פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוף עידן מוראלס: מגדל הקוקה שנאבק בעוני והשתכר מהכוח

      נשיא בוליביה המודח, המנהיג הילידי הראשון במדינה, הוביל מיזמים סוציאליים רבים במשך כ-14 שנות שלטונו, אך סירב להכיר בתוצאות משאל העם שאסרו עליו להתמודד שוב בבחירות. יחסיו עם ארה"ב וישראל היו עוינים, והוא המנהיג האחרון מ"הגל הוורוד" ששטף את היבשת בתחילת המאה

      סוף עידן מוראלס: מגדל הקוקה שנאבק בעוני והשתכר מהכוח
      צילום: רויטרס

      קרוב ל-14 שנה שלט אבו מוראלס על בוליביה, ולכתו מסמלת את סופו של "הגל הוורוד" ששטף את היבשת בתחילת העשור הקודם. המנהיג הילידי הראשון של המדינה כלל לא היה אמור להתמודד בבחירות בחודש שעבר, אך עשה זאת בעקבות החלטה שנויה במחלוקת של בית המשפט החוקתי הנאמן לו לאפשר לו להתמודד על כהונה רביעית.

      עם זאת, התוצאות היו שנויות במחלוקת, ויריבו המרכזי של מוראלס, הנשיא השמרני לשעבר קרלוס מסה, טען לזיופים והוציא מאות אלפים מתומכיו לרחובות. גם כשהסכים הנשיא לבחירות חדשות, היה זה כבר מאוחר מדי - הצבא והמשטרה נטשו אותו, והראו לו את הדרך החוצה במעין הפיכה שקטה. בעלות בריתו באזור, ונצואלה, קובה, ניקרגואה, מקסיקו ומתחילת החודש גם ארגנטינה שחזרה לשלטון שמאל, גינו את ההתפתחות, בעוד שממשלות הימין באזור וארצות הברית בירכו. סיפורו של מנהיג שנוי במחלוקת ביבשת מפולגת.

      מוראלס, בן 60, הוא יליד מחוז אורורו, שבמערב בוליביה, מהשבט הילידי איימרה. הוא החל את דרכו הפוליטית בתור מנהיג איגוד של מגדלי קוקה, הצמח המשמש בין היתר לייצור קוקאין אך כזה המשמש בהרי האנדים במשך מאות שנים לצרכים דתיים ורפואיים.

      אבו מוראלס הנשיא הבוליביאני המכהן, נבחר שוב. 23 באוקטובר 2019 (רויטרס)
      התעקש לרוץ בבחירות כדי להמשיך ברפורמות. מוראלס (צילום: רויטרס)

      הוא רץ לראשונה לנשיאות ב-2002, כשהבטיח למשול למען האוכלוסייה הילידית במדינה, הגדולה ביותר ביבשת אמריקה, ולמגר את האפליה שממנה סבלה במשך מאות בשנים. הוא נכשל בפעם הראשונה, אך עשה היסטוריה כשניצח בבחירות בדצמבר 2005.

      הוא שינה את החוקה, שהגדירה את המדינה כ"רב-לאומית" וחילונית על מנת לשקף טוב יותר את עשרות הקבוצות האתניות המרכיבות את בוליביה. הוא המשיך להגן על מגדלי הקוקה, חרף הלחץ של ארצות ברית למגר את הגידולים לחלוטין על מנת לעצור את יצוא הקוקאין לשטחה.

      כינה את ישראל "מדינת טרור"

      באופן כללי, יחסיו עם ארצות הברית היו מתוחים. ב-2008 הוא גירש את השגריר האמריקני פיליפ גולדברג והאשים אותו בקשירת קשר נגדו, והשעה את פעילות הסוכנות למאבק בסמים (DEA) בבוליביה. ב-2013 הוא גם סילק את סוכנות הפיתוח הבינלאומית של ארצות הברית (USAID), והאשים אותה בתמיכת האופוזיציה.

      ובדרך כלל, טיב היחסים עם ארצות הברית מצביע גם על טיב היחסים עם ישראל. מוראלס היה מבקר בולט של המדיניות כלפי הפלסטינים, וטיפח קשרים קרובים עם איראן. הוא כינה את ישראל "מדינת טרור" בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008, והחליט לבטל את הוויזות שניתנו לישראל בעקבות מבצע "צוק איתן" ב-2014. הוא האשים את ישראל ב"רצח עם" אחרי ההפגנות האלימות בגבול עזה לאחר העברת השגרירות האמריקנית לירושלים בשנה שעברה.

      נשיא בוליביה איוו מורלס מתחבק עם מנהיג ונצואלה הוגו צ'אבז, 3 בינואר 2006 (רויטרס)
      סוף עידן ביבשת. מנהיג ונצואלה צ'אבז עם מוראלס, ינואר 2006 (צילום: רויטרס)

      בדומה ליתר המנהיגים הסוציאליסטים ביבשת מתחילת העשור, שרובם כבר התחלפו בנשיאים שמרנים בשנים האחרונות, הלאים מוראלס את תעשיות הנפט והגז. ההכנסות הגדלות אפשרו לבוליביה להגדיל את ההשקעות בשירותים הציבוריים ובתכניות סוציאליות כדי להיאבק בעוני. מאז שנכנס לתפקיד, צנח שיעור העוני הקיצוני במדינה מ-38% ב-2006 ל-17% ב-2018.

      עם זאת, מבקריו אמרו כי שיעורי העוני הקיצוני נמצאים בעלייה, וכי הוא לא עשה די על מנת להילחם בשחיתות. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות שהובילו להתחזקות האופוזיציה, שמעוזיה במחוז סנטה קרוז, בבחירות האחרונות.

      אחד הכישלונות הבולטים של מוראלס היה לזכות בגישה לים. בוליביה איבדה את גישתה לאוקיינוס השקט במלחמה עם צ'ילה ב-1884, ומאז היא ניסתה לזכות בה מחדש. באוקטובר שעבר נחל הנשיא תבוסה מרה, כשבית הדין הבינלאומי לצדק פסק לטובתה של צ'ילה. מוראלס טען כי הניצחון היה "קרוב מאוד".

      נשיא אירן אחמדינג'ד ונשיא בוליביה מוראלס במשחק כדורגל ידידותי (רויטרס)
      מוראלס לצד נשיא איראן אחמדינז'אד במשחק כדורגל ידידותי (צילום: רויטרס)

      על אף שדיבר רבות על הצורך לתת כבוד גדול יותר ל"אימא אדמה", מיזמים כלכליים שקידם מוראלס לא עלו בקנה אחד עם היומרה הזו. אחד הפרויקטים השנויים ביותר במחלוקת בכהונתו היה סלילת כביש ארוך דרך האמזונס, מול אזהרותיהם של קבוצות ילידיות כי זה יוביל לכריתת היער ולאובדן אדמות.

      בעקבות הפגנות גדולות ועימותים אלימים, המיזם הושעה ב-2011, עד שקיבל אור ירוק מחדש ב-2017. מוראלס דחה את החששות של הקהילה הבינלאומית כ"סביבתנות קולוניאלית". במהלך חודשי הקיץ האחרונים נערכו הפגנות נגד מוראלס בעקבות שריפות יער נרחבות שהשתוללו במזרח המדינה. המפגינים קראו לו לבטל צו שאפשר "שריפות מבוקרות" שנועדו לעזור לחקלאים להגדיל את שטחי היבול שלהם.

      התפנית האוטוריטרית שעשה בשלטונו הגיעה אחרי שסירב לקבל את תוצאות משאל העם ב-2016, שבו נדחתה הצעתו לבטל את המגבלה על מספר הכהונות של הנשיא. מפלגתו של מוראלס התעקשה ופנתה לבית המשפט החוקתי, שביטלה את כל המגבלות. מוראלס, להגנתו, טען כי הוא זקוק לזמן נוסף על מנת לבצע את כל הרפורמות שהוא תכנן לבצע. שיכרון הכוח שלו הסתיים בתבוסה מרה, שעשויה להכות גלים גם במדינות אחרות ביבשת.