הטבות תמורת טרור: כך חודר חמאס לתאי הסטודנטים הפלסטינים בגדה

(בווידיאו: המסתערבים שנטמעו באוניברסיטת ביר זית טרם מעצרו של קיסוואני, מרץ 2018)

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מתקרב ליום הולדתו ה-85, ומצבו הבריאותי מידרדר משנה לשנה, בלשון המעטה. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יודעים היטב כי אם יש גורם מרכזי שינסה לערער על יציבותה של הרשות הפלסטינית - זו תהיה תנועת חמאס, שמפיחה רוח ומקדמת פעילות באמצעות זרמי עומק. אחד מהבולטים בזרמים אלה הם אגודות הסטודנטים הנאמנות לחמאס. לכן, הסטודנטים נמצאים בפיקוח פלסטיני מתמיד שנועד לאתר דמויות מפתח בשורותיהם.

עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה שהפיקוח הזה לא תמיד יעיל. כדי שפיגוע לא יחמוק תחת הרדאר, מפעיל צה"ל והשב"כ משאבים רבים וחשיבה כדי לאתר את הדמויות הבולטות ביותר. מדובר באותם סטודנטים שלא רק יקראו תיגר על הנהגת הפתח וינסו להניע השתלטות או הפיכה - אלא גם ינסו לבצע פיגועי טרור בטווח המיידי. אף שמדובר בסטודנטים בודדים, מתי מעט מתוך אלפים רבים, הפוטנציאל שלהם עלול להיות קטלני.

יו"ר אגודת הסטודנטים וראש תא חמאס באוניברסיטת ביר זית שצפונית לרמאללה, עומר קיסוואני, היה הרבה זמן על הכוונת של מערכת הביטחון. כשנערם מידע מודיעיני משמעותי על פעילותו בשנת 2018 הוחלט לעצור אותו בצו מנהלי. בפעם הראשונה, הוא חמק ברגע האחרון בשעת לילה מדירתו בשכונת מסיון ברמאללה. בפעם השנייה הוא נמלט מכוח צבאי בכניסה לקמפוס. בפעם השלישית הוחלט במערכת הביטחון לא לקחת סיכונים. מעצרו בוצע ב-7 במרץ 2018 על ידי יחידת המסתערבים של משמר הגבול, לאור יום ובין כותלי האוניברסיטה.

המבצע היה מוקפד ולא השאיר לקיסוואני פתחי מילוט. לפי עדויות שפורסמו בכלי התקשורת הפלסטיניים, ותיעוד הסטודנטים ההמומים, נכנסו לוחמי יחידת המסתערבים לתוך הקמפוס כשהם לבושים בבגדי אזרחים, מתנהלים כסטודנטים וממתינים עם מצלמה לראיין את קיסוואני לצורכי כתבה. מועד המפגש התרחש יומיים לפני הבחירות לראשות אגודת הסטודנטים והמתח בשיאו, לא רק בין תאי אגודות הסטודנטים השונות אלא גם בין הפלגים הפלסטיניים, שכן מדובר באוניברסיטה יוקרתית בגדה המערבית בה לומדים לא פחות מ-15 אלף סטודנטים מדי שנה בתשע פקולטות שונות. קיסוואני הגיע מלווה בסטודנט נוסף ועלה על המדרכה ובירך לשלום. חלפו שניות אחדות והמסתערבים שלפו אקדחים. קיסוואני התנגד למעצר תוך כדי שהוא זועק לעזרה.

הלוחמים בודדו את המרחב בקריאות מאיימות תוך שהם מנופפים באקדחים, ומנטרלים אותו. בזמן שעוברי האורח והמאבטח המבוגר של האוניברסיטה חשבו שמדובר בקטטה בין סטודנטים, הגיע אל שערי הקמפוס רכב ובו כוח צבאי. ממנו יצאו לוחמי לוחמים לבושים במדים, חבושי קסדה וחמושים ברובי סער שקראו לסקרנים להתרחק. מסתערבי מג"ב לפתו את צווארו של קיסוואני, רצו אל שער הכניסה, עלו לרכב ונעלמו דרך הציר המרכזי של הכפר ביר זית.

יומיים לאחר מכן התקיימו הבחירות לראשות האגודה. תא הסטודנטים של הפתח המכונה "שביבה" זכה במקום הראשון בפער של מושב אחד בלבד על פני ה"כותלה אסלאמיה", תא הסטודנטים של חמאס. מאחור פיגר תא הסטודנטים של החזית העממית המכונה "קוטוב". מעצרו של קיסוואני עורר סערה בגדה המערבית, אך גורמים במערכת הביטחון מיהרו לעדכן כי הוא חשוד בקבלת סכום של 150 אלף אירו ממפקדת חמאס בחו"ל לצורכי פעילות מגוונת ביהודה ושומרון. מאז, חלפה שנה והוא עדיין נתון במעצר.

עד היום, מתנהל ויכוח בקרב הסטודנטים בביר זית. אנשי ה"כותלה אסלאמיה" טוענים שישראל עזרה ל"שביבה" לזכות בראשות האגודה באמצעות מעצרו של קיסוואני, ואילו ב"שביבה" אומרים כי לולא היה נעצר היו זוכים ביותר מושבים באגודה.

אוניברסיטת ביר זית היא מוסד פלסטיני להשכלה גבוהה שאת פעילותו החל בערך בשנת 1920 והפך לאוניברסיטה בשנות ה-70, אך יש גורמי ביטחון שיגידו שהוא מיקרו-קוסמוס של החברה הפלסטינית, ויש שמייחסים לתוצאות הבחירות בקרב הסטודנטים לכלי ניבוי פוליטי למה שיתחולל בגדה המערבית בבחירות לשלטון המקומי ולנשיאות הפלסטינית. לכן המאבק בין ה"שביבה" ל"כותלה אסלאמיה" הוא הרבה יותר מניהול אגודת הסטודנטים. מדובר בסוג של מאבק אידאולוגי שאותו מלבים ראשי התנועות השונות, וברוח זו השנאה לישראל הופכת למצע העיקרי בבחירות. ככל שאתה יותר מתנגד לישראל, כך אתה אמור להביא יותר קולות, מה שעלול לגלוש לאווירה אלימה במיוחד.

השאלה היא מדוע אוניברסיטת ביר זית הפכה מוקד משיכה לסטודנטים מרחבי הגדה. הסיבה לכך היא איכותה, המשתדרגת עם השנים והשקעות הבינלאומיות. רק לאחרונה השקיעו היפנים בלימוד מקצועות היי-טק. בטקס הפתיחה, נכח יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. חברות ישראליות התעניינו להשקיע ואף ליצור קשר עם קבוצות סטודנטים וחברות קטנות בראשית דרכן, אך התקבלו בסירוב מוחלט. סיבה נוספת היא הקרבה לרמאללה. אם תשאלו את ראש הכפר כמה תושבים יש בו, הוא יחייך ויגיד: "רשומים? 2,700". אבל במציאות, יש 4,200.

החיים בכפר ביר זית זולים יחסית, וזאת לצד והבילויים ברמאללה הקרובה וחיי הלילה שלה מאפשרים לצעירים ליהנות יותר מהערים, לבלות בפאבים ולשתות אלכוהול. זה מה שלא ניתן לעשות בסביבת אוניברסיטת פוליטכניק שבחברון, שלא לדבר על המכללה האסלאמית בחברון, שבה תעבור שיימינג אם תיתפס כסטודנט כשאתה שותה אלכוהול. שכר הלימוד בביר זית נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, וכך גם השכירות והשירותים הנלווים בכפר, שהפך למבוקש במיוחד בגלל הקרבה, אלא אם אתה ישן במעונות.

בתוך החלל הכלכלי הזה הגיעו פעילי חמאס. מצד אחד, הרשות הפלסטינית אוסרת על העברת כסף ישיר לסטודנטים של חמאס, אך בפועל מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ממצמצים בעיניים כשמדובר במתן מענק לשכירות דירה, מתן אוכל, דמי צילום או רכישת ספרים. כל אלה, בתמורה לחתימה על אמנה של חמאס והתחייבות להיות מעורב בפעילות חברתית. מאוחר יותר, מבינים הסטודנטים שהם נקראים להשתתף בהפגנות, מחאות אלימות ופעילות נוספת שאחריה עוקבים גורמי המודיעין השונים.

רוב הסטודנטים רחוקים מאוד מטרור בפרט ומאלימות בכלל. זו תופעה שהולכת ומתרחבת, בין הסטודנטים ניתן למצוא את ילדיהם של בכירי הפתח. לאחרונה עלתה לכותרות הסטודנטית לנה, בתו של השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים חסיין א-שייח. היא הגיעה לקמפוס עם רכב הלנד רובר החדש וחנתה במקום שנוי במחלוקת. לפי עדויות, כשהעירו סטודנטים אחרים היא השיבה להם: "אל בלאד אילנה" - כלומר, זו הארץ שלנו, ועוררה כעס גדול ברשתות החברתיות הפלסטיניות על חוצפתה. השיח המתלהם כלל יצירת האשטאגים "אל בלאד אילנה" ובציניות "אל בלאד לנה". אביה הגיע לאוניברסיטה ומחה בפני ההנהלה על כך שהביכו את בתו.

למרות הרצון לחיים טובים והשאיפות הקפיטליסטיות לחיי נוחות, והמספרים הקטנים בלבד של סטודנטים המעורבים בטרור לעומת כלל הסטודנטים, האוניברסיטה לא יכולה להתנתק משורת פעילי טרור שיצאו משורותיה. לאורך השנים היו כאלה שחצו את הקווים מהעולם האקדמי לעולם הצללים, בהם גם מנהיגים פלסטינים ובעלי תפקידים בכירים, שהבולטים שבהם הוא בכיר הטרוריסטים יחיא עיאש, אבו אל-ברא, שכונה "המהנדס".

הסטודנט להנדסה הרכיב פצצות מתוחכמות לפיצוץ אוטובוסים ובתי קפה, ולאחר מכן גם חגורות נפץ עבור מחבלים מתאבדים, עד שמצא את מותו בשנת 1996 באמצעות מטען זעיר מתוחכם שהשב"כ פיתח והשתיל במכשיר סלולרי שלו. מהצד השני של המתרס, בולט מרואן ברגותי, בכיר הפתח ומנהיג התנזים שנעצר ונגזרו עליו חמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנות מאסר על מעשי טרור שבהם נרצחו ישראלים.

הפעילות והגורמים העוינים בתוך אוניברסיטת ביר זית תמיד נוטרו על ידי קהילת המודיעין הישראלית, אך גם הפלסטינית, שחוששת מפעילות חתרנית נגד הרשות. בשנות ה-80, התקבלה החלטה ישראלית לסגור באמצעות צו צבאי את האוניברסיטה למשך כשנה. הלחץ על ממשלת ישראל והביקורת הבינלאומית סייעו לראשי האוניברסיטה לפתוח אותה מחדש.

למרות זאת, גורמי ביטחון טוענים כי סטודנטים מביר זית מעורבים בהפרות סדר אלימות, בעיקר במקומות שבהם נוכחים כלי תקשורת, גם במעורבות הסתה. מנגד, יש גורמים במערכת הביטחון שטוענים כי לסטודנטים מה"כותלה איסלאמיה" יש גם מעורבות ישירה בהפצת האידאולוגיה של חמאס, שקוראת להשמדת ישראל, וחריגים מהם אף מעורבים בטרור בצורה ישירה.

במערכת הביטחון תמימי דעים כי האוניברסיטה, בראשות פרופ' עא לטיף אבו חג'לה, מהווה קרקע פורייה לאיתור פעילים קיצוניים, שבודדים מהם עתידים להצטרף לזרוע הצבאית של חמאס. לרוב לא יהיה ניתן למצוא אותם בחוד החנית, כמו ברגותי ועיאש, אך הם בהחלט מהווים דמויות מפתח במובנים רבים אחרי סיום לימודיהם לחיזוק הלאומנות הפלסטינית (בערבית: "אנא ווטאני"). חלק גדול מהקיצוניים יעדיפו לתכנן פעילות אלימה ולשלוח אחרים לבצע אותה בפועל.

לדברי גורמים במערכת הביטחון, עד היום לא קם יורש לעיאש, שהוגדר כרב מרצחים, אך באותה נשימה עולה שמו של בכיר ה"כותלה אסלאמיה" אוסאמה אל-פאחורי, אחד ממתכנני הפיגוע שסוכל ביולי 2019 והוגדר על ידי גורמי ביטחון כ"ממשיך דרכו של יחיא עיאש". הוא למד במסלול הנדסה ופיזיקה, וכמו עיאש הוגדר כמנהיג חברתי שבלט ברחבי הקמפוס עד למעצרו על ידי כוחות הביטחון.

למרות תשומת הלב, והמסרים שמעבירים מנגנוני הביטחון הפלסטינים ומערכת הביטחון הישראלית לראשי האוניברסיטה, על פעילות שחורגת מהגבול הסביר בקמפוס, רק בשנה האחרונה נעצרו 25 סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית. גורם ביטחוני הצביע על סיכול פיגוע בשנת 2017, שבמהלכו התכוונו סטודנטיות לשמש כמחבלות מתאבדות.

ביום ייסוד חמאס השנתי מתקיימת בקמפוס צעידה שכוללת פעילות של רעולי פנים, מדי צבא, וכלי נשק מדומים בהשתתפות של יותר מאלף סטודנטים. במקרים נוספים מתקיימת הצגה על חטיפת חיילים. לדברי גורם ביטחוני, יום ייסוד חמאס מצוין בחסות הקמפוס של ביר זית והוא האירוע הבולט ביותר בכל הגדה המערבית הכולל דגלים, חומר הסתה ותעמולה המוברחים לתוך הקמפוס, ומעת לעת משתמשים בו גם בהפגנות ברחבי הגדה.

האירוע האחרון במעורבות חשוד בפעילות טרור שיצא מהקמפוס בביר זית נכלל בתשתית הטרור שהוציאה לפועל את הפיגוע האחרון במעין עין בובין, שבו נרצחה רנה שנרב. עדיין, את מירב תשומת הלב בשנה האחרונה תופס מעצר בקיץ 2019 של חברי ה"כותלה אסלאמיה", בחשד שגויסו לתשתית טרור ולביצוע פיגועים על ידי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה.

המגויס הבולט ביותר הוא אל-פאחורי, פעיל חמאס בן 22 מאזור חברון ששימש עד לאחרונה כבכיר באגודת הסטודנטים בביר זית. עמו נעצרו בלאב חאמס, פעיל חמאס בן 25 מאזור רמאללה, וכמה פעילים נוספים שהתכוונו לבצע פיגוע מטען חבלה. במסגרת חקירת הפעילים על ידי מערכת הביטחון, התברר כי לפי ההנחיות שהגיעו ממפקד חמאס בעזה היו אמורים הסטודנטים לאסוף מודיעין על מטרות לפיגוע ולייצר חומרי נפץ מחומרים ביתיים. הסטודנטים הצליחו לרכוש חלק מהחומרים הכימיים למימוש הפיגוע.

"זו מגמה מדאיגה", אמר גורם צבאי בכיר בפיקוד המרכז. "מבוצעים באופן שוטף מעצרים של פעילי 'כותלה אסלאמיה' המבצעים פעילות חמאסית גלויה, לעתים מעצרים אלו מבוצעים בתוך קמפוס האוניברסיטה, לאור העובדה כי ההנהלה מאפשרת להם מסתור במקום. כך למשל במרץ 2019, נעצרו בתוך האוניברסיטה תופיק אבו ערקוב וחמזה אבו קרע שעמדו בראש ה'כותלה אסלאמיה' לאחר שקיבלו את אישור ההנהלה ללון במקום. הפעילות הזו ממחישה את מרכזיות ארגון ה'כותלה אסלאמיה' באוניברסיטת ביר זית עבור הנהגת חמאס לטובת מימוש פעילותם הארגונית והצבאית בגדה".

הסטודנט שמעוניין להתקבל ל"כותלה אסלאמיה" וליהנות מזכויות נדרש לחתום על מסמך. "במסמך הוא מקבל על עצמו את האידאולוגיה של חמאס, והוא נכון לפעול במסגרת התנועה, כמעין כותרת כללית לשאר הפעילות שלהם, והוא נכון לקבל סיוע של חמאס בתקופת לימודיו. חשוב להבין שזה הלכה למעשה, גיוס הסטודנט לתנועת חמאס", הסביר הקצין הבכיר.

הוא הוסיף כי "ה'כותלה', שמקבלת כספים רבים באופן יחסי לעומת שאר הארגונים, מצליחה להביא הרבה 'צ'וקולוקים' (הטבות ומתנות לסטודנטים - א"ב), משלב צילומי החומרים, דרך קלמרים, מחברות ותיקים ועד למימון מורים פרטיים. ה'כותלה' הוא כמעט הגוף היחיד שמצליח לארגן את המעטפת החומרית הזו. לסטודנט וככה הם מצליחים לקלוט יותר אנשים ולהחתים אותם".

על החיבור בין תנועת חמאס לבין מה שמתחולל בקמפוס, אמר הקצין הבכיר: "מבחינת חמאס? התנועה מסתכלת על ה'כותלה' כגוף בלתי נפרד ממנה, אחת הידיים של התנועה. התכלית של ה'כותלה' היא קידום רעיון ההתנגדות (בערבית, "המוקאוומה"). ההתנגדות חד משמעית באה לידי ביטוי ב'כותלה' הזו. חמאס מבהירה לסטודנטים שלה שכמו שהם צריכים להיות מצטיינים ב'התנגדות' והם צריכים להצטיין בלימודים. מבחינתם, מי שלומדים הנדסה הם חבר'ה מאוד רציניים, מאוד מתקדמים והם יובילו את עולם התכנון ההנדסי העתידי של חמאס".

לדברי הקצין הבכיר, הנהלת האוניברסיטה מודאגת אך מאפשרת לסטודנטים לפעול באופן חופשי בין כתליה. "מבחינת ההנהלה, היא מובילה מדיניות של חופש ביטוי בגדול והיא רואה את עצמה כאוניברסיטה ליברלית שמאפשרת לסטודנטים לפעול בצורה גלויה. זה מאפשר לסטודנטים ב'כותלה' להוציא לפועל פעילות גלויה ואפילו אלימה", הוא הסביר. "אוניברסיטת ביר זית היא האוניברסיטה היחידה שאפשרה לסטודנטים של ה'כותלה' להופיע בטקס עם מדים צבאיים של חמאס, כולל דגמי נשקים, ולביים הצגה של חטיפות חיילים ישראלים ולהוביל אירועי הסתה ברשתות. בחמש השנים האחרונות ה'כותלה' זכתה במקום הראשון בבחירות למועצת הסטודנטים, מה שמאפשר לחמאס לפעול מתוך לגיטימיות מלאה".

הסטודנטים המצטיינים והאדוקים בדת מגלים מחויבות לחמאס במסגרת פעילויות "רכות" כמו תמיכה חברתית, סיוע לקהילה, עצרות והפגנות, הפצת אידאולוגיה וקידום תעמולה. גורמי מודיעין בישראל טוענים כי הם עוברים לשלב הבא. הם מקבלים משימות צבאיות פשוטות, כמו העברת מידע ופעולות לוגיסטיקה. אם הם יודעים לשלב רמת מידור גבוהה, הם עולים דרגה לכדי פעילות ישירה מול הזרוע הצבאית של חמאס.

יהיו גם כאלו שיתארחו במסגדים וייקלטו על ידי ה"אוסרה" לצורכי למידת תכני דת, אך גם להקמת חוליות טרור, כשהשלב הסופי הוא תכנון פיגועים. במאבק נגד הטרור שותפים מערכת הביטחון הישראלית ומגנוני הביטחון הפלסטיניים, שרואים בהם פוטנציאל לאיום שלטוני.