האימהות שילדו בזמן האזעקות: "קצת מלחיץ, אבל זו המציאות שלנו"

בעוד אזעקות ממשיכות להישמע ברחבי הדרום, בבית החולים אסותא שבאשדוד נשמעים קולות בכי ראשונים של תינוקות. קולות הנפץ והסירנות כמעט ולא חודרים מבעד לקירות הבטון העבים, המפרידים בין התינוקות והיולדות ובין המציאות הקשה.

אתמול הגיעה לבית החולים ורוניקה בייזמן־זלדין ובת זוגה נטלי, תושבות העיר. ורוניקה הייתה צפויה ללדת בלידה רגילה, אולם לבסוף נקבע שעליה ללדת בניתוח קיסרי - שהסתיים הבוקר בלידת תינוקת בריאה.

"אתמול בבוקר הפנו אותנו למיון יולדות עקב כל מיני סיבות, אשפזו אותנו, ואמרו שהיום רוב הסיכויים שיהיה ניתוח קיסרי", שחזרה. "אמרו שאנחנו נכנסים למקום מוגן, ואין מה לדאוג. על פוליטיקה להשפיע אי אפשר, אז התרכזנו במה שצריך. להגיע לבית חולים במצב כזה זה קצת מלחיץ, אמנם לא היו אזעקות כשהיינו בדרך, אבל זו המציאות שלנו".

את שם התינוקת הן שומרות בינתיים בסוד, אולם הוא לא יהיה קשור למצב הביטחוני. "ברור שקצת מפחיד לחזור. אני דואגת על הילדה. אם לא היה לנו ממ"ד בבית הייתי מבקשת שישאירו אותנו פה עד שייגמר. בבית החולים עצמו הייתה אווירה מאוד בטוחה, הצוות היה מעולה, לא מלחיץ", אמרה.

המיילדות, מצדן, מגיעות גם הן מאזור הדרום, חלקן מעוטף עזה. עם זאת, אל בית החולים הגיעו כלל המיילדות, חרף ביטול הלימודים של ילדיהן.

"אני גרה באשקלון", סיפרה טל בן וליד, אחראית חדר לידה בבית החולים אסותא באשדוד. "כמובן שלעזוב את הילדים והבית ולנסוע לעבוד תוך כדי אזעקות זה מאוד מרגש, כי אני אוהבת ומאמינה בעבודה שלי. אלה מצבים שחוזרים. אני לא נותנת לזה להשפיע עליי. גם הילדים שלי יודעים שאימא הולכת לעזור לנשים ללדת, ושזו משימה חשובה".

חרף תנועה נמוכה יותר למיון בעקבות המצב, לא נרשמה ירידה דרמטית במספר המטופלות בבית החולים. לדברי בן וליד, אחד האתגרים שעמן המיילדות מתמודדות הוא תיווך המצב ליולדות.

"צריך להמשיך לטפל תוך כדי תנועה ומלחמה, ולהתמודד עם הלחץ של היולדות - להרגיע אותן שאנחנו במקום סופר־בטוח ומוגן. לא מרגישים פה את אווירת המלחמה. אנחנו בעבודה רציפה מבלי להרגיש את מה שקורה בחוץ. כמובן שיש חששות, דאגות מצד היולדות, לאן הן עוברות. בית החולים מספק ביטחון טוטאלי לחלוטין. המטרה העיקרית הייתה לתת תחושה שהכול בסדר, ולתת את החוויה הכי טובה ובטוחה ליולדת".

היא הוסיפה: "כשהיולדות נכנסו לחדר הלידה והבינו את רמת המיגון, כאשר בקושי שומעים את האזעקות - הן הבינו כמה זה מוגן. כל מרחב אפשרי שהן צריכות היה מוגן. יש אפשרות לעבור ניתוח בחדר בטוח לחלוטין, ללדת במקום בטוח לחלוטין ולאחר מכן גם להתאשפז במקום בטוח לחלוטין. המאפיינים האלה הם סיבות לכך שאנחנו מוקד לעלייה".

מנהל בית החולים, ד"ר ארז ברנבוים, התגאה בהתנהלות המקום. "אנחנו בית החולים החדיש ביותר שיש כיום בישראל, שנבנה כבית חולים ממוגן לפי הוראות פיקוד העורף, מה שמאפשר לנו לתפקד כמעט באופן מלא למרות שאנחנו חשופים לירי רקטות", אמר. "בית החולים כמעט לא שינה את הפעילות שלו למרות שאנחנו בטווח הירי. אנחנו חיים בתוך קפסולה מוגנת. אנחנו רואים מעט ירידה בתפוסה, למרות שהמרפאות עובדות כמעט באופן מלא. בסך הכול תמיד במצבים האלה יש ירידה בפעילות. מה שחשוב לי להגיד הוא שיש בית חולים שערוך לסיטואציה הזאת".

לדברי ד"ר ברנבוים, האתגר העיקרי שעמו בית החולים מתמודד הוא הבאת העובדים מאזור הדרום. "פתחנו מעונות יום לילדים כדי שהעובדים יוכלו להגיע ביחד עמם, מכיוון שמוסדות הלימוד נשארו סגורים", הדגיש.

יעל מיארה, מיילדת ממושב שוקדה שבעוטף עזה, סיימה את משמרת הלילה שלה אל תחילת ההסלמה. היא אמנם מורגלת למצב הקשה, אך לדבריה זה לא נהיה קל יותר.

"הדרך היא מלחיצה. לצאת מהבית לנסיעה של 45 דקות, שאתה לא יודע אם תתפוס אותך אזעקה ואם יהיה מיגון", סיפרה. זה מלווה אותנו בכל הסלמה. עושים את זה כי אי אפשר לעצור את החיים, במיוחד בעבודה כזו. אתמול, כשסיימתי משמרת לילה הייתי צריכה לשכנע נהגי הסעות שיסיעו אותי הביתה, ובסוף מצאתי נהג שלא מפחד. תפסו אותנו כמה אזעקות בדרך, היו יירוטים מעלינו. כשהגענו הביתה היה בדיוק צבע אדום, אבל מתגברים".

היא שיתפה בסיפור הממחיש את הסיטואציה הקשה בה נמצאות היולדות באזור - בין ההתרגשות שבהבאת חיים חדשים לעולם, ובין פחד הטילים.

"בדיוק במשמרת לילה הזו, כשהודיעו על כוננות החירום, נכנסה יולדת מנתיבות. היא הייתה בצירים, ואנחנו בעצם סיפרנו לה על המצב. היא הייתה בשוק. קשה להבין את זה, להיכנס לסיטואציה של הלידה ולא לדעת אם הילדים שבבית בסדר. קשה להביא חיים לעולם תחת אזעקות, זה סוריאליסטי", תיארה.

"באחת ההסלמות האחרונות, לפני כחודשיים, קיבלתי שתי לידות וברקע לא הפסיקו האזעקות. המצב הביטחוני היווה טריגר ללידה. יש נשים שנופלות בדרך לממ"ד ומגיעות למיון. שום דבר מזה לא קל. אנחנו ממשיכים בשלנו, מנסים לשמור על שגרה בשביל הילדים בבית ובשבילנו. זה שומר עלינו שפויים. אני מקווה שהמצב הזה ייגמר מהר".