פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הניצחון על נבחרת איראן התחלף בדם: בין אופוריה למוות ברחובות עיראק

      מפגינים ושוטרים חגגו יחד את התוצאה 1-2 שהושגה במשחק נגד השכנה, אך את מקומם של הזיקוקים תפסו במהרה קולות הירי והגז המדמיע של כוחות הביטחון נגד משתתפי המחאה נגד השלטון ולפחות חמישה מהם נהרגו. "איראן החוצה"

      הניצחון על נבחרת איראן התחלף בדם: בין אופוריה למוות ברחובות עיראק
      צילום:רויטרס, עריכה:שאול אדם

      המונים ברחבי עיראק חגגו בלילה האחרון את הניצחון של הנבחרת הלאומית בכדורגל על איראן השכנה, אך החגיגה הביאה רק הפוגה קצרה לאלימות במדינה, כשהמפגינים נגד הממשלה חזרו לרחובות ולפחות חמישה מהם נהרגו היום (שישי) מאש כוחות הביטחון.

      ששת שבועות הזעם האחרונים היתרגמו לשמחה לאחר שהמשחק הסתיים בתוצאה 1-2 לטובת עיראק על שכנתה, שאותה מאשימים המפגינים בתמיכה בממשלה שהם רוצים לסלק מהשלטון.

      יריות שמחה וקולות זיקוקים נשמעו עד לפנות הבוקר, אולם עם עלות השחר התפוגגה האופוריה והמפגינים והמשטרה שוב נקלעו לקרבות רחוב. כוחות הביטחון ירו אש חיה לעבר המפגינים בכיכר חילאני בבגדאד, בניסיון להדוף אותם בחזרה למחנה הראשי בכיכר תחריר כחלק מהטקטיקה של הממשלה לעצור את התסיסה.

      אוהדי נבחרת עיראק במשחק מול איראן במוקדמות גביע העולם. 15 בנובמבר 2019. (רויטרס)
      יריות שמחה וקולות זיקוקים. חוגגים את הניצחון בעיראק (צילום: רויטרס)

      העשן היתמר מהמקום כשצעירים רעולי פנים מיהרו לקחת את חבריהם הפצועים אל החובשים הסמוכים. אחד עטף סביבו את דגל עיראק מוכתם בדם שלבש מפגין אחר עד לפני רגע. "אנחנו לא אלימים, יש לנו רק דגלים בזמן שיש להם הכול: גז מדמיע וכדורים חיים. אבל לעולם לא נחזור אחורה", אמר יאסין סלמאן.

      ההפגנות ההמוניות, שהחלו בבגדאד ב-1 באוקטובר והתפשטו אל דרום עיראק, פרצו בשל הזעם הציבורי נגד האליטה השלטונית, שאותה הם מאשימים בהתעשרות על חשבון המדינה וכמי שמשרתת מעצמות זרות - מעל כולן איראן - בזמן שרבים מהעיראקים חיים בעוני וללא עבודה, בריאות או השכלה.

      אוהדי נבחרת עיראק במשחק מול איראן במוקדמות גביע העולם. 15 בנובמבר 2019. (רויטרס)
      "אנחנו לא אלימים". אוהדים בעיראק (צילום: רויטרס)

      תגובת הממשלה למהומות, שכוללת שימוש בתחמושת חיה, בגז מדמיע וברימוני הלם נגד מפגינים בלתי חמושים ברובם - לא הצליחה להפחיד את ההמונים, שדוחים את ההצעות לרפורמות פוליטיות מוגבלות שהועלו עד עתה.

      ערב-רב של אנשים שקראו "איראן החוצה!" התכנס לפני המשחק שהתקיים ביום חמישי בערב כדי לצפות במסכי ענק שהציבו הרשויות. כשהמשחק הסתיים בניצחון על איראן, הם פרצו בחגיגות, והמפגינים קראו בשמחה לצד השוטרים. זיקוקים נורו במחנה המחאה המרכזי בכיכר תחריר שבמרכז בגדאד והתפוצצו בשמי הבירה במשך שעות ארוכות.

      נבחרת עיראק בכדורגל חוגג ניצחון בדקה ה-92 על נבחרת איראן במוקדמות גביע העולם של אסיה. 15 בנובמבר 2019. (רויטרס)
      "הדבר היחיד שמאפשר לנו לשמוח". שחקני נבחרת עיראק (צילום: רויטרס)

      הנבחרת הלאומית של עיראק, עם כוכבים מכל מגוון העדות והקבוצות האתניות שלה, איחדה את האומה ברגעים קשים אחרים בעבר, במיוחד בעת הניצחון המפתיע בגמר גביע אסיה ב-2007 מול יריבתה ערב הסעודית, בשיא מלחמת האזרחים. "נבחרת הכדורגל הלאומית היא הדבר היחיד שמאפשר לנו לשמוח ולאחד את העם העיראקי", אמר אמיר עלי, חוגג שהתעטף בדגל המדינה.

      אך שובה של האלימות היום הפיגה במהרה את תחושת האופוריה. איש הדת השיעי הבכיר ביותר בעיראק, עלי סיסתאני, שמתערב בפוליטיקה רק ברגעי משבר, תמך באופן גלוי במפגינים במהלך דרשת יום השישי. הוא הביע ספק בכך שהרשויות יובילו רפורמות לשינוי המצב.

      "אם אלה שמחזיקים בכוח חושבים שיוכלו להתחמק מחקיקת רפורמות אמיתיות, הם הוזים", אמר סיסתאני. "מה שיגיע אחרי ההפגנות האלה לא יהיה דומה למה שקרה אחרי הפגנות קודמות, אז כדאי שישימו לב".