ארבעה ימים לתום המנדט: הסיבוב המכריע של רכבת ההרים הפוליטית יצא לדרך

תחזיקו חזק, הדקו חגורות: המערכת הפוליטית עלתה בסוף השבוע על רכבת הרים שתוביל אותה באחד השבועות המרתקים והמכריעים ביותר בשנה החולפת. לבני גנץ נותרו פחות מ-96 שעות להרכיב ממשלה, שלאחריהן ייפתחו שלושת השבועות שכמותן ישראל מעולם לא ידעה - תקופה של 21 יום שבה כל ח"כ יכול לנסות לגייס 61 חתימות כדי להקים ממשלה ולמנוע בחירות. אם כל זה לא מספיק, במערכת הפוליטית מעריכים שההחלטה הסופית של היועץ המשפטי לממשלה על כתב אישום נגד נתניהו צפויה להתקבל בשבועיים הקרובים. אז הצטרפו לנסיעה, הולך להיות שמח.

אך לפני שעולים על הרכבת הדוהרת, מומלץ לקחת נשימה עמוקה, ולהוריד את מפלס הדרמה. קריאות הבהלה והחירום, בשני הצדדים, מרמזות בעיקר שהכיוון הכללי כבר הוכרע - לעבר בחירות נוספות, ונותר רק ליהנות (או לסבול) מהנסיעה. כדי להסיט את הרכבת ממסלולה, מישהו יצטרך לקחת סיכון ולקפוץ אל התהום, ולא מן הנמנע שהחשש מבחירות יוליד מהלכים מפתיעים, מסוכנים ו/או אמיצים. או אז יכולה לקום ממשלת מיעוט, אחדות, או ממשלת ימין-חרדים. או שלא: אם כל השחקנים יישארו במרחב הנוחות הפוליטי שלהם, הנסיעה תסתיים בחזרה לקלפיות במרץ 2020.

בהתאם ללוחות הזמנים האוזלים, סדר היום מלא באירועים ופגישות מכריעות, כשמצד אחד גנץ מנסה למצות את המנדט שלו עד תום ומצד שני נתניהו שחרד לאפשרות שמא הוא יצליח. גנץ נפגש אתמול עם הנשיא ריבלין, וצוות המו"מ של כחול לבן ייפגש היום (ראשון) שוב עם הצוותים של ישראל ביתנו והעבודה-גשר. במקביל, נתניהו מכניס את הימין כולו למצב חירום סביב האפשרות שתוקם ממשלת מיעוט בלעדיו. אתמול הוא תידרך את שרי הליכוד לצאת בכל הכוח נגד הסכנה בשיתוף פעולה עם חברי המשותפת; את אותו מסר הוא יעביר הבוקר במפגש עם ראשי הסיעות בבלוק הימין-חרדים, ובערב יהיו אלה אלפי פעילי ליכוד שהוזמנו למפגן תמיכה בגני התערוכה. גנץ ונתניהו פועלים בכיוונים הפוכים - האחד מנסה להקים ממשלת מיעוט והשני מנסה למנוע אותה; אבל יש להם בכל זאת משהו במשותף - התקוות והחששות שלהם תלויות באדם אחד: אביגדור ליברמן, שאמור להיפגש עם שניהם בימים הקרובים, וכהרגלו בקודש, ישאיר את כולם במתח עד לרגע האחרון.

בואו נדבר רגע על ממשלת מיעוט. מעבר לקריאות הגוועלד של נתניהו על הסכנה לביטחון המדינה: ממשלת מיעוט היא ממשלה שאין לה רוב פרלמנטרי, אך היא מתקיימת בזכות תמיכה מבחוץ של מפלגות שונות שמצביעות בעדה אד הוק. מדובר במודל שמקובל בחלק מהדמוקרטיות בעולם המערבי, אבל בישראל נחשב למופע חריג. לפי המודל הזה, גנץ יכול לנסות להקים ממשלת מרכז-שמאל שיושבים בה פחות ממחצית הח"כים, אך היא תאושר בהצבעה הראשונה בכנסת כל עוד יש לו רוב שגובר על בלוק ה-55 של נתניהו. עד כמה ממשלה כזו יכולה לשרוד, ואיזה מהלכים היא יכולה לקדם, זו כבר שאלה אחרת, אבל בכחול לבן יש מי שסבור שהמטרה מקדשת את האמצעי - השבעת ממשלה בראשות בני גנץ והדחתו של נתניהו מהכיסא, ולכן גם המיתוג המפלגתי מדבר על "ממשלת מעבר". ובכל מקרה, איך שלא נקרא לזה, ממשלת מיעוט היא קלף המיקוח היחיד שהיה לכחול לבן במשא ומתן מול הליכוד: האפשרות שתוקם ממשלה בלעדיו.

נתניהו אמר לכל מי שרצה לשמוע בסוף השבוע שהוא קיבל מידע על כך שבכחול לבן התקבלה החלטה ללכת לממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת, אבל האמת היא שההחלטה כלל לא בידיים שלהם. כל התרחישים ההיפותטיים של כחול לבן תלויים ביו"ר ישראל ביתנו, שלא נתן את הסכמתו למהלך. אם ליברמן יגיד כן ויסכים לתמוך בממשלה עם כחול לבן, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, נוצרת קואליציה שתמנה 52 חברי כנסת, שזקוקה רק לארבעה ח"כים מהמשותפת ולא נזקקת לקולות של בל"ד, כדי להגיע לרוב של 56 שיגבר על בלוק ה-55 בהצבעה הראשונה בכנסת. בתרחיש אחר, גם המחנה הדמוקרטי יהיו בתומכים מבחוץ, כדי להקל על ליברמן להיכנס לממשלה. התמיכה של ישראל ביתנו היא חיונית והכרחית גם מספרית וגם כדי להתגבר על הבעיות הפנימיות בכחול לבן, לנוכח ההתנגדות העזה בפלג הימני של יעלון, הנדל והאוזר, שמסתייגים מממשלה שמסתמכת על קולות הח"כים הערבים ודורשים תמיכה אקטיבית כתנאי לתמיכתם במהלך. הקמפיין הקולני של נתניהו נגד שיתוף הפעולה עם הח"כים הערביים נועד להרתיע את ליברמן וחברי תל"ם מלצעוד בכלל בנתיב הזה, ובמקביל - כבר להתחיל בהכנות לקמפיין בחירות. טיבי ועודה כבר התרגלו לככב במודעות הליכוד בשנה האחרונה.

למרות הלחץ המסיבי מכיוון מירי רגב ובלפוריסטים נוספים, ליברמן לא הוריד עד כה את האפשרות של ממשלת מיעוט מהשולחן. ייתכן שהוא שואב הנאה מהלחץ שזה מעורר אצל נתניהו, ובכל מקרה זה מה שמאפשר לו לשמור על מעמדו כלשון מאזניים. הוא ממשיך לעמוד בשלו ולדרוש ממשלת אחדות, אבל האולטימטומים שלו לא גרמו עדיין לאף צד להתפשר, וככל שרעיון ממשלת המיעוט מרחף באוויר הוא עשוי ללחוץ את נתניהו להגיע לאחדות בתנאים משופרים. אבל נתניהו לא עושה שום סימן שהוא מתכוון להיענות לדרישה להיפרד מהגוש, וגם לגנץ יש רק "תשובות לא ברורות" ,כלשונו של ליברמן, על מתווה הרוטציה והנבצרות של הנשיא. בעוד גנץ מוכן לשקול כי נתניהו יהיה ראשון ברוטציה ויצא לנבצרות אחרי כתב אישום בתנאים מסוימים, לפיד, יעלון ואשכנזי הרבה יותר נציים ולא מוכנים לשבת תחתיו, בטח לא זמן רב. ואחרי שמנדלבליט יודיע סופית על ההחלטה שלו, מרחב התמרון הפוליטי בנושא הזה ילך ויצטמצם.

ליברמן איים בשבוע שעבר ללכת עם הצד השני אם מישהו לא יתפשר, אך לא הבהיר כיצד ינהג במידה ושני הצדדים לא ישיבו בחיוב לדרישות שלו. הוא יכול לתמוך בארבעת הימים הקרובים בממשלת מיעוט של המרכז-שמאל, מבחוץ או מבפנים, לשים סוף לשלטון נתניהו אך להסתכן בגט כריתות עם הימין, או לחילופין לחכות ל-21 הימים, ולראות איך הדברים מתגלגלים. בשלושת השבועות המכריעים, הוא יוכל לקבל מנתניהו עד חצי המלכות כדי שיחזור ויחבור לגוש הימין-חרדים, או לחילופין, לנסות לפרק את הבלוק או לחתור בקיעים בליכוד, כשאיום הבחירות יהפוך ממשי. קשה לראות את ליברמן חוזר לממשלת השותפים הטבעיים של נתניהו שממנה ברח לפני שנה, בדיוק כמו שקשה לדמיין אותו מרים יד לאותה ממשלה יחד עם טיבי ועודה. אבל כל החלטה של ליברמן, לכאן או לכאן, יכולה לעצור את רכבת ההרים - ולמנוע בחירות.