למרות הסכם הפשרה שהתקבל היום (חמישי), לפיו חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) תשלם פיצויים בגובה של יותר ממאה מיליון שקלים, ברשות הטבע והגנים טוענים כי הדרך לשיקום שמורת עברונה עוד ארוכה. מאז אסון דליפת הנפט בדצמבר 2014 עמל אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, ד"ר אסף צוער, על שיקום השמורה הנמצאת כמה קילומטרים צפונית לאילת. "היה נזק עצום, נפט גולמי זרם בתוך השמורה", תיאר. "כל החיים מרוכזים בערוצי הנחל והנפט פגע בזרימת המים בלב השמורה".
מחקר שערכו ברשות הטבע והגנים קבע כי בעקבות הדליפה אין התחדשות, וצמיחתם של עצים חדשים נבלמה. בעקבות זאת, החלו לעבוד על תכנית לשיקום השמורה שמטרתה העיקרית היא חידוש צמיחת עצי השיטה במקום. ד"ר צוער הביע חשש מעתיד השמורה. "הדבר שהכי מדאיג אותי הוא שלא יהיה המשך לעצים", סיפר. "העצים הישנים לא מתו, אבל הזרעים שלהם לא מצמיחים עצים חדשים וזאת הסכנה הכי גדולה. אם לא תהיה המשכיות של הצמחים השמורה לא תחזיק מעמד".
לקריאה נוספת בנושא
"אין תקדים לדבר הזה בעולם", תיאר את דליפת חמישה מיליון הליטרים (5,000 קוב) של הנפט הגולמי מקו הצינור של חברת קצא"א לעבר שמורת ערבת עברונה. "אין פתרון קסם. לא היו דברים כאלה בעולם עם נפט בתוך שמורת טבע מדברית ולכן אנחנו צריכים להביא את הרעיונות בעצמינו. אנחנו מקווים שזה יעזור".
"אנחנו מבצעים תכנית ניטור שמעריכה את נזקי הנפט שהתקשה בלב השמורה ובקרוב יהיו לנו הערכות", הסביר האקולוג. "גם לאחר שפינינו חלק מהנפט, חלק משמעותי נשאר, ואי אפשר לקבוע אם הנזק ישוקם במלואו".
ערבת עברונה משתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית ואפשר למצוא בה עולם ומלואו: סוואנות של עצי שיטה ובהן עדרי צבאים, שפע עופות מים, בריכות מלח, צמחיה מיוחדת ואתרי עתיקות. במסגרת תכנית הניטור עוקבים ברשות הטבע והגנים גם אחר בעלי החיים, שרבים מהם מעדיפים לעזוב את השמורה בגלל הנפט.
לדברי ד"ר צוער, "אני מעריך שייקח לא מעט זמן לשקם את השמורה. אנחנו עובדים עם אוניברסיטת תל אביב וחוקרים רבים וכן עם המשרד לאיכות הסביבה ומשקיעים מאמצים רבים בניסיון לשקם את עברונה". בעקבות הסכם הפשרה שהתקבל היום, הדגיש האקולוג כי "הפיצוי הוא גדול וזהו תקדים חשוב. יש פה פיצוי משמעותי, אבל הנזק כבר נעשה. אני מקווה שהחברות האחרות שמתעסקות בתחום יבינו כי יש להן אחריות".
