במשך שש שנים הורה מנהל משאבי אנוש בעיריית קריית מלאכי, אברהם עמית, להעניק לעצמו ולארבעה עובדים נוספים תוספות שכר חריגות, ללא אישור משרד הפנים כנדרש על פי דין בסך של 112,416 שקלים מקופת המדינה. נציבות שירות המדינה הרשיעה את עמית בשש עבירות משמעת והוא פוטר מתפקידו.
בכתב ההגנה שלו טען כי מעשיו לא יגרמו לפריצת מסגרת התקציב וזאת למרות שמדובר בעירייה עם גרעון של יותר מעשרה מיליון שקלים. עוד טען עמית כי מדובר בעניין שהיה מקובל בשנים קודמות כמו גם בעיריות אחרות. בית הדין קבע כי טענה זו אינה מכשירה את הפסול במעשיו.
אל תפספס
עמית הגיש כמה עדויות אופי לטובתו כשאחת מהן מהרב הראשי לאשדוד וקריית מלאכי, חיים שמעון פינטו. הרב פינטו כתב כי הוא מכיר מקרוב את הנאשם שתורם רבות לחברה, ואף הגדיר אותו כאכפתי ופועל מתוך עניין וכוונה לסייע ולהיטיב עם הזולת. במסגרת עבודתו כמנהל משאבי אנוש בעירייה סייע בכל יכולתו לעובדים. הנאשם אף התנדב באופן אישי לחלק חבילות מזון לנזקקים.
מתוקף תפקידו הבכיר היה אחראי על יישום החוק וההנחיות המתקבלות ממשרד האוצר ומשרד הפנים. עמית שילם באמצעות תלושי השכר לו ולעובדים בכירים אלפי שקלים מדי חודש. תשלומים נוספים הועברו תחת "שעות נוספות" ו"כוננות", בעוד ששכרם ממילא מגלם תשלומים אלו. בנוסף, עסק במתן תשלום שעות נוספות גלובליות בחריגה, בזמן שקיים קשר מול יחידת האכיפה במשרד האוצר על הסדרת הבדיקה שביצעו לגבי אותו עובד.
המדינה בכתב התביעה קבעה כי מדובר במקרה חמור ביותר שנפרש לאורך שנים בשיטתיות וביודעין. לטענתם, הנאשם עשה דין לעצמו ובמסגרת תפקידו הפר ברגל גסה את הנהלים והחוקים שהיה כפוף להם. לא יעלה על הדעת כי נאשם שעבר עבירות אלו במסגרת תפקידו והפר את האמון שניתן בו יחזור באותו תפקיד. "הנאשם חטא בהתנהלות הנגועה בניגוד עניינים, עת טיפל בשכר של עצמו; אם מכורח המציאות נדרש הנאשם לעסוק גם בשכרו - אזי היה עליו להקפיד הקפדה יתרה על הכללים הנוגעים לשכר", נכתב בכת האישום. "הנאשם ידע כי הוא מועסק בשכר כולל ואסור היה לו לקבל כל תשלום מעבר לכך, אולם הדבר לא הרתיעו", נכתב.
נזיפה, פיטורים ופסילה
בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נכתב כי "מעשיו של הנאשם פסולים שעה שסיכל את תכלית חוק יסודות התקציב, שהיא יציבות שכר ושמירה על הקופה הציבורית". בנוסף נכתב כי ישנו ממד של חומרה במעשיו של הנאשם, נוכח מעמדו הבכיר בעירייה ותפקידו כמנהל אגף משאבי אנוש ונוכח העובדה כי העניק אף לעצמו שכר שלא כדין. בתוך כך קבע כי אין מנוס מפיטוריו מהעירייה ופסילתו מתפקידים בה לתקופה מוגבלת.
היחידה לחקירות שכר ניהלה חקירה והממצאים הועברו ליחידת התביעה בנציבות שירות המדינה. עמית הועמד לדין ומיד עם הגשת כתב האישום הושעה מתפקידו במשך שלוש שנים. לאחר הליך הוכחות ארוך הוא הורשע ונגזרו עליו נזיפה, פיטורים ופסילה מלשמש בכל תפקיד ברשות המקומית ופסילה למשך חצי שנה משימוש בכל תפקיד ניהולי בשירות המדינה.
עמית הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבקשה להקל בעונשו. בית המשפט דחה לאחרונה את טענותיו והחליט להשאיר את העונש על כנו. אם בעבר בית המשפט המחוזי נטה להקל עם נאשמים מסוג זה, כעת אומרת שופטת בית המשפט המחוזי כי מי שעובד בגופים מתוקצבים צריך לדעת כי מעשים מסוג זה הינם פגיעה בקופה הציבורית, בחוסן הציבורי ובחוסן הלאומי.