חשדה ולא דיווחה: מאסר של שנה וחצי לאם המחבל מהפיגוע בברקן

18 חדשי מאסר בפועל נגזרו אתמול (שלישי) על ופאא נעאלווה, אמו של אשרף נעאלווה, "המחבל מברקן", בבית המשפט הצבאי שומרון בסאלם. היא הורשעה באי מניעת הפיגוע ב-7 באוקטובר 2018, בו נרצחו קים יחזקאל-לבנגרונד וזיו חג'בי. בנוסף על עונש המאסר בפועל, גזרה עליה נשיאת בית המשפט הצבאי "שומרון", סא"ל דליה קאופמן, 12 חודשי מאסר על תנאי וכן 5,000 שקלים ועוד 20 אלף קנס פיצויים לכל אחת ממשפחות שני הנרצחים.

נעאלווה לא הביעה רגשות, ולפני שיצאה מהאולם, הישירה מבט לעבר בני משפחתה, שנכחו באולם. גזר דינה היה מקל והפיצויים סמליים, זאת כלשון בית המשפט. בהתחשב בתחשיב נזק של למעלה מעשר מיליון שקלים שהגישו לבית המשפט המשפחות, וכן 5,016,741 שקלים מטעם משפחת לבנגרוד-יחזקאל ו-5,965,610 שקלים מטעם משפחת חג'בי. בנוסף, תקופת מעצרה נוכתה מעונש המאסר, והיא צפויה להשתחרר בעוד מספר חודשים.

בחודש אוגוסט האחרון גזר בית המשפט שנת מאסר על אמג'ד, בנה של נעלאווה, אחיו של המחבל שחוסל על ידי כוחות הביטחון בעת שאותר. בית הדין הצבאי לערעורים מתח ביקורת על גזר הדין והכפיל אותו.

קרוביה של קים מחו על ההחלטה עם הקראת גזר הדין, וזעקו "בושה". הם גם הלינו על ההחלטה שלא לאפשר להם להתראיין בבסיס בו נמצא בית הדין, והובלו בחופזה על ידי כוח מג"ב. "עובדים על כולם בעיניים", אמרה חווה לבנגרוד, אמה של קים. "מה שעברנו היום זו השפלה שאין כדוגמתה. זו בושה וחרפה". שחר, אחותה של קים הוסיפה ואמרה כי המדינה יורקת בפניהם. "סתם אנחנו עושים את הדרך לפה כל פעם. יש לי שלושה בנים והם לא יעשו פה צבא". גם רפי לבנגרוד, אביה של קים, ביקר את גזר הדין וטען כי בהחלטת בית המשפט יש מתן פרס על רצח יהודים. "גם קאי, (בנה של קים המנוחה, י"א) לא ילך לצבא. בושה לשרת פה. בושה לתרום למדינה הזו".

עו"ד חיים בלייכר מארגון "חוננו", המלווה את המשפחות, אמר בסיום הדיון כי "גזר הדין חוטא להחלטת ערכאת הערעור. נבקש שהתביעה הצבאית תערער על קולת העונש, ותבקש להכפיל ולשלש את הענישה".

שופטת בית הדין הצבאי, אל"מ קאופמן, נימקה בהחלטתה כי "במסגרת ההליך הפלילי לא ניתן לתת פיצוי למלוא הנזק שנגרם לנפגעי העבירה ולבני משפחותיהם. הפיצויים בהליך הפלילי נועדו לשם מתן מענה מהיר להקלת ההתמודדות המיידית". עוד אמרה כי "אין סכום אשר יכול לפצות ארבעה ילדים קטנים שהתייתמו מהוריהם, אין סכום המפצה משפחות על אבדן יקיריהם, קים וזיו, שני אנשים צעירים ומוכשרים שכל עתידם היה לפניהם ואשר חייהם נגדעו על ידי בן בליעל בדרך אלימה ואיומה. אין מרפא לצער ולכאב של הילדים, בני הזוג, ההורים והאחים".

בהחלטת ההרשעה ציטטה השופטת קאופמן מתוך מאמרו של פרופסור מרדכי קרמינצר, מומחה משפט פלילי וצבאי: "במציאות שבה טרור המתאבדים איננו חיזיון נדיר, קשה להניח כי הפסיקה הייתה מוכנה לפטור מאחריות פלילית אדם (לרבות קרוב משפחה) שחשד בדבר מזימה לבצע פיגוע התאבדות, נמנע מלברר את החשד וגם נמנע מלדווח אודותיו. האם ערך החיים של הקורבנות אינו עולה עשרות מונים על חירות הפעולה, על אי הנוחות ועל הקושי הנפשי של החושד?".

אולם, השופטת מצאה כי אם המחבל לא נחשפה לתכניות הפיגוע של בנה אשרף באופן מפורש. היא לא הביעה תמיכה בו, היא לא חפצה בו, וכשחשדה שבנה מחזיק נשק ניסתה להניא אותו מלהסתבך וביקשה כי ייפטר ממנו. צוין כי היא גם לא האמינה לו כשמסר לה שמכר אותו והלשינה עליו לבעלה, מתוך רצון שיניא את בנה מהמעשה. בהחלטה נקבע כי "הניסיון של הנאשמת לגונן על בנה, לנסות למנוע את מעשיו בתוך המשפחה ולא לדווח על חשדותיה כלפיו לכוחות הביטחון, דבר שהיה מוביל למעצרו, איננו בלתי אנושי". עם זאת, הדגישה השופטת כי "במקרים שבהם קדושת החיים עומדת על כף המאזניים היה עליה להעדיף את ערך החיים של אחרים על פני החירות של בנה".

עו"ד בלייכר אמר בתגובה כי המחבל הקיף עצמו בסביבה אלימה עם נטייה לטרור. "כשפוגשים את כתבי האישום וחומרי החקירה מגלים להפתעתנו שה'מפגע הבודד' מוקף בסביבה תומכת טרור, החל ממשפחתו הקרובה וכלה בעשרות סייענים המסייעים למחבל להימלט ומציידים אותו לקראת פיגוע נוסף. כדי למנוע את הפיגוע הבא יש להותיר את אם המחבל, אשר ידעה על כוונותיו החבלניות ולא מנעה אותן, לרצות עונש מאסר לשנים רבות".

בסוף החלטתה כתבה השופטת קאופמן כי במעשי האם לא היה די כדי למנוע את הפיגוע. "מעשיה של הנאשמת אשר הזהירה את בנה ודווחה לאב לא היה להם כוח ממשי למנוע ממי שנחוש לאבד את חייו תוך כדי פגיעה בישראליים ומחזיק בידו נשק מלבצע את זממו. זאת עוד, הנאשמת לא ביקשה מהאב לקחת את נשקו של הבן או לדווח עליו, ולא בדקה עמו מה עשה בעניין. לא היה במעשיה באופן סביר כדי למנוע את ההוצאה לפועל של מזימת בנה, ועל כן יש להרשיעה בעבירה המיוחסת לה".