פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיים יותר - אך עם פחות רופאים: הרפואה בישראל, תמונת מצב

      דוח שמפרסם ה-OECD וסוקר מגמות שונות בתחום הבריאות מגלה נתונים מעודדים ברוב התחומים על מצבה של ישראל ביחס לשאר המדינות החברות בארגון, לרבות בנוגע לתמותה מזיהום אוויר ולצריכת האלכוהול. לצד זאת נחשפו גם נתונים מדאיגים: 17% מהישראלים מעל גיל 15 מעשנים מדי יום

      חיים יותר - אך עם פחות רופאים: הרפואה בישראל, תמונת מצב
      צילום: מתוך הטוויטר של ח"כ פרומן, עריכה: עמית שמחה

      דוח הבריאות של ה-OECD - עיקר הכותרות

      • ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל צפויה לגדול ל-8.8% ב-2030
      • 17% מהישראלים מעל גיל 15 מעשנים מדי יום
      • צריכת האלכוהול השנתית לנפש עומדת בישראל על 2.6 ליטרים - לעומת תשעה במדינות הארגון
      • שיעור הילדים בגילאי 5-9 עם עודף משקל - גבוה מהממוצע בארגון
      • 23 בני אדם מכל מאה אלף מתים בישראל מזיהום אוויר מדי שנה
      • תוחלת החיים בישראל גבוהה באופן יחסי: 82.6 שנים לעומת 80.7 בשאר הארגון
      • בישראל ישנם 3.1 רופאים ו5.1 אחיות לכל אלף איש, לעומת 3.5 ו-8.8 בהתאמה בממוצע ה-OECD

      ההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות ב-2030 צפויה לגדול יותר מהתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) ברוב מדינות ה-OECD, כך לפי דוח שמפרסם היום (חמישי) הארגון. בישראל הגידול הצפוי בישראל הוא מ-7.4% ב-2015 ל-8.8% ב-2030. במשרד הבריאות אומרים כי על מנת לשמר את איכות הרפואה בישראל ועל מקומה מתחת לממוצע ההוצאות ביחס לשאר המדינות - נדרשת תוספת משמעותית לתקציב המערכת.

      נתון מדאיג שעולה בדוח מצביע על כך ש-17% מבני 15 ומעלה בישראל מעשנים מדי יום. על פי הנתונים, 21.3% מהגברים בטווח גילים זה מעשן מדי יום לעומת 12.8% מהנשים. הנתון אמנם נמוך מזה שהוצג בשנה שעברה, אך הוא כמעט זהה לזה של שאר המדינות החברות בארגון - 18%. בתחום שתיית האלכוהול, לעומת זאת, ישראל נמצאת במצב טוב יותר: צריכת האלכוהול השנתית לנפש עמדה על 2.6 ליטר ב-2017 לעומת תשע ליטר בממוצע במדינות ה-OECD. על פי הממצאים, 4% מהמבוגרים בישראל מכורים לאלכוהול.

      באשר להשמנה באוכלוסייה, שיעור הילדים בגילאי 9-5 עם עודף משקל או השמנת יתר גבוה לעומת ממוצע ה-OECD - 38% לעומת 33%. מנגד, בעוד שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות במרבית המדינות, שיעור המבוגרים בישראל עם עודף משקל או השמנת יתר נמוך מעט מהממוצע - 51% לעומת 56%.

      המחלקה לשיקום באשפוז לחולים אורתופדיים ונוירולוגים במרכז הרפואי ברזילי (אתר רשמי , דוברות המרכז הרפואי ברזילי)
      על פי הדוח, שיעור הרופאים והאחיות בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD (צילום ארכיון: דוברות המרכז הרפואי ברזילי)

      בעוד זיהום אוויר גרם לכ-40 מקרי מוות מתוך 100 אלף איש במדינות ה-OECD, בישראל זיהום האוויר גרם למותם של 23 אנשים מתוך כל 100 אלף. במדינות מתועשות כמו הודו או סין, שיעור התמותה גבוהים משמעותית ועומדים על 140 מקרים על כל 100 אלף איש.

      על פי הנתונים, אדם שנולד בשנת 2017 בישראל צפוי לחיות 82.6 שנים בממוצע לעומת 80.7 במדינות ה-OECD. תוחלת החיים עלתה במידה ניכרת מ-1970 בכל מדינות הארגון, אך בשנים האחרונות קצב העלייה בתוחלת חיים הואט ברוב המדינות, ובמיוחד בארצות הברית, בצרפת ובהולנד. שנת 2015 הייתה שנה קשה במיוחד - תוחלת החיים ירדה ב-19 מדינות. גם בישראל נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים, אך היא מתונה יותר.

      במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים שבמדינות הארגון, מועסקים כיום יותר עובדים מאשר אי פעם - כעשירית מכלל המשרות במדינות הן בתחומים אלה. עם זאת, שיעור הרופאים והאחיות בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD. בישראל עומד שיעור הרופאים על 3.1 ל-1,000 נפש לעומת 3.5 בממוצע ה-OECD. שיעור האחיות עומד על 5.1 לעומת 8.8 בממוצע ה-OECD. בנוסף, שיעור בני 55 ומעלה בקרב הרופאים הוא מהגבוהים במדינות הארגון, והוא צפוי להמשיך במגמה זו.

      סגן שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם מפלגת אגודת ישראל יעקב ליצמן במהלך נאומו במליאת הכנסת 29 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      "סמוך ובטוח כי בכוחנו לתת מענה לאתגרים". סגן השר ליצמן (צילום: ראובן קסטרו)

      משבר האופיואידים גרם ליותר אנשים בגילאי העבודה למות מהרעלת תרופות בחלק מהמדינות. מאז 2011 התמותה מאופיואידים עלתה ביותר מ-20% בממוצע במדינות הארגון, וגרמה למותם של כ-400 אלף איש בארצות הברית בלבד. תמותה מאופיואידים גבוהה יחסית גם בקנדה, באסטוניה ובשוודיה. גם בישראל נרשמה עלייה מדאיגה בשימוש באופיואידים בשנים האחרונות, אך עדיין אין לכך ביטוי משמעותי בתמותה.

      נתון נוסף שהופיע בדוח הראה כי שיעור ההוצאה הציבורית בישראל עומד על 63.6% מההוצאה הלאומית לבריאות, זאת לעומת שיעור של 73.6% בשאר מדינות הארגון. כך, בעוד שבישראל ההוצאה לבריאות על כל נפש הוא 2,780 דולר בממוצע בשנה, במדינות ה- OECD הסכום עומד על כ-4,000 דולר.

      סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי הוא מברך על ממצאי הדוח, "המצביעים שוב על מצוינות המערכת, כמו גם על האתגרים הצפויים בשנים הקרובות. אני סמוך ובטוח כי בכוחנו לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות יישום התכנית הלאומית שגיבשנו במשרד. אני מחויב לפעול ליישומה עם כינון הממשלה החדשה".

      מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בירך אף הוא על הממצאים - והדגיש את הצורך בחיזוק המערכת. "הדוח מוכיח שוב את המצוינות והיעילות של מערכת הבריאות הישראלית ועל כך שמעבר לצורך בהיערכות לאומית לאתגרי העשור הקרוב, ניתן באמצעות תוספת משאבים של מיליארדים בודדים, לחזק את המערכת ולשפר משמעותית את השירות לאזרחים. משרד הבריאות גיבש תכנית אסטרטגית להיערכות המערכת בכל הממדים ואנו מצפים ליישומה עם כינון הממשלה החדשה".