כשהתותחים רועמים הפוליטיקה שותקת; כמעט כל פוליטיקאי מתחיל לומד לשנן את המשפט הזה, שהושמע בגרסאות שונות באולפני הרדיו והטלוויזיה ב-24 שעות האחרונות. חיסול בכיר הג'יהאד בעזה חיסל את הקשקשת הבלתי פוסקת על הכאוס והפלונטר הפוליטי, ומטחי הירי הבלתי פוסקים בטווח מתרחב שמגיע עד המרכז וגוש דן השליטו על המדינה אווירת מלחמה. אבל למרות סירובי המתראיינים להמשיך ולדסקס תסריטים ותרחישים של אחדות או מיעוט, הפוליטיקה לעולם אינה באמת עומדת מלכת, בטח לא כשיש דדליינים אימתניים שמרחפים מעל מחוגי השעון.
בעוד כשבוע בדיוק יפוגו 28 הימים שניתנו לכחול לבן להרכבת ממשלה, ומיד לאחר מכן יתחיל מנין שלושת השבועות שבהן כל אחד יכול להקים ממשלה עם 61 חתימות שבסופן ייתכן ויוכרזו בחירות נוספות. ככלל, ככל שההסלמה בדרום תימשך, ההשלכות על הדינמיקה הפוליטית יהיו דרמטיות יותר, עד כדי הקמת ממשלת חירום על בסיס הממשלה הקיימת; אם יתברר בסופו של דבר שזה היה בסך הכל עוד סבב, המגעים הפוליטיים יחזרו מהר מאוד לשגרה, שעדיין אינה מבשרת טובות. בינתיים, אחרי יממה אחת של לחימה וירי טילים, הייתה רק תנועה קטנה של המטוטלת המשולשת בין אחדות, מיעוט, או בחירות. אם עד אתמול האפשרות שגנץ יקים ממשלת מיעוט היתה בסבירות נמוכה - היום היא בסבירות אפסית.
עוד באותו נושא:
ההתלקחות ברצועה העלתה לפני השטח את הנושא הטעון ביותר שמקשה על שיתוף פעולה בין המפלגות הציוניות לבין הרשימה המשותפת. אפילו האופטימיים ביותר שחלמו על הפסקת אש זמנית שתאפשר לגנץ וליברמן להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הח"כים הערביים נאלצו להודות אתמול שזה כנראה הפך בלתי אפשרי. התגובות הקיצוניות של חלק מחברי המשותפת נגד סיכול ממוקד של ארכי-מחבל שתכנן להוציא לפועל פיגועי טרור נגד אוכלוסייה ישראלית חפה מפשע לא הופנו רק כלפי נתניהו; כשעופר כסיף ועאידה תומא-סלימאן מפגינים אפילו נגד גנץ בעצמו ומאשימים אותו בתמיכה ב"רצח מתוכנן" - קשה לראות אותו מקים ממשלה עם האצבעות שלהם. ""לא מחמיצים הזדמנות להפגין בעד אלה שיורים עלינו. אין מי שפוגע בדו קיום ובצורך בהשתלבות יותר מהם", צייץ ח"כ יועז הנדל, ממובילי ההתנגדות למיעוט בתוך כחול לבן. כל הסלמה גוררת איתה עלייה במתחים הלאומיים והלאומניים, וקשה לראות אותם מתפוגגים בשמונת הימים הקרובים, שבהם גנץ צריך את שיתוף הפעולה עם המשותפת. כמה שעות לפני שהתחילו האירועים בעזה, נתניהו פצח במתקפת ציוצים נגד ממשלת המיעוט שהיא סכנה למדינה; הלחימה עדיין לא הסתיימה, אבל "הסכנה" הזו ככל הנראה חלפה.
ההתרחקות של ממשלת המיעוט מבשרת לכאורה על התקרבות ממשלת האחדות, והתיאומים הביטחוניים ההדוקים בין לשכת נתניהו לצמרת כחול לבן מבשרים לכאורה על הכנות לקירוב לבבות. נתניהו אירח אתמול בקריה את גנץ ואת גבי אשכנזי, מתוקף היותו יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בהמשך לסדרת פגישות ביטחוניות שהחלו מאז הבחירות. בכחול לבן מקפידים מאוד להדגיש שהשיחות עסקו רק בביטחון ולא בפוליטיקה, אבל לא מן הנמנע שבדיאלוג השושואיסטי הוא מנסה לבנות איתם גם יחסי אמון להמשך המשא ומתן. בליכוד מקווים שגנץ יסכים בסופו של דבר להיכנס לממשלת אחדות בתנאים של נתניהו, והמשמעות העיקרית של התרחקות ממשלת המיעוט היא שנחלש לו מאוד קלף המיקוח. עד סוף השבוע שעבר היתה לגנץ תכנית סדורה להקים ממשלת מיעוט שמבוססת על המפלגות הציוניות בלבד - כחול לבן, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי, ישראל ביתנו והימין החדש, אבל נתניהו סיכל את האפשרות הזו עם מינוי בנט לתפקיד שר הביטחון. האירועים בעזה החלישו גם את פלאן בי - התבססות על תמיכת ח"כים מהמשותפת - ופגעו משמעותית ביכולת שלו ושל ליברמן לאיים על נתניהו בהקמת ממשלה אחרת.
גנץ וליברמן צפויים להיפגש היום כדי לדון במתווה של ליברמן לאחדות - שכלל שתי דרישות: שגנץ יקבל את מתווה הנשיא ושנתניהו ייפרד מבלוק הימין-חרדים. אבל בלי האופציה של ממשלת מיעוט לנופף בה, גם הנוסחה של ליברמן מתייתרת והסיכוי שנתניהו יסכים להיפרד מהגוש קלוש. כך שהמנדט עדיין בידיים של גנץ אבל האופציה היחידה שנותרה לו היא לשבת עם נתניהו באופן רציני ולדון איתו במשא ומתן, ועל הסוגיות האמיתית שבמוקד המחלוקת - הרוטציה, הנבצרות, והחסינות. המתווה שהליכוד הניח על השולחן כולל שנה בראשות הממשלה לנתניהו, שנתיים לגנץ, ושנה רביעית חזרה אצל נתניהו, וכולל הסכמה עקרונית על יציאה לנבצרות אחרי שיוגש כתב אישום. השטן נמצא בפרטים הקטנים, ובוויכוח על מה יהיה תאריך היציאה לנבצרות ואיזה ערובות יינתנו לכך שנתניהו אכן יקיים את התחייבויותיו. כחול לבן התחייבו בשני קמפיינים לא לשבת עם ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולכן מרחב ההתגמשות שלהם לא רחב. לא ברור שהמינימום שנתניהו מוכן לרדת אליו מגיע למינימום אותו גנץ יכול להכיל מבלי להפר בגסות את המחויבות לבוחריו.
האם הקוקפיט ישרוד את האחדות?
בליכוד מוכנים להרעיף על גנץ שלל הצעות מפתות, רק שיבוא, אבל המשמעות הנלווית של מהלך כזה הוא פירוק כחול לבן. גנץ מוכן לשקול ואפילו רואה בחיוב את מתווה הנשיא, ששם תאריך תפוגה על כהונתו של נתניהו ומבטיח לו בעוד מספר חודשים את ראשות הממשלה, אבל יאיר לפיד מתנגד לזה בכל כוחו ולא ייכנס לשום ממשלה בראשות נתניהו. כך שההרמוניה השברירית שהחזיקה את צמרת כחול לבן בשנה האחרונה צפויה לעמוד בקרוב למבחן, והסלמה ביטחונית ממושכת תהפוך את זה למבחן מאוד לא פשוט; הלחץ על גנץ, אשכנזי ויעלון להיכנס לממשלה עם נתניהו יעלה, ומבחינת הליכוד - שלפיד יישאר בחוץ. אם תושג רגיעה מהירה, הקוקפיט יוכל לשרוד את זה; אם לא, חיסול בכיר הג'יהאד עשוי להירשם בעתיד גם כנקודת ההתחלה של המבצע לחיסול כחול לבן.
.