מטח הרקטות, ששוגר לצפון רמת הגולן על ידי שליחיה של איראן בסוריה, היווה הפרת ריבונות חמורה של ישראל. בכירי מערכת הביטחון, בדגש על הרמטכ"ל אביב כוכבי, המליצו על תגובה חריפה כדי להעביר מסר ברור לטהראן, שלפיו ישראל איננה ערב הסעודית - היא לא תבליג על מתקפה בשטחה, ובוודאי לא תקבל משוואה מאיימת כמו ברצועת עזה.
התקיפה הלילית, שצה"ל ביצע במהלך הלילה בתגובה לשיגורים, כללה עשרות מטרות שחלקן שייכות לצבא הסורי וחלקן באופן ישיר לאיראנים, הפועלים על אדמת סוריה. סוג נוסף של מטרות שייך למיליציות שיעיות בפיקוד איראני. המטרות היו בעמוק בסוריה, אך גם ברדיוס של 80 ק"מ וחזית רמת הגולן, שטח שהרוסים התחייבו שיהיו מפורז מאיראנים.
בעקבות התקיפה, משטרו של נשיא סוריה בשאר אסד בלחץ. סוללות ההגנה האוויריות החדשות שהגיעו לסוריה בשנים האחרונות ניסו לתקוף במטוסי חיל האוויר, אך לא הצליחו במאמץ זה - והושמדו. גם האיראנים נצמדים עם הגב לקיר בכל מה שקשור לסוריה, נוכח ממדי התקיפה והנפגעים לא מעטים, בהם גם איראנים.
עוד בנושא המתיחות בצפון:
כשצה"ל מוכיח פעם נוספת עליונות מודיעינית במרחב הסורי ותוקף מערכים קריטיים בתהליך ההתבססות האיראנית, מפקד כוח קודס קאסם סולימאני אמור להזיע כעת. נוכח תקיפות צה"ל, הוא עשוי לתהות מה עוד יודע המודיעין הישראלי על הפעילות האיראנית בסוריה ומה תעשה מדינת ישראל בפעם הבאה. כך, למעשה, נבנית ההרתעה מול האיראנים, הסורים ובטח מול חיזבאללה, שעוקב מקרוב אחרי ישראל כש"בעל הבית" משתגע.
כבר היו בעבר תקיפות ישראליות בתגובה להפרת ריבונות והושמדו מטרות איראניות בסוריה, אך המתקפה האחרונה מגיעה על רקע האירועים האחרונים במזרח התיכון וכן התבטאויות ארצות הברית ורוסיה כלפי איראן. בעת זו, למסרים שיוצאים מלשכת ראש הממשלה, שר הביטחון ודובר צה"ל יש משקל כבד. מסרים אלה עוברים בין היתר גם לארצות הברית, שלכאורה התעלמה מהפלת המל"ט האמריקני ומהמתקפה על מתקני הנפט הסעודיים.
בין הרוסים לאיראנים
מכאן עולות שלוש שאלות גדולות. הראשונה שבהן היא כיצד יגיבו הרוסים. מנגנון התיאום פעל גם הלילה, וישראל עדכנה את הרוסים רגע לפני התקיפה על מהות הפעילות האווירית בסוריה. בקרמלין לא מזילים דמעה על התקיפות נגד איראן, שאותה הם תמיד העדיפו עם האף למטה. אולם, הבעיה היא שהתקיפות הללו פוגעות במאמץ הרוסי לייצב את משטר אסד.
בתקופה כזו, ההשקעות במערך ההגנה האווירי הסורי יורדות לטמיון. לכן, חשוב לעקוב אחר ההתבטאויות בצמרת הרוסית. אם במוסקבה מסתפקים בתגובה של סגן שר החוץ הרוסי, המשמעות היא שהמתקפה עברה בשלום. אם הם בוחרים בתגובות של דרג רם יותר - המצב מתחיל להיות רגיש.
השאלה השנייה היא כיצד תגיב איראן. תקיפות נרחבות מסוג זה גורמות לכוח קודס לזעום. כשגורם ישראלי מפר את האיזון, בשונה מהתגובות הרופסות על המתקפה על ערב הסעודית או על מכליות הנפט במפרץ הפרסי, האיראנים עלולים להשתולל.
במצב כזה, הם עלולים להיות חשופים יותר מאשר בעבר, וישראל צריכה להיות דרוכה כדי לנצל את הטעויות הללו לאיסוף מודיעין ואף לתקיפה. כבר הבוקר, הצהיר גורם ביטחוני בכיר כי ישראל ערוכה ל"תגובה על תגובה", תוך רמיזה שהצעד הבא לא יהיו זרועות התמנון האיראני - אלא התקרבות אל הראש, טהראן. אזהרות אלה נועדו לתת תוקף להצהרות הישראליות.
השאלה השלישית היא מה יקרה מכאן והלאה. אם האיראנים יבליגו על המתקפה ויחשבו מסלול מחדש, יש להיערך לבאות: האם בפעם הבאה הם ינסו להגיב באותה הדרך על תקיפות המתבצעות במסגרת המערכה שבין המלחמות, במטח רקטות על עורף ישראל או בפיגועי רחפנים, או שיתדלקו את הגבול עם סוריה באמצעות מטעני חבלה, ירי נ"ט או חדירות. פעולות אלה עלולת להתבצע לא רק על ידי מיליציות שיעיות בפיקוד האיראני, אלא בין היתר גם בסיוע כוחות חיזבאללה.
תקופה זו תהיה מתוחה מאחר שבאיראן לא יוותרו כל כך בקלות על תהליך ההתבססות בסוריה. על ישראל להיות ערוכה במוקדם או במאוחר, ולהתכונן לרגע שבו תידרש לתקוף את בכירי כוח קודס האיראני בסוריה, ואף רחוק משם, כדי להעביר מסרים למשטר האייתוללות. ההתבססות האיראנית היא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיה איראנית לעטוף את ישראל בזרועות התמנון.