גורמי טרור סוררים ברצועת עזה חשפו אמש (שישי) את נקודת התורפה של צה"ל בעת הזו ופועלים, לא בהכרח עם סיבה מוצקה וברורה, לשיגורי רקטות ולהפרת האיזון הקיים. באותה מידה אותם סוררים מנצלים את חולשתו של חמאס בעת הזו, למשל באכיפת השקט, כשמדובר במעורבות של גורמי ג'יהאד אסלאמי המקבלים מימון מאותו פטרון: האיראנים. כל הצדדים מתהלכים על ביצים, למעט אותם סוררים שקמים בבוקר ומקבלים החלטה לשגר רקטות לעבר ישראל.
עם המצב הזה נדרשת ישראל להתמודד. כשמצד אחד היא מנסה לייצב את רצועת עזה ולשמור על גובה הלהבות קטן ככל הניתן, ובמקביל מרחיבה את הקשב לכל מה שנעשה בזירה הצפונית בשטח סוריה ובלבנון. רק השבוע שוגר טיל נ"מ לעבר מל"ט ולמחרת איים מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה כי זו רק ההתחלה והוא היה רוצה לראות את שמי לבנון נקיים מכלי טיס ישראליים. צה"ל בעת הזו, כפי שציין השבוע ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, עסוק באתגרים גדולים יותר ומעמיק את האיסוף על יעדים במעגלים רחוקים, ביניהם איראן, עיראק ותימן.
כאילו לא די בכך, האווירה הפוליטית בישראל והמאמץ להרכיב ממשלה אחרי סיבוב שני של מערכת בחירות לא תורמים להליך קבלת ההחלטות. גם לא העובדה שאין שר ביטחון במשרה מלאה, וראש הממשלה נדרש לחלק קשב בין הרבה נושאים. המבקרים את הטענה הזו לא יכולים להתבסס על ההיסטוריה, מאחר ואף תקופה לא היתה דומה לתקופה הנוכחית, שבה הגבינה זזה מהר מדי, ריבוי של זירות מחייב תהליך קבלת החלטות קצר, קשב ממושך, ויכולת ראייה אינטגרטיבית של שר ביטחון במשרה מלאה מבוקר עד לילה או לפחות סגן שר ביטחון עם סמכויות נרחבות. בתקופה שכזו משקלו הסגולי של הרמטכ"ל עולה ולא תמיד מדובר בתהליך חיובי. ההיררכיה מייצרת איזונים.
אל תפספס
בחזרה אל הפעולה הנרחבת הלילה של צה"ל לאורך רצועת עזה. ניתן להעריך שהיא התעכבה כי התקיימו מספר התייעצויות, נבחרו מטרות בקפידה, בוצעה הערכה מעמיקה של חטיבת המחקר בראשותו של תא"ל דרור שלום, כדי להבין ולהסביר לדרגים הממונים מה ספקטרום התגובה האפשרי של צה"ל והתגובות הצפויות לאחר מכן מצד ארגוני הטרור בעזה.
דובר צה"ל ממשיך במגמה, מפרט חלק מיעדי התקיפות ומצרף תמונות, כדי למנוע ביקורת מצד הציבור והפוליטיקאים על 'תקיפת דיונות'. מסט היעדים שהותקפו ניתן ללמוד לא מעט: מתחם למפקדי גדודים בדיר-אל בלח שבו מייצרים אמצעי לחימה, בונים ממנו מנהרה התקפית, או במילים אחרות ארגוני הטרור ממשיכים לבנות מנהרות, כל עוד שבניית הקיר הסלארי לסיכול מנהרות לאורך גבול רצועת עזה לא הושלם. נקודה מעניינת נוספת היא שבמקום היה סימולטור לירי נגד טילים.
בנוסף לכך, הותקפו מתחם אימונים ומקום מפגש של חמאס ותשתית תת קרקעית שהוקמה בחסות מבנה של חמאס. כמו כן, הותקף מתחם צבאי ימי של חמאס סמוך מאוד לחוף, מה שמעיד על היקף ונחישות של חמאס לבנות את כוחו בים, במטרה להפתיע את ישראל במרחב הימי בעתיד. יעד לא פחות מעניין הוא מתחם של מערך הגנה אווירית. בצה"ל לא שוללים את האפשרות שחמאס הצליח להניח את ידו על טילי נ"מ משופרים, והבריח אותם לרצועה כדי לעשות בהם שימוש במצבי מלחמה. יש לצרף את התקיפות האלו להפלת כלי הטיס הלא-מאויש הפלסטיני השבוע על ידי חיל האוויר הישראלי מעל שמי רצועת עזה, לאחר שהיווה איום.
מכאן עולות שתי נקודות, המדיניות הישראלית ממשיכה להטיל את האחריות רק על חמאס על כל הנעשה ברצועה, מתוך הערכה שפגיעה בתשתיות שלו יחייבו אותו לכפות שקט. ההערכה הישראלית מנוגדת לכך שהסוררים לא בהכרח מגיעים משורותיו, אלא מהג'יהאד האסלאמי או ארגונים אחרים. ניתן להעריך שבמערכת הביטחון רואים במדיניות הזו גורם מאזן ולא מדרבן להסלמה.
כרגע צה"ל מנצל את המצב לשלילת יכולות של חמאס, קיזוז תשתיות טרור שבהן משקיע חמאס הרבה מאוד כסף, שהופך להיות מצרך יקר מאוד במיוחד במצב הכלכלי הקשה. אך לאורך זמן לא ניתן יהיה להישען על המדיניות הישראלית הנוכחית. זאת משום שמדיניות זו מותירה את אזרחי ישראל בנגב המערבי חשופים לקפריזות של בכירים בארגוני הטרור השונים ברצועה, שלעתים מונעים גם מאינטרסים של טרוריסטים בכירים שיושבים בביירות, דמשק ולפעמים גם בטהראן.
אין ספק כי מתקרב הרגע בו יידרש הקבינט הביטחוני לשאלה האם כדי להחזיר את היציבות והשקט היחסי יש להגיע להסלמה תחומה בזמן תוך שילוב של כמה דרכי פעולה אפשריות, מתקיפת יעדים חיוניים ועד לסיכולים ממוקדים. מאיץ של תהליך כזה תלוי בשני גורמים עיקריים: מרווח הולך ומתקצר בין מטח שיגורי רקטות השונים והיקף הרוגים ופצועים חלילה בצד הישראלי. גורמים קיצוניים בצד הפלסטיני לא צריכים יותר מדי סיבות כדי להפר את השקט. דגש אחרון: בזמן כתיבת שורות אלו מודיע משרד הבריאות של חמאס בעזה שבמהלך התקיפות הלילה נהרג פלסטיני אחד בדרום רצועת עזה, מה שעלול להוביל להמשך ההסלמה.
