פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דליפת הנפט בערבה: 17 מיליון שקלים יוקצו לשיקום האזור

      סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס יציג בראשון תכנית בפני הממשלה, שתכלול גם את הרחבת שמורת עברונה, שנפגעה מהפיצוץ בצינור קצא"א בתחילת החודש. אקוניס: "צעד ראשון לתיקון העוול". בארגוני הסביבה חלוקים לגבי טיב התכנית

      דליפת הנפט בערבה: 17 מיליון שקלים יוקצו לשיקום האזור
      צילום: רועי טלבי, רשות הטבע והגנים, עריכה: יאיר דניאל

      סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס יציג ביום ראשון הקרוב בפני הממשלה תכנית לשיקום שמורת עברונה בערבה, שנפגעה בצורה קשה בשל דליפת הנפט בתחילת החודש. על פי התכנית, יועברו 17 מיליון שקלים לשיקום האזור, השמורה תורחב ויחוזק מערך הטיפול באירועי חירום של המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, בנוסף על הכספים שיקצה המשרד, חברת קצא"א תשלם סכומים נוספים מעבר למה ששילמה.

      עוד במסגרת התכנית, יוקם צוות מיוחד שיבדוק את ההשפעה של פעילות קצא"א על הסביבה. בין היתר, יבחן הצוות את שחרור החוף הסגור של קצא"א באילת לטובת הציבור הרחב ותושבי אילת. במשך עשרות שנים נותר קטע החוף שצמוד לריף הדולפינים סגור על ידי החברה, על אף שלא מתבצעת בה כל פעילות מקצועית. התכנית תכלול סקרים סביבתיים לבדיקת השפעות סביבתיות בערבה ובמפרץ אילת, טיפול בטכנולוגיות מתקדמות לשיקום הקרקע, טיפול בבעלי חיים בסכנת הכחדה שהושפעו מהדליפה ובניית גשרי מעבר לבעלי חיים מעל כביש הערבה.

      "זהו צעד ראשון ומידי בתיקון העוול שנגרם לציבור כולו, לחי ולצומח בערבה", אמר אקוניס. "נפעיל על קצא"א את עיקרון 'המזהם-משלם'. אנחנו כבר כעת מתחילים לפעול ולחזק את מערך הטיפול באירועי חירום ונוקטים פעולות מידיות שיאפשרו שיקום מהיר של אוכלוסיות בעלי החיים הייחודיות שנפגעו בשמורה, כדוגמת הצבאים, שייהנו משטחים נרחבים יותר".

      לקריאה נוספת על אסון הנפט בערבה
      אסון הנפט תועד מהחלל; "אין חשש לזיהום מפרץ אילת"
      המשטרה הירוקה החרימה את החלק שדלף בצינור הנפט
      נתניהו בערבה: "עושים שורת פעולות, זה יימשך זמן"

      פגר של קורמורן ונפט מהול במי שיטפונות בשמורת עברונה (מערכת וואלה! NEWS , מנחם זלוצקי, המשרד להגנת הסביבה)
      פגר של קורמורן בשמורת עברונה (צילום: רשות הטבע והגנים)

      בארגונים למען איכות הסביבה חלוקים על טיב התכנית. "עבודת המחשכים של קצא"א הצליחה להכניע את הממשלה שתאשר הצעה רשלנית כמענה לאסון האקולוגי הגדול ביותר שאירע בישראל", טען מנכ"ל עמותת אדם, טבע ודין עו"ד עמית ברכה. "ההצעה מתעלמת מהאחריות הישירה של חברת קצא"א לאסון האקלוגי". לדבריו, "התכנית מתכחשת לעקרון המזהם-משלם, אינה מטילה חובת ערבויות וביטחונות למניעת מקרים מסוג זה בעתיד ומותירה על כנה את המשך ההתנהלות החסויה של קצא"א, כך שאסון זהה או חמור יותר עשוי להתרחש שוב מחר בבוקר, והפעם בקרבת ריכוזי אוכלוסין".

      מנגד, בחברה להגנת הטבע דווקא בירכו על ההחלטה, אך קראו גם להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקוד קצא"א. "אנו קוראים לכם לאשר את הצעת ההחלטה החשובה", נכתב בפנייה של החברה להגנת הטבע למשרד. "עם זאת, יש להוסיף בהצעת ההחלטה שני נושאים חשובים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית והגברת הפיקוח על תשתיות המוליכות חומרים מסוכנים. אסון עברונה חשף את פערי הידע והיעדר המשילות של המדינה ביחס לפעילות קצא"א, זאת לאור מעמדה החוקי המיוחד. יש לבחון מחדש את ההצדקה למעמד מיוחד זה ומגבלותיו, לנוכח שינוי הנסיבות מאז מתן הזיכיון. עוד אנו מציעים לגבש מדיניות לגבי פריסת קווי חומרים מסוכנים, תוך שימת דגש על העברתם באזורים ובשטחים רגישים, לרבות בשמורות טבע".

      תושבי אילת הגישו תביעה ייצוגית נגד נתניהו

      ביום שלישי הוגשה לראשונה תביעה ייצוגית בשם 13 אלף תושבי אילת והערבה, בין היתר גם נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. האסון האקולוגי התרחש כמה ימים לאחר שנתניהו החל לכהן כשר האוצר, אחרי שפיטר מתפקיד זה את יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. על פי החוק, משרד האוצר והשר העומד בראשו הם האחראים על חברת קצא"א שבבעלותה צינור הנפט שהתפוצץ וגרם לאסון האקולוגי בערבה.

      התביעה הייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים מאשימה את קצא"א, בכיריה, חברי הדירקטוריון שלה, את המפקחת על קצא"א (שמינה משרד האוצר) וכן את שר האוצר בפועל נתניהו במחדלים שגרמו לאסון. התובעים דורשים פיצויים בגובה של כ-250 מיליון שקל על הנזק האישי שנגרם להם לכאורה, ועוד מאות מיליוני שקלים לטובת שיקום, פיקוח ומניעת אסונות עתידיים.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן השר אופיר אקוניס מבקרים באזור דליפת הנפט בערבה, דצמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , ישראל מרק סלם)
      נתניהו במהלך ביקורו בשמורת עבורה (צילום: ישראל מרק סלם)

      התביעה עוסקת בפגיעה הקשה בשמורה, בסכנת לזיהום מי התהום כתוצאה מחלחול הנפט, בזיהום האוויר ובחשיפה לחומרים מסוכנים בעקבות האסון, לרבות על ידי פינוי הקרקע המזוהמת לאתר נימרה הסמוך לבאר אורה, שאינו מיועד לקלוט פסולת כזו, וכן במטרדי הריח, בסגירת השמורה לציבור ובפגיעה בחופש התנועה של תושבי האזור.

      מקצא"א נמסר בתגובה: "לאור התגובה המהירה של עובדי החברה ומערכות הבקרה החדישות בהן היא מצוידת נמנע אירוע בהיקף גדול יותר. החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים על פי הנדרש ובזמן אמת ופעלה על פי התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה.

      עוד נמסר כי "החברה אינה מקלה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו. בנושא הגנת סביבה החברה אינה נהנית מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון, החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".