פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היעדר המיגון, הזיהום והפאניקה: השאלות שאחרי האסון בערבה

      אחרי דליפת הנפט בערבה ניסו הרשויות להעביר מסר מרגיע, אך שורת עדויות שהגיעו לוואלה! חדשות מלמדות כי בימים שאחרי האסון לא סופקו אמצעי הגנה לתושבים ולעובדים. "אנשים במרחק של עשרות ק"מ נזקקו לטיפול רפואי"

      הזיהום בשמורת עברונה שבערבה (החברה להגנת הטבע , מנחם זלוצקי)
      שמורת עברונה עדיין סגורה (צילום: מנחם זלוצקי, רשות הטבע והגנים)

      יותר מ-20 ימים חלפו מאז אסון דליפת הנפט בערבה, ושמורת עברונה שנפגעה באופן קשה עדיין סגורה כדי למנוע סכנה למטיילים. המחדלים שנחשפו הצביעו על כשלים חמורים בהתנהלות של קצא"א, האחראית על הצינור שממנו נפלטו חמישה מיליון ליטרים של נפט. ואולם, בעקבות שורת תביעות שהוגשו - עולות שאלות קשות הנוגעות להגנה על בריאות תושבי האזור והעובדים, שממשיכים לטפל גם בימים אלו בניקוי שלוליות הנפט שנותרו בשטח ובפינוי הקרקע המזוהמת.

      פרטים שנחשפים כעת בתביעות ייצוגיות נוספות, שהוגשו על ידי תושבי באר אורה ויישובים נוספים בערבה הדרומית ואילת נגד קצא"א לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובירושלים, מצטרפים לעדויות שהגיעו בשבועות האחרונים לידי וואלה! חדשות. אלה גילו כי בימים הראשונים לאסון כלל לא סופק ציוד מיגון לתושבים ואפילו לעובדים ולמתנדבים ששהו במוקד הדליפה ובסמוך לו. אלה נאלצו לשאוף לריאותיהם את אדי הנפט הרעילים והמסרטנים במשך שעות ארוכות ואף ימים.

      "כתוצאה מאירוע הדליפה, תושבי באר אורה הונחו להישאר בבתיהם, ולסגור את החלונות והדלתות מחשש לשאיפת אדים. בבאר אורה פשטה פאניקה, הנובעת מהריח של אדי הנפט ומהעובדה כי על היישוב הוכרז 'הסגר'", כתבו עורכי הדין עינת בן משה וקרן פסח בתביעה הייצוגית שהוגשה בשם תושבי באר אורה הסמוכה למקום הדליפה. "כיתת הכוננות הוקפצה וחסמה את שער היישוב ולא נתנה לאף תושב לצאת אל כיוון פיצוץ צינור הנפט, אולם זו לא קיבלה כל אמצעי מיגון (נגד הגזים הרעילים הנפיצים והדליקים)".

      דליפת הנפט בערבה || כותרות נוספות:
      דליפת הנפט בערבה: 17 מיליון שקלים יוקצו לשיקום האזור
      אסון הנפט תועד מהחלל; "אין חשש לזיהום מפרץ אילת"
      המשטרה הירוקה החרימה את החלק שדלף בצינור הנפט

      ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן השר אופיר אקוניס מבקרים באזור דליפת הנפט בערבה, דצמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , ישראל מרק סלם)
      העבודות לניקוי השמורה בערבה (צילום: ישראל מרק סלם)

      למרות המרחק הרב, הנאמד בכ-20 קילומטרים ממוקד הדליפה, בשעות הראשונות של האירוע התקבלו תלונות אפילו מתושבי אילת ועקבה שבירדן על כאבי ראש, צריבות בעיניים, בחילות, סחרחורות וקשיי נשימה. על פי הדיווחים בעיתונות הירדנית 80 מתושבי עקבה נאלצו להגיע לטיפול בבית החולים המקומי. תושבי באר אורה לעומת זאת המשיכו להתלונן על אותם סימפטומים בריאותיים במשך ימים ארוכים. "המצב הרפואי היה כה רגיש, עד כי ב-10 בדצמבר (שבוע תמים אחרי שהדליפה נבלמה) הורה סגן השר האחראי על המשרד להגנת הסביבה, אופיר אקוניס, להציב רופא קבוע בבאר אורה", נכתב, ונטען עוד כי באירוע לא הוצבו מכשירים מיוחדים לסינון רעלים באירוע או אחריו.

      בימים הראשונים שאחרי דליפת הנפט הוציא המשרד להגנת הסביבה הודעות הרגעה על כך ש"איכות האוויר באילת ובבאר אורה הינה תקינה". אבל חוות הדעת של פרופ' אליהו ריכטר, מומחה זה 40 שנה לבריאות הציבור ולרפואה תעסוקתית - שהוגשה בשבוע שעבר במסגרת תביעה ייצוגית נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשם תושבי אילת והערבה מעלה סימני שאלה נוספים לגבי הקביעה הנחרצת.

      "ידוע היטב כי נפט מכיל אלפי חומרים, בחלקם חומרים נדיפים בעוד שאחרים בעלי עמידות ביולוגית", נכתב בתביעה, שהגישו עורכי הדין אסף פינק, חיה ארז, חגית הלמר ואיריס האן. "הריח מהווה אינדיקציה לקיומו של סיכון לציבור, ולמידת הפיזור וההסעה של המזהמים לאוכלוסיות הסמוכות", טוענים עורכי הדין וממחישים זאת על ידי הנתון הגבוה של אנשים שפנו לבתי חולים, אפילו בעקבה. "דבר זה מהווה עדות לחשיפה לריכוז גבוה של חומרים אורגניים נדיפים, חשיפה הידועה כבעלת השלכות נוירולוגיות והשלכות על מערכת הנשימה", כתבו.

      "העובדים לא צוידו בהגנה מתאימה אחרי הדליפה"

      בהודעה שהוציא המשרד להגנת הסביבה ב-9 בדצמבר, שישה ימים אחרי אירוע הדליפה, נכתב כי "נמצאו ערכים גבוהים מהרגיל של בנזן, חומר רעיל ומסרטן בתוך שמורת הטבע עברונה. הערכים שנמדדו אינם מסכנים את העובדים באתר, אך לא מומלצים לציבור הרחב הכולל נשים, ילדים, קשישים וטף". \

      אלא שמעדויות שהגיעו לידי וואלה! חדשות עולה שהעובדים העמלים כבר שלושה שבועות בניקוי שלוליות הנפט הגולמי שנותרו בשמורת עברונה ובניקוי הקרקע המזוהמת, כאמור לא צוידו ביומיים הראשונים של האירוע באמצעי מיגון שיגנו עליהם מפני אדי הגזים הרעילים הרבים שנפלטו מהנפט הגולמי.

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים)
      קרקע מזוהמת בשמורת עברונה (צילום: רשות הטבע והגנים)

      בחוות הדעת הרפואית שהוצגה במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה בשם תושבי אילת והערבה לבית המשפט המחוזי בירושלים, כתב פרופ' ריכטר המתמחה כאמור גם ברפואה תעסוקתית: "הריכוזים הגבוהים של בנזן שנמדדו במקום, הופכים את האזור למסוכן, בשל היותו חומר מסרטן".

      לטענתו, "ככל שממשיכים להיפלט לאוויר בנזן וחומרים מסוכנים אחרים, בשחרור איטי מהקרקע המזוהמת, הסביבה יכולה להישאר רעילה לתקופה ארוכה באופן משמעותית. לכן, חיוני שאנשים הלוקחים חלק בטיפול בקרקע המזוהמת, יהיו מצוידים בציוד הגנה אישי, ובין היתר במסכות גז עם אספקה של אוויר נקי".

      בקצא"א בחרו שלא להגיב ישירות לטענות

      מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בזמן אירוע המעורב בחומרים מסוכנים האחריות המידית לביצוע הערכת הסיכונים והמשמעות לחיי אדם נמצאת בידי כיבוי האש. נושאי הסיכונים לעובדים מצוי תחת אחריות משרד הכלכלה האמון על בטיחות בעבודה. מרגע שאנשי המשרד להגנת הסביבה הגיעו לשטח בוצעו הדגימות הנדרשות והתוצאות לא העידו על סכנה לעובדים". עוד הוסיפו במשרד כי ניידת לניטור אוויר שהוצבה בבאר אורה, ודגימות אוויר נוספות שנלקחו מהמקום לאורך הימים, הצביעו על כך שאיכות האוויר הייתה תקינה".

      במשרד הכלכלה אמרו: "ממינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה נמסר כי מבדיקות ניטור האוויר שנעשו בשטח השפך על ידי המשרד להגנת הסביבה, עוד בסמוך למועד האירוע בשישה בדצמבר נמצא כי ריכוזי החומר הרעיל בנזן באוויר היו אמנם גבוהים, אך לא חרגו מעבר לרמה המרבית המותרת לעובדים. כבר שלושה ימים לאחר מועד הבדיקה הראשונית, בין התאריכים 9 עד 12 בדצמבר, נערכו כמה בדיקות ניטור נוספות במקומות שונים לאורך השפך, מהם עולה בבירור כי הריכוזים שנמדדו ירדו בצורה דרמטית, בעקבות התפשטות החומר באוויר, מזג האוויר והגשמים שירדו. לאור האמור לעיל, אין כל צורך או דרישה חוקית לעשות שימוש באמצעי מיגון".

      טפסר יהודה קסנטיני, מפקד תחנת הכבאות האזורית של אילת מסר: "עם קבלת הדיווח על האירוע הגענו לשטח, הזעקנו את כל הגורמים הנוגעים לאירוע, דאגנו לפנות את הצירים הראשיים ולחסום את השפך והורנו לתושבי באר אורה להסתגר בבתיהם מחשש לבריאות התושבים. עשינו ניטור אוויר ובמקומות שזיהינו בהם ריכוז גבוה של גזים, דאגנו להרחיק את הציבור. דאגנו שבבאר אורה יתבצע ניטור אוויר בתדירות של שלוש-ארבע פעמים ביום, אבל לשמחתנו לא נמצאו שם חריגות וזאת בזכות הרוח הצפונית שהסיטה את ענני הגזים מהיישוב. לציבור לא נשקפה סכנת חיים מידית".

      בקצא"א בחרו שלא להגיב ישירות לטענות ובחרו למסור תגובה כללית המתייחסת לתביעות הייצוגיות שהוגשו נגד החברה: "לאור התגובה המהירה של עובדי החברה ומערכות הבקרה החדישות בהן היא מצוידת נמנע אירוע בהיקף גדול יותר. החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים על-פי הנדרש ובזמן אמת ופעלה על-פי התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה. החברה מנהלת מערך חירום המצויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום. מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת. בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו. החברה אינה מקלה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו".

      לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.com

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים)
      העבודות לפינוי הנפט מהשמורה (צילום: רשות הטבע והגנים)