שוטרים נשלחו לבית הכנסת: המבצע למציאת המטופל שחיכה להשתלת הכלייה

שמעון קוממי חיכה יותר משש שנים להשתלת כליה. הוא חי את חייו בהמתנה, ללא יכולת לתכנן תוכניות לטווח של יותר מיום או יומיים. בכל רגע קיווה שהטלפון, ממנו אסור לו להיפרד - יצלצל, והוא יקבל את ההודעה המשמחת על מציאת תורם. ואז, דווקא כשהגיע הטלפון המיוחל, הוא היה בבית הכנסת - והמכשיר לא היה עליו.

רק מאוחר יותר הבין קוממי, בן 50 מכפר סבא, כיצד הרופאה שטיפלה בו בבית החולים מאיר, ד"ר קרן כהן־חגי, עשתה הכול כדי לא לוותר עליו. בהיעדר תשובה, היא שלחה את משטרת כפר סבא לאתר אותו ולבשר לו את הבשורה שהעניקה לו את חייו בחזרה.

קוממי סבל מאי־ספיקת כליות כתוצאה ממחלה, ונזקק לטיפולי דיאליזה במהלך שבע השנים האחרונות. "במשך שנים הגעתי שלוש ולעתים ארבע פעמים בשבוע לטיפולי דיאליזה במכון הנפרולוגי במרכז הרפואי מאיר ואחר כך ב'נפרו-מור'", שיתף קוממי את וואלה! NEWS. "ולאורך כל השנים האלה ד"ר כהן-חגי, היא הרופאה שמטפלת בי", סיפר.

וכך, לאחר תקופה ארוכה של המתנה, צלצל לפני כשנה הטלפון של קוממי ובאוזניו נקלטה ההודעה המשמחת - נמצא תורם. "התקשרו אליי והייתי מאושר. כהכנה לניתוח כבר עברתי דיאליזה, אבל אז החלום נקטע", שחזר. ההשתלה בוטלה ברגע האחרון בעקבות שיקולים רפואיים, והכליה הועברה לאדם אחר. "אני יודע שמה שאמור לקרות קורה. אבל התחושה הקשה שיש לך משהו בידיים והוא נלקח ממך - לא פשוטה בכלל", הסביר.

ד"ר כהן־חגי בת ה-36, הרופאה הבכירה שמטפלת בקוממי בשנים האחרונות, התקשרה אליו בערב ראש השנה כדי לעדכן אותו בתוצאות בדיקה שעבר, וכבכול שנה איחלה לו שנה טובה - ושהשנה יזכה לקבל את הדבר שלו חיכה כל כך. "זו היתה הפעם הראשונה שבאמת הבנתי ששמעון מתחיל לאבד תקווה", סיפרה. "אנשים המצפים לתרומת איברים זמינים בכל רגע ובכל מצב - והיה נראה ששמעון מפסיק להאמין שגם עבורו יגיע הרגע. ניסיתי לעודד אותו באותה השיחה בכל מאודי, וקיוויתי שהצלחתי ולו במעט", הוסיפה כהן־חגי.

ואז הגיעה הבשורה. "ביום שישי האחרון, אחרי כניסת השבת קיבלתי טלפון בהול ממתאמת ההשתלות שהודיעה לי שנמצאה לשמעון כליה מתאימה", סיפרה ד"ר כהן־חגי. "אנחנו כרופאים מלווים את המטופלים שלנו יום יום. נותנים את הטיפול הטוב ביותר, וחווים ביחד איתם גם אכזבות וגם שמחות, זה חלק בלתי נפרד מכך - וזה לא מפסיק לגעת בך כל פעם מחדש. התרגשתי מאוד וישר התקשרתי לשמעון, אבל לא היה מענה", תיארה את ההרגשה.

שמעון היה באותו הזמן בבית הכנסת. "התקשרתי אליו 13 פעמים אבל הוא לא ענה. מתאמת ההשתלות כבר רצתה להתקשר לחולה הבא שממתין ברשימת המועמדים להשתלת כליה, אבל אני התעקשתי לקבל עוד חצי שעה לאתר אותו", המשיכה לספר ד"ר כהן־חגי. "אם הייתי נמצאת בכפר סבא הייתי נוסעת אליו, אבל באותם רגעים הייתי אצל הוריי המתגוררים רחוק וידעתי שלא אצליח להגיע בזמן".

"פתאום הבזיק לי רעיון, והתקשרתי למשטרה וביקשתי שיעזרו לי לאתר את שמעון בבית הכנסת", תיארה הרופאה את השתלשלות האירועים. "בגלל שאנחנו מכירים שנים ארוכות ידעתי באיזה בית כנסת הוא מתפלל ומה סוג הרכב שלו, והעברתי את הפרטים המזהים למשטרה", סיפרה. "במקביל, הכנתי את צוות המחלקה הנפרולוגית במאיר להתכונן לביצוע דיאליזה דחופה כדי שיגיע מוכן לניתוח ההשתלה". היא סיפרה כי הבינה כמה משמעותי העניין בשבילו, "ידעתי שזה הרגע שלו ושאנחנו נלחם על זה שהוא יקבל את הסוף הטוב שלו בכל דרך אפשרית".

למשימה נשלח שלומי בילגי ממשטרת כפר סבא, וביחד עם ראש המשמרת באותו הזמן, השוטר זאב יהב, הם יצאו מיד בניידת משטרה לאתר את קוממי, ובכך להציל את חייו. הם הגיעו לבית הכנסת, וקוממי נבהל לרגע כשראה אותם, אבל מהר מאוד התמלא תקווה כשהשוטרים לקחו אותו במהירות לבית החולים מאיר. בבית החולים חיכו לו ד"ר אירינה קניס יחד עם צוות האחיות יוליה ומתיה, וחיברו אותו באופן מיידי למכונת הדיאליזה. משם הוא המשיך לניתוח ההשתלה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.

אחרי המתנה מורטת עצבים שמעון עבר את ההשתלה בהצלחה. "אני מאושר. קיבלתי את החיים בחזרה", סיפר בהתרגשות. "אני רוצה להודות לצוות הרפואי של בית החולים, ובמיוחד לד"ר כהן־חגי שתמכה בי ועזרה לי מאוד ולא ויתרה עליי. היא המלאך האישי שלי", הוסיף. השוטר ביגלי לא הצליח לשכוח מהמקרה, והמשיך לעקוב אחרי הסיפור עד שקוממי עבר את ההשתלה. הוא שלח הודעה לד"ר כהן־חגי, וכתב בהתרגשות: "ראיתי בפייסבוק ששמעון עבר את הניתוח. כל כך שמחתי לשמוע. כל הכבוד לכם!!!".

ד"ר כהן־חגי סיכמה כי "כשחולה שלי מצליח להגיע להשתלה, במיוחד כזו שהסתיימה בקליטה טובה של הכליה בגוף, אין מאושרת ממני". היא הוסיפה כי "אין סיפוק גדול יותר לנפרולוג ממטופל דיאליזה שזוכה בהשתלת כליה מוצלחת - ובעצם זוכה בחיים מחדש". הרופאה ביקשה להבהיר כי "חשוב שהחולים שלנו לא יאבדו תקווה ושנעורר את המודעות לתרומת איברים כמו במקרה של שמעון וכמו בכל המקרים - תרומת איברים מצילה חיים".

(עדכון ראשון: 4:32)