פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקשר עם התושבים, והימים ללא שינה: בחמ"ל עם בכיר פיקוד העורף

      מאות הרקטות שנורו השבוע לדרום עם חיסול אל-עטא, לא הבהילו את אל"מ יוסי כהן, מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף. תכנית מיוחדת שהגה, המבוססת על מערכות התרעה לפי רובעים, איפשרה שגרה וצמצמה שאננות. "רצינו אפס הישגים לג'יהאד האסלמי - והצלחנו". ריאיון בסבב הלחימה

      הקשר עם התושבים, והימים ללא שינה: בחמ"ל עם בכיר פיקוד העורף
      צילום: דיווחים חמים מהשטח

      הטלפון של מפקד מחוז דרום, אל"מ יוסי כהן, צלצל ביום שלישי לפנות בוקר. מעבר לקו הועבר המידע הרגיש על אודות ביצוע הסיכול הממוקד של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטא בצפון רצועת עזה. אל"מ כהן, שמילא בעבר תפקידים רגישים ב"בור" בקריה שבתל אביב, הבין היטב מה צפוי לקרות בשעות הקרובות ברחבי הארץ. הוא פעל בהתאם לפקודה נצורה במסגרת מבצע "חגורה שחורה", והתקשר בראש ובראשונה לראשי הערים באר-שבע, אשקלון, אשדוד, נתיבות ועוד ואמר להם בצורה תמציתית ומתוכננת מבלי לפרט: "ביצענו פעולה משמעותית ברצועת עזה. תדרכו את המערכות". בשעות שלאחר מכן, הגבירו באופן מדורג כוננות במשטרת ישראל, כיבוי-אש, מד"א, וכן מפקד החטיבה הסדירה של פיקוד העורף, אל"מ יוסי פינטו, מחשש להתקפה רחבה על העורף בדרום.

      אל"מ יוסי כהן מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף בחמ"ל בתיבות (אמיר בוחבוט )
      מכונה משומנת של קבלת החלטות. אל"מ כהן בחדר החמ"ל בנתיבות (צילום: אמיר בוחבוט)

      "ברגע אחד כל ראשי הערים והרשויות פותחים חמ"לים מיוחדים ועוברים להתמודד עם מצב החירום. אני כבר מחכה לכל השאלות: האם פותחים את מערכת החינוך, האם מפנים חולים, אנשים סיעודיים, האם מותר לפנות עכשיו אשפה מהרחובות, האם פותחים את המרכז לטיפול בדיאליזה והאם מאוחר יותר מקיימים אירועים הומי אדם וחתונות", סיפר אל"מ כהן בעודו נשען לאחור כשהוא לבוש באפוד כתום. ניכר עליו שהימים האחרונים היו דלי שינה כשהוא נזכר בשעות הראשונות בהן החלו מטחי הרקטות על הדרום.

      למפקדת מחוז דרום בפיקוד העורף יש מדיניות נצורה של התגוננות מבוססת הערכות ביטחוניות, אך בקצה נדרש מפקד המחוז לקבל החלטות, חלקן אמיצות. "ההגדרה שלי היא מאוד פשוטה. אנחנו כל השנה מתכוננים. איך אנחנו עוברים מאפס למאה תוך זמן קצר וממאה לאפס תוך זמן קצר. אנחנו מדברים עכשיו (יום חמישי, א"ב) ונתיבות חזרה לשגרה במהירות".

      אנשים רצים למקלט באשקלון, 13 בנובמבר 2019 (רויטרס)
      אנשים רצים למקלט באשקלון, השבוע (צילום: רויטרס)

      אל"מ יוסי כהן, בן 45, נשוי ואב לשישה ילדים, יליד העיר נתיבות וכיום מתגורר בכפר מימון, שהייתה מוקד לאיומי הרקטות במסגרת סבב הלחימה השבוע. הוא החל את שירותו הצבאי בשנת 1993 כלוחם בסיירת צנחנים. הוא היה חלק ממערך רצועת הביטחון בדרום לבנון בהיתקלויות מול חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים. הוא לחם במלחמת לבנון השנייה והתקדם יותר מאוחר לתפקיד מ"פ בגדוד 890. במבצע עופרת יצוקה כבר מונה לסגן מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה ובין השנים 2010-2011 שירת כמג"ד 450 בחטיבת ביסלמ"ח (בית הספר להכשרת מקצועות החי"ר). בעשור האחרון פיתח ידע משמעותי סביב האיומים המתפתחים מרצועת עזה, במיוחד בין השנים 2012-2014 כראש זירת דרום בחטיבת המבצעים במטכ"ל במהלך המבצעים "עמוד ענן" ו"צוק איתן". בשנתיים וחצי האחרונים הוא מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף, במהלכן ניהל למעלה מ-12 סבבי הסלמה שכללו שיגורי רקטות וטילים על עורף מדינת ישראל.

      אל"מ יוסי כהן מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף בחמ"ל בתיבות (דובר צה"ל)
      "מתכוננים איך לעבור מאפס למאה תוך זמן קצר". אל"מ יוסי כהן בהתייעצות בטחונית בחמ"ל בנתיבות (צילום: דובר צה"ל)

      הריאיון, המתקיים דקות אחרי ששוגר מטח לעבר העיר נתיבות, מתנהל בחמ"ל התת קרקעי המיוחד שבנה ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר, המאפיל בגודלו ובארכיטקטורה שלו על חמ"לים של גופי ביטחון ומודיעין מהמובילים והחשובים בישראל. מסכי ענק וחלל עבודה רב משתתפים, חדרי פעולה שקופים, חדרי דיונים, מערכת תקשורת שיודעת להזין נתונים בזמן אמת מארגוני הצלה וחירום, מוקד אזרחי ומעל לשישים מצלמות שפרושות בעיר. "אני כאן אבל הלב שלי והמחשבות תמיד עם המשפחה שלי שיושבת עכשיו בממ"ד", אמר כהן, כשניסיתי להבין לאן שוגרו הרקטות מרצועת עזה ומה פשר הנתונים על גבי מסכי הענק.

      "אנחנו על סף מהפכה של ממש, בגלל שינויים משמעותיים", הסביר אל"מ כהן בפתח השיחה והתגאה בתפיסת הפעולה שתכנן יחד עם מפקד פיקוד העורף האלוף תמיר ידעי, שגם קיבלה את אישורו. התכנית מבססת כל עיר למספר רובעים, ובכל אחד מהם קיימת מערכת התרעה בנפרד, וכך יכולים כוחות חילוץ והצלה ייחודיים לפעול בתא שטח מוגדר. "בזמן חירום מוגדר יש בכל אחד מהרובעים כוח שבנוי מכוח מיומן של הרשות המקומית, מד"א, כיבוי אש, משטרת ישראל ופיקוד העורף", אמר אל"מ כהן.

      תושבים במקלט באשקלון, 13 בנובמבר 2019 (רויטרס)
      "היו תושבים שהתעקשו על אזור התרעה אחד - היום הם מודים לפיקוד העורף". תושבים במקלט באשקלון (צילום: רויטרס)

      הזיכרון הראשון של מפקד המחוז על סוגיות עורף הוא בשנות התשעים, זמן מלחמת המפרץ, כשהתנדב כנער לחלק מזרקי אטרופין לאוכלוסייה. באותם הימים הייתה הארץ מחולקת לשני אזורי התרעה מפני נפילת טילים והכרזה על הקוד "נחש צפע".

      "היום המצב שונה לחלוטין. יש התרעה סלקטיבית שפועלת רק אם יש איום על הרובע. למשל בבאר-שבע יש ארבעה רובעים, גם באשדוד ובערים נוספות ההתרעה הסלקטיבית מאפשרת שגרה", סיפר אל"מ כהן. הוא הוסיף כי אופן פעולת המערכת לא התקבל באהבה בהתחלה, "היו הרבה ויכוחים סביב הדבר הזה. היו תושבים באשדוד שהתנגדו והתעקשו על אזור התרעה אחד. היום הם מודים לפיקוד העורף. היום כבר אפשר להגיד שאם הייתה לנו התרעה סלקטיבית לפי אזורים של צבע אדום במבצע צוק איתן היינו חוסכים 50% מהאזעקות. יש יותר אמצעי גילוי, יותר אמצעי התרעה וחיבור לסנסורים רבים שמאפשר את החידוד הזה".

      אל"מ כהן הדגיש כי חלוקת הערים לרובעים וההתרעות הסלקטיביות מצמצמות שאננות כי לרוב אזרחים שהתגוררו באזור התרעה אחד שכלל מקבץ רב של יישובים וערים, ניסו להעריך בעבר היכן יפלו הרקטות ולא תמיד רצו לממ"ד. "היום אם אתה שומע אזעקת צבע אדום אתה יודע שאתה חייב לעבור לממ"ד כי אתה מאוים", חידד כהן.

      "איש של אנשים"

      עוד במהלך הריאיון התברר לי כי מדובר ב"איש של אנשים", כמו שמכנים אותו בכירים בעיריית נתיבות. כהן מנהל דיאלוג נטול אגו, ובסביבה אזרחית מדובר ביתרון. "האויב הגדול ביותר של כולנו הוא האגו", שיתף אל"מ כהן מחשבות על העבודה המשותפת עם הגופים השונים, כמו גם הארגונים והרשויות. "האימונים לאורך השנה ותפיסת ההפעלה שקיבלה את אישור כלל הגורמים, הביאו לשינוי בשטח, וזה כבר עובד", אמר. כהן הוסיף כי הוא מכנה כל כוח ברובע כ"מולקולה". "המטרה היא לבנות כוח עצמאי שלא באמת צריך את העזרה של פיקוד העורף, כי בתרחיש קיצוני יהיו הרבה אתרים והמון משימות מורכבות".

      ואכן, הרובד החשוב והקריטי לעתים הם ראשי הרשויות. בעבר ידע פיקוד העורף מתיחויות בדגש על מחוז דרום, כשבמהלכן החליטו ראשי ערים לדחות את המלצות הפיקוד, בדגש על מערכות חינוך, ולפעול באופן עצמאי. "שאלו אותי ביום שלישי בשעה 06:00 כשכולם כבר ידעו מה קרה ברצועת עזה: 'פותחים את בתי הספר או לא?'. העברתי מדיניות התגוננות לכולם ולא היו לי חריגות. למה? כי אני עובד עם ראשי הערים, ראשי המועצות והיישובים באמון מלא. אני מקיים שיח רציף לא רק עכשיו אלא כל השנה".

      אל"מ יוסי כהן מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף בחמ"ל בתיבות (דובר צה"ל)
      "המטרה היא לבנות כוח עצמאי שלא באמת צריך את העזרה של פיקוד העורף". אל"מ כהן (צילום: דובר צה"ל)

      אל"מ יוסי כהן הנו מכונה משומנת לקבלת החלטות. הוא מתמודד עם לא מעט אירועים מורכבים בזמן שרקטות משוגרות לעבר ישראל. שאלתי אותו מה היה האתגר הגדול ביותר שלו בסבב האחרון והוא ענה ללא היסוס: "אני כל הזמן שואל את עצמי איך לייצר תחושה של הבנה ואחריות בקרב האזרחים. איך אני מונע שאננות. לא לתת לג'יהאד האסלמי הישג. איך אני דואג שמדריכות של פיקוד העורף יעברו מבית לבית ויסבירו מה לעשות במצבי חירום. לבחור את המוקדים בהם יהיו הגדודים של פיקוד העורף. מה מתאים למי. זו עובדה. כשהייתה פגיעה ישירה בבית, המשפחה לא נפגעה כי היא הייתה בממ"ד. רצינו לשמור את הג'יהאד האסלמי עם אפס הישגים ולמנוע הרוגים, ואני שמח שעמדנו בזה".