטין מאיימת על יציבותן של הדמוקרטיות המערביות ומשדרגת את כוחה כל העת. דוח שפורסם בשבוע שעבר בבריטניה הזהיר כי צבא רוסיה ימחץ את כוחות הברית המוצבים במדינות הבלטיות, השוכנות באגף המזרחי שלה בגבול עם רוסיה.
מלבד האיום הרוסי המוכר, הגם שהוא צבוע בצבעים שונים מזה שנשקף מצד ברית המועצות, שחקנית חדשה בזירה הבינלאומית היא סין. ב-1949, השנה שבה הוקמה נאט"ו ככוח מגן אמריקני למערב אירופי, ניצחו הקומוניסטים במלחמת האזרחים בסין. בשבעת העשורים שחלפו, הפכה סין למעצמה עולמית לא-דמוקרטית המנסה להשיג דריסת רגל כמעט בכל פיסה בכדור הארץ.
אל תפספס
יותר מהאיומיים החיצוניים לה, הברית הצפון-אטלנטית סופגת זעזועים פנימיים. העקרון המרכזי שהנחה אותה היה שמתקפה על אחת החברות תיחשב כמתקפה על הברית כולה, כאמצעי הרתעה מפניה של כל מדינה עוינת. ואולם, מעטים מאמינים שסעיף 5 באמנת נאט"ו עדיין קיים ושריר כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא הסתיר את הסתייגותו לאורך שלוש השנים האחרונות.
טראמפ טוען שמדינות אחרות צריכות להגדיל את ההוצאות שלהן על ההגנה שלהן, שעד היום הוטלו בעיקר על כתפיה הרחבות של אמריקה. גם קודמו בתפקיד ברק אובמה העלה את הדרישה הזו, אך מתקפותיו הפומביות של הנשיא הנוכחי נגד בעלות הברית הוותיקות של ארצות הברית, גרמניה וצרפת, מאבני היסוד של נאט"ו, הצליחו לזרוע ספקות רבים לגבי המשך הישרדות הברית.
זה מה שהוביל את נשיא צרפת עמנואל מקרון לטעון כי הברית נמצאת ב"מוות מוחי" וכי על מדינות אירופה לשדרג את יכולות ההגנה שלהן לאור המדיניות הלא צפויה של וושינגטון. היה זה אולי ניסיון מכוון ליצור סערה כדי לטלטל את מי שצריך, אולם אזהרותיו נדחו על ידי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ובאופן בוטה עוד יותר על ידי נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן - שהוא המקור העיקרי השני למתחים הפנימיים בברית.
טורקיה, שהצבא שלה הוא השני בגודלו בנאט"ו אחרי ארצות הברית, הייתה בעלת חשיבות קריטית למערב בתקופת המלחמה הקרה כדי למנוע את התרחבות ברית המועצות באזור. ואולם, בשני העשורים האחרונים שבהם היא מונהגת על ידי ארדואן והאידיאולוגיה האסלאמסטית והניאו-עות'מאנית שלו, התרחקה טורקיה מהערכים המערביים והתקרבה יותר למזרח. למרות החשש של מדינות אירופה לומר זאת בפה מלא - לממשל טראמפ זה לא מאוד מפריע - קשה להגדיר את טורקיה של היום משהו שהוא פרט לדיקטטורה.
מספר העיתונאים הכלואים בה הוא מהגדולים ביותר בעולם, ראשי ערים כורדים שנבחרו באופן דמוקרטי מודחים ומוחלפים בנאמני ארדואן והשמרנות הדתית הממוסדת מתחזקת. טורקיה עושה ככל שעולה על רוחה בעולם, במקרים רבים בניגוד לאינטרסים של מי שאמורות להיות בעלות בריתה בנאט"ו. כך, היא פלשה לצפון סוריה באוקטובר ופתחה במתקפה נגד הכורדים, שהיו ועדיין בעלי הברית המרכזיים של המערב במאבק נגד "המדינה האסלאמית" (דאעש), אחרי שטראמפ פינה את הכוחות האמריקניים מהאזור ללא התייעצות עם מנהיגים אחרים בברית.
בנוסף לכך, טורקיה מהדקת בשנים האחרונות את יחסיה עם רוסיה, אותה מדינה הרואה בנאט"ו איום קיומי עליה. החלטתה לרכוש ממנה את מערכת ההגנה האווירית המתקדמת S-400 הובילה למשבר עם ארצות הברית, שסילקה אותה מהתכנית לפיתוח מטוסי ה-F-35 בשל החשש שמידע רגיש על החמקנים המתקדמים יזלוג למוסקבה.
למרות זאת, טראמפ, שידוע בחיבתו למנהיגים אוטוריטריים, נוהג ביד רכה ביחס לארדואן ואף אירח אותו ברוב כבוד ופאר בבית הלבן בחודש שעבר. הסנקציות שביקש הקונגרס מהממשל להטיל על אנקרה בשל העסקה עם רוסיה, שאותה היא לא מוכנה בשום תוקף לבטל, עדיין נותרו על המדף, ואלו שהושתו עליה אחרי תחילת המבצע נגד הכורדים הוקפאו בתוך ימים אחדים לאחר הסכם הפסקת אש, שמופר שוב ושוב. רק אתמול נהרגו אזרחים רבים בהפגזה טורקית בצפון סוריה, בהם ילדים.
אירועים אלו, וחוסר התגובה הקולקטיבית של יתר חברות נאט"ו, שיקפו היטב את הביקורת החריפה של מקרון: משהו מסריח בברית הצבאית החזקה ביותר בעולם. יתרה מזו, בסוכנות הידיעות רויטרס דווח בשבוע שעבר כי אנקרה בולמת אישור תכנית הגנה של נאט"ו למדינות הבלטיות עד שיתר החברות בברית יסכימו להכיר במיליציה הכורדית בסוריה - השותפה למאבק בדאעש - ארגון טרור.
"אנחנו חווים כרגע את המוות המוחי של נאט"ו", אמר נשיא צרפת בריאיון למגזין אקונומיסט בחודש שעבר, כשציין את המשברים מול ארצות הברית ומול טורקיה. "מבחינה אסטרטגית ופוליטית, עלינו לזהות שיש לנו בעיה". הוא יפגוש את טראמפ, שאותו ניסה לשכנע ללא הצלחה לאורך כהונתו בשורת מהלכים, וגם את ארדואן, שאמר כי נשיא צרפת הוא זה שסובל ככל הנראה ממוות מוחי.
הפסגה בת היומיים תתקיים מחוץ ללונדון, ואליה יגיעו 29 מנהיגי הברית שידונו בעתידה ובאתגרים הניצבים לפניה. הטרור העולמי צפוי להיות במרכז האג'נדה, אחרי הפיגוע בלונדון ביום שישי האחרון שטרף את הקלפים בממלכה לפני הבחירות בעוד פחות משבועיים. ראש הממשלה המארח בוריס ג'ונסון, שמואשם על ידי יריביו הפוליטיים בפוליטיזציה של הפיגוע שבו נרצחו שני אזרחים, מקווה שטראמפ לא ידחוף הפעם את האף שלו לקמפיין הבחירות ולהליך הברקזיט הבלתי-נגמר. בריטניה מנסה להראות שהיא מחויבת לנאט"ו חרף פרישתה מהאיחוד האירופי, אך בתרחיש של ממשלת לייבור בראשית ג'רמי קורבין ייתכן שהוא יפנה כספים מתקציב הביטחון לתקציבים חברתיים.
מנהיגי נאט"ו לא יודעים לאיזה טראמפ לצפות. נשיא ארצות הברית עסוק בימים אלו בהליך ההדחה המתנהל נגדו בקונגרס בשל פרשת אוקראינה-גייט, ובמהלך הפסגה יתקיימו שימועים נוספים. טראמפ כבר זעם על הדמוקרטים על שהם מנהלים את השימוע נגדו בזמן שהוא דן בסוגיות ביטחוניות אסטרטגיות, והסוגיה צפויה להעסיק אותו במהלך שהותו בבריטניה.
בשנה שעברה הוא ניפק נאום תוכחה בסיום הפסגה של נאט"ו, כשאף איים לפרוש ממנה אם יתר החברות לא יעמדו ביעד שהוצב להן - השקעה של 2% לפחות מהתמ"ג שלהן בתקציב ביטחון. לאיום שלו הייתה השפעה: שנה וחצי לאחר מכן, תשע מדינות אירופיות בברית, כולל צרפת ובריטניה, הגדילו את ההוצאות שלהן על תקציב הביטחון, אולם רק שש מדינות פרט לארצות הברית צפויות להגיע לסף 2%.
גורם בממשלת גרמניה אמר כי חברות נאט"ו יצהירו מחדש בסיום הפסגה על התמיכה בעקרון ההגנה ההדדית, אולם מה שקובע בסופו של דבר הן העובדות בשטח: מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ מצד אחד, הדיקטטורה של ארדואן מצד שני וחוסר האונים האירופי בתווך מחלישים בקביעות את נאט"ו, בזמן שרוסיה וסין נושפות בעורפה.