השרביט בידי פוטין? המידע הרגיש מהמיירט והחשש מזליגה לאויב

בצה"ל שומרים על דממת אלחוט בכל הקשור לפרסומים על נפילת מיירט של מערכת "שרביט קסמים" (קלע דוד) בשטח סוריה והעברתו לידי הרוסים. הדיווחים העלו חשש מנפילת מידע קריטי ומסווג לידי האויב.

דבר אחד בסיפור הזה ברור: המיירט של שרביט קסמים, שנועד ליירט איומים אוויריים מגוונים - כולל טילי שיוט שעלולים לאיים על העורף הישראלי, מעורר כבר שנים סקרנות רבה, וכן פליאה, בקרב תעשיות ביטחוניות ומפתחי טילים ברחבי העולם. זאת, לא רק בשל תצורתו האווירו-דינאמית הייחודית, אלא בעיקר בגלל הטכנולוגיה המתקדמת שמוטמעת בו והמטרות השאפתניות שהוצבו עבורו על ידי מהנדסי משרד הביטחון וחברת "רפאל" כבר בשלב הפיתוח. מבלי לפרט במדויק מהן יכולותיו, לא בכדי קיבלו מפתחי "שרביט קסמים" פרס ייחודי ממנהלת הטילים האמריקנית (MOD) על הטכנולוגיה פורצת הדרך.

כתוצאה מכך, כל שבב של מידע אודות המיירט של שרביט קסמים, שחושף טפח מיכולותיו, עלול להוות זליגת סוד. מדובר באופציה שתמיד מרחפת באוויר כאפשרות סביב כל פיתוח מערכת נשק. ההגדרה המקצועית לחקר פריטים טכנולוגיים אלה מכונה "הנדסה הפוכה" (Reverse engineering), ואיכותה מבוססת על היכולת של הצד השני - מומחי תוכן בתחום - לשחזר את יכולות תהליכי הפיתוח של הפריטים שהועברו לידיהם.

בישראל, יש לא מעט מהנדסים שעשויים להזדהות עם שורות אלה, בעיקר בגלל חקר מערכות נשק ופריטים טכנולוגיים שהובאו למעבדותיהם כדי לשחזר את היכולות שלהם, שעמן עשוי צה"ל להתמודד בעתיד. בעבר הרחוק, צה"ל ביסס חלק ממחקר זה על מערכות נשק שנפלו שלל במבצעים ובמלחמות, כמו טילי ה"סאגר" וה"קורנט".

בחלק מהמקרים, בוצעו מבצעים ייחודיים לגניבת מערכות, כמו במבצע "תרנגול 53" להבאת המכ"ם הסובייטי שהוצב על ידי הצבא המצרי בסיני. בחלק מהמקרים, היה זה אמל"ח שנפל בעורף מדינת ישראל, כמו הסקאדים במלחמת המפרץ. בחלק אחר, גורמים בישראל "השאילו" בדרכים מקוריות תכניות הנדסיות של מערכות נשק שונות.

מדובר במלחמת מוחות מתמדת, שמטרתה היא תמיד להקדים את האויב בכמה צעדים, אך גם לדעת מה הוא מתכנן ואילו טכנולוגיות יש בידיו. השנים האחרונות לפחות הוכיחו כי ידה של ישראל נמצאת על העליונה בהתקפה - כשמטוסי קרב של חיל האוויר תקפו ברחבי סוריה, הידועה כאחד המרחבים הרוויים ביותר במערכות הגנה אוויריות מתקדמות של רוסיה - וכן בהגנה, כששוגרו לעברה טילים ורקטות. בישראל יצרו פערים טכנולוגיים מול האויב ועבדו על פתרונות שטרם נחשפו לציבור.

למרות זאת, יש הבדל עצום בין טיל שנפל בידי האויב בשלמותו, לבין תכניות הנדסיות שנגנבו על ידו או לבין חלקי טיל שהתרסק על הקרקע או התפוצץ באוויר. לכן, יש לקחת כל פרסום בערבון מוגבל.

כך למשל היה במקרה של ה-RQ-17, כלי טיס בלתי מאויש חמקני של ארצות הברית מתוצרת "לוקהיד מרטין", בשטחה של איראן. בראשית העשור הנוכחי שימש המל"ט למשימות סיור ואיסוף מודיעין באפגניסטן, עיראק ויעדים נוספים, בהם איראן. בשנת 2011 האיראנים הציגו לראווה את המל"ט האמריקני וטענו כי הוא הופל באמצעים טכנולוגיים.

כעבור זמן מה, איראן הציגה בתערוכה צבאית מיוחדת שכפול של המל"ט המתקדם, שזכה לכינוי "סאעקה". גורמים ביטחוניים אמריקניים התבטאו באותה העת על האפשרות שמידע קריטי הנוגע ליכולות החמקנות של ארצות הברית זלג לידי האיראנים.

כעבור שבע שנים, מל"ט איראני חדר משטח סוריה לישראל והופל סמוך לכפר רופין. הקצונה הבכירה במערך ההגנה האווירית של צה"ל לא נפלה מכיסא מיכולותיו של הרחפן.

אותו רחפן אותר מבעוד מועד והוחלט להפיל אותו בשטח מדינת ישראל, מאחר שלא היווה סכנה, וזאת כדי ללמוד על יכולותיו הטכנולוגיות. התברר כי "ההנדסה ההפוכה" שביצעו האיראנים ל-RQ-170 לא נעשתה ברמה גבוהה.

אין להקל ראש בתרחיש כזה, במהלכו אמל"ח מתקדם נפל לידי האויב שמנסה לתחקר אותו. לרשימה הארוכה של הפריטים הסודיים אפשר להוסיף טילי "טומהוק" ופצצות JDAM שנפלו ברחבי המזרח התיכון והוצגו לראווה על ידי בני המקום. בינתיים, המהנדסים של חברת "רפאל" ממשיכים לעבוד על הבלוק הבא של "שרביט קסמים", שיפתיע פעם נוספת את עולם הטילים.