פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      במערכת הביטחון מתכוננים למערכה ישירה וממושכת נגד איראן

      בעוד טהראן מאיימת משטח סוריה, הפוטנציאל לעימות ישיר עם ישראל גובר. במערכת הביטחון פועלים להשאיר את המערכה חשאית, אך לא חוששים לקחת סיכונים ולמנוע את ההתבססות האיראנית גם במחיר הסלמה. יש להיערך בטווח הארוך לאירועים מורכבים, במיוחד בעורף

      במערכת הביטחון מתכוננים למערכה ישירה וממושכת נגד איראן
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: עמית שמחה

      מטח הרקטות שנורה השבוע לעבר צפון רמת הגולן היה עוד הוכחה חותכת להתבססות האיראנית ההולכת וגוברת ברחבי סוריה. האיראנים פועלים מסביב לשעון כדי למקם טילים ורקטות שיאיימו על כל מדינת ישראל. זמן קצר לאחר המטח אמרו גורמים במערכת הביטחון כי ישראל חייבת להגיב בצורה חדה וברורה, ואכן יומיים לאחר מכן פתח חיל האוויר במתקפה רחבה בסוריה נגד יעדים איראניים. כשהצבא הסורי ניסה לפגוע במטוסים, הושמדו סוללות טילי קרקע-אוויר.

      התקיפה הנרחבת השבוע היא נקודה בתוך תהליך ארוך שהחל לפני כמה שנים במטרה למנוע התבססות איראנית במרחב הסורי. צה"ל תוקף ללא הפסקות יזומות ברחבי המזרח התיכון כשיש בידיו מודיעין מדויק והמציאות המדינית והביטחונית מאפשרת. ככל הנראה בחודשים האחרונים לא היו הפסקות יזומות.

      גבול ישראל סוריה 19 בנובמבר 2019 (אמיר בוחבוט)
      ישראל חייבת להגיב בצורה חדה וברורה. גבול סוריה, השבוע (צילום: אמיר בוחבוט)

      אל מול המאמץ האיראני להפוך את העימות לגלוי וישיר, בצה"ל מצליחים לשמר את המערכה שבין המלחמות (מב"מ) חשאית, אף שלעיתים היא מקבלת ביטוי בפרסומים זרים. הטענות על כך שהמב"מ מתה הן לא מקצועיות ולא מבוססות. ההיפך הוא הנכון - המב"מ והעמימות סביבה מתפתחת ומתעצמת ככל שחולף הזמן. זו מערכה רחבה, שבה המדיניות היוזמת וההתקפית של ישראל מקבלת נקודות זכות, במיוחד לאחר שנוכחנו לדעת שארצות הברית מבליגה כאשר טהראן תוקפת מכליות נפט, מפילה מל"ט אמריקני ותוקפת מתקני נפט בערב הסעודית. ארצות הברית אפילו מבליגה כשטורקיה פולשת לסוריה, משתלטת על קרקעות והורגת כורדים. ישראל בפירוש בחזית הפעלת הכוח נגד איראן ויותר מכך: מדובר במאבק על הציר הרדיקלי, כשאחרים במזרח התיכון הרואים ברפובליקה האסלאמית איום ממשי רק ממצמצים.

      מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה קאסם סולימאני בריאיון ב-1 באוקטובר 2019 (ללא שם)
      ארצות הברית מבליגה. מפקד כוח קודס קאסם סולימאני

      אך למב"מ יש גם חצר אחורית ורגישויות. אחת מהן היא הקשר בין החזיתות. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט דיבר בעבר על ריבוי החזיתות שאליהן צה"ל צריך להיערך. ראש אגף המבצעים במטה הכללי דאג להוסיף בשנה האחרונה מושג נוסף: הזיקה בין הזירות. בעת בחינת זירה אחת יש לבחון במקביל את הזירה או הזירות שמושפעות או משפיעות עליה. כך למשל בפרסום הזר והלא מאומת בצד הישראלי, לפיו בזמן שחיל האוויר חיסל את בכיר הג'יהאד האסלאמי בהאא אבו אל-עטא בעזה נערכה תקיפה נוספת בפאתי דמשק נגד בכיר הארגון אכרם עג'ורי, שאחראי בין היתר על הקשר עם כוח קודס האיראני.

      פרסומים זרים אלה מוכיחים כי ישראל לא רק מצליחה באיתור מודיעין מדויק ושיגור טילים הישר לחדרי השינה של בכירי הטרוריסטים איפה שלא יהיו, אלא לוקחת סיכונים בהפעלת כוח גם במחיר של הידרדרות להסלמה ואף מערכה. זאת, במטרה לעצב מציאות אחרת לחלוטין מזו שאויבי ישראל, ובראשם האיראנים, מנסים לבנות סביבה.

      אחרי השבועיים האחרונים, כל טרוריסט בכיר שואל את עצמו מה עוד ישראל יודעת, והאם כשילך לישון הלילה בחדרו יפגוש בבוקר טיל מדויק בחלון. כך למעשה נבנית הרתעה, רק שיש לה נקודת תרופה אחת: אם לא מממשים אותה בתדירות קרובה היא מתפוגגת כי הזיכרון קצר.

      הרתעה מהמערכה הבאה

      המציאות במזרח התיכון משתנה ומאוד דינמית ולכן לא נכון להשוות בין תקיפות, כמו שלא נכון לבחון את מכלול השיקולים שקדמו לתקיפה השבוע בסוריה לזו שהייתה באוגוסט האחרון, או באוגוסט אשתקד. לא נכון לספור את היקף המטרות שתקף חיל האוויר, כמה בתים התמוטטו או כמה טילים נורו, ואף לא את משקל חומר הנפץ שבהם נהגו בעבר הלא רחוק בכירי צה"ל להתהדר. נכון יותר יהיה לבחון את צה"ל בראייה לטווח ארוך ומבחינה אסטרטגית - מהי איכות המטרות שתקף והאם בסופו של דבר הפעולה הרחיקה או מנעה מלחמה.

      לפי חשיבתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, תפקיד הצבא הוא לנטרל את זיק התקווה של האויב באופן שבו יבין שהיתרון הצבאי של צה"ל כל כך מובהק, שהנזק שייגרם לו ירתיע אותו מלצאת למערכה הבאה. לכן האירועים בשבועיים האחרונים הם דרמה אחת גדולה.

      הרמטכ"ל אביב כוכבי בטקס סיום קורס קצינים, 31 באוקטובר 2019 (דובר צה"ל)
      תפקיד הצבא הוא לנטרל את זיק התקווה של האויב. כוכבי (צילום: דובר צה"ל)

      היו לא מעט מקרים שעליהם הדרג המדיני, בהמלצת צה"ל, בחר להבליג ולא להגיב בעקבות מכלול שיקולים, בהם הרצון לאזן בין הזירה הצפונית לרצועת עזה. אך ברגע שנשיא סוריה בשאר אסד מילא את הדלי בגיבוי והתמיכה שנתן לאיראן במסגרת ההתבססות במדינה, ישראל הייתה חייבת לבעוט בדלי.

      המסר הוא ברור: ישראל לא תהסס לגבות מחיר במקום וברגע שהיא תמצא לנכון וחמור מכך, לא תהיה הסדרה לסוריה כל עוד האיראנים יישארו באזור. אסד מבין היטב שכל עוד טילים מתעופפים מעל לראשו לא יגיעו משקיעים לדמשק וקצב השיקום של סוריה ההרוסה יזחל באיטיות. נקודות המפנה תגיע כשהנשיא הסורי יפנים שטהראן היא יותר נטל מאשר נכס, שחברו הטוב הפך לאויב.

      אם המצב הנוכחי יימשך, ישראל תצטרך לשקול סיכולים ממוקדים ברחבי סוריה נגד אישים איראנים, או תקיפה באיראן.

      נשיא סוריה בשאר אסד, 15 בנובמבר 2019 (AP)
      נקודת המפנה תגיע כשיפנים שחברו הטוב הפך לאויב. אסד (צילום: אי-פי)

      כמו כן, ישראל חייבת לקחת בחשבון את האינטרסים האזוריים, אחד מהם שייך לרוסים. מנגנון התיאום בין צה"ל לצבא הרוסי פועל ביעילות אך לא די בכך. הרוסים קוראים את המפה היטב ומבינים את מידת הנחישות שמציגה ממשלת ישראל. באותה מידה הם יודעים שהנוכחות האיראנית לא תביא ליציבות, ולכן תהליך ההתבססות בסוריה רע גם למוסקבה. עם זאת, בשלב זה הם לא קוראים תיגר על האיראנים ולא כופים עליהם לסגת מסוריה. האמריקנים, מנגד, לא מתערבים משיקולים שונים - אך המגמה הזו יכולה להשתנות ברגע.

      טילים ורקטות במקום פעילים

      למרות הלחץ הכבד שבפרסומים על התקיפות ברחבי סוריה, במערכת הביטחון לא מזהים ירידה במוטיבציה של איראן להתבסס במדינה. עם זאת זוהתה מגמה חדשה, הכוללת מעבר מהתבססות של אלפי חברי מליציות שיעיות בפיקוד איראני להתבססות באמצעות טילים ורקטות במקום פעילים. זה קורה בסוריה, בלבנון, בתימן ובעיראק. באמצעות ביסוס היכולות רוצה איראן לפתח משוואה לפיה - אתה תוקף אותי ואני תוקף אותך.

      המשוואה הזו מסבכת את איראן, מאחר וכל פרסום גלוי אודות מימון פעילות טרור ברחבי המזרח התיכון מתדלקת את הביקורת נגד המשטר. אזרחים איראנים מוחים על יוקר המחיה, אך גם נגד השיטה של משטר האייתוללות, שמממן טרור במקום להשקיע באזרחי המדינה. גם השיעים לוקחים חלק בכמה מהמחאות ומותחים ביקורת על המשטר תחת השאלה: לאן הולך הכסף - לטרור או לאוכלוסייה?

      טיל קרקע-קרקע של משמרות המהפכה של איראן, 7 בפברואר 2019 (AP)
      מבססים יכולות. טיל של משמרות המהפכה (צילום: אי-פי)

      במעבר חד דרומה, גם חמאס מביט היטב על התהליכים ובוחן אותם. בראש ובראשונה בארגון מבינים כי ישראל הניחה על השולחן את הכלי המפחיד ביותר מבחינת ראשי ההנהגה: סיכול ממוקד. סיכולו של אל-עטא מחזיר אותם לרגעים שבהם חוסלו בקיץ 2014 בכירי חמאס ראאד אל-עטאר ומוחמד אבו שמאלה ולשנת 2012 במהלכה חוסל אחמד ג'עברי ולפני כן כמעט כל צמרת הארגון.

      מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר יודע שישראל לא חוששת לקחת סיכונים. יכולות המודיעין והאש המדויקת יודעת להכות באזמל ברצועת עזה כשהיא רוצה, ולהשיג אפקט של פטיש. לא רק להפעיל את שיטת "בעל הבית השתגע", הכוללת הרס וחורבן שמשחקים לידי ארגוני הטרור שמצטיירים כמסכנים. גם המעבר המהיר מימי קרב ברצועת עזה לשגרת חיים היא נקודת זכות לצה"ל, שבחר מטרות בקפידה בזמן שהמצרים מפעילים מכבש לחצים בתיווך עם חמאס והג'יהאד האסלאמי להפסקת אש.

      גם חמאס לא יכול להתעלם מהמחאות על יוקר המחיה באיראן, עיראק ולבנון. הוא חושש ממחאות שכאלו בעצמו וחרד מאוד לגורל משטרו. לכן, ברגע שצה"ל והשב"כ ביצעו את הסיכול הממוקד וחיסלו את אל-עטא, שהיה יבלת מעל רגלו של חמאס, הדרך להסדרה עם ישראל יכולה להיות הרבה יותר מהירה ותייצב את המציאות ברצועת עזה. הסדרה תעניק אופק חיובי לאזרחים הפלסטינים ומציאות שכזו תאפשר לישראל להתמקד באיומים בצפון.

      פעילי חמאס בעזה - 16 בנובמבר 2019 (רויטרס)
      ישראל הניחה על השולחן את הכלי המפחיד ביותר. פעילי חמאס (צילום: רויטרס)

      חיבור הנקודות בחודשים האחרונים מהווה הסבר להשתנות הזירות שעליה מדבר הרמטכ"ל. הוא דורש מהצבא להיות ביקורתי ולא לציית להרגל. לשפר יכולות, לשנות שיטות לחימה ולבחון כל הזמן את האפקטיביות. לשיטתו, כל אלו יכפו על האויב את ההבנה שאין תוחלת לפעולותיו ויגרמו לו לנטוש את שאיפותיו, לצד הדרישה מהצבא להעניק ביטחון אך גם תחושת ביטחון לאזרחים.

      בטווח הקצר לא מזהים במערכת הביטחון הסלמה או הידרדרות עד כדי התנגשות ישירה בזירה הצפונית או הדרומית, אך יש להיערך בטווח הארוך לאירועים מורכבים, במיוחד בעורף. האיראנים לא נחים לרגע, צבא סוריה משתקם והרחוב הפלסטיני תולה תקוות בהסדרה בין חמאס לישראל. עם זאת, התהליך יכול גם להתפוצץ על רקע מחלוקת בעסקת השבויים והנעדרים, או דרישות חסרות פרופורציה מעזה. רצף הפעולות השונות בצה"ל, יהווה זווית חשובה באמנות המערכה החדשה.