החלטה נדירה: הפרקליטות פתחה מחדש תיק שנסגר נגד שוטר

המחלקה לחקירות שוטרים תחקור מחדש את המקרים שבהם נחשד שוטר כי איים על צלם חרדי בירושלים. בחקירתו טען השוטר כי הצלם הפריע לעבודת השוטרים בכך שעמד קרוב מדי אליהם. מדובר במקרה חריג, שכן בכל שנה מתקבלים ערעורים ספורים על החלטות מח"ש. צפו בתיעוד

עריכה: אסף דרורי, עמית שמחה

המשנה לפרקליט המדינה הורתה לאחרונה למחלקה לחקירות שוטרים לפתוח מחדש חקירה שנסגרה נגד שוטר שנחשד כי איים על צלם חרדי בירושלים. מדובר במקרה חריג, שכן בכל שנה מתקבלים ערעורים ספורים על החלטות מח"ש.

הצלם, דוד פרלמוטר, התלונן על שני אירועי שהתרחשו בקיץ 2017. באירוע הראשון, בתחילת יוני, צילם פרלמוטר מעצר של ילד בן 13 על ידי שוטרים בשכונת מאה שערים. השוטר ע', לבוש בבגדים אזרחיים, ניגש בתוך המהומה שנוצרה במקום ואמר לו: "אתה תבוא איתנו גם, על הסתה ותקיפת שוטרים... אני מבטיח לך".

השוטר אישר בחקירתו שדחף את הצלם, אך הכחיש כי תקף אותו באגרופים. מתוך התיעוד (צילום מסך)

האירוע השני התרחש בתחילת אוגוסט, כשפרלמוטר עמד ליד כמה צלמים אחרים שצילמו שוב פעילות משטרתית בשכונה. בסרטון מהאירוע ניתן לראות את אותו השוטר ניגש לפרלמוטר, דוחף ומצמיד אותו לקיר. לטענתו, בהמשך האירוע ניגש אליו השוטר שוב, הפיל מידו את הטלפון ולאר מכן תקף אותו באגרופים לראשו, אולם התקיפה הזו, כביכול, לא צולמה. פרלמוטר, שיוצג על ידי "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", התלונן במח"ש על שני האירועים.

ב-11 בספטמבר נחקר השוטר ע' לראשונה במח"ש על שני האירועים. בחקירתו טען כי פרלמוטר הפריע לעבודת השוטרים בכך שעמד קרוב מדי אליהם. עוד לפני שהוצג לו הסרטון מהאירוע באוגוסט, כך שלא יכול היה לדעת מה צולם ומה לא, אישר כי דחף אותו פעם אחת בעזרת גופו, אך הכחיש לחלוטין כי תקף אותו באגרופים.

"ייתכן שהלחץ הציבורי הגיע לצמרת המשפטית?"

למרות שפרלמוטר מסר למח"ש שמות של שוטר נוסף שהיה באירוע השני, וכן ושל הצלמים האחרים שנכחו בו, איש מהם לא זומן למסור עדות. בשנה שעברה הודיעו מח"ש לוועד נגד עינויים כי החליטו לסגור את התלונה בגין איומים לאחר שמצאו כי היא אינה מתאימה להליך פלילי, ואת התלונה השנייה מחוסר ראיות.

הוועד ערער על החלטת הסגירה, ובימים האחרונים קיבל מכתב מהמשנה לפרקליט המדינה, עו"ד נורית ליטמן, שהורתה להחזיר את התלונה הראשונה למח"ש לצורך המשך החקירה. אין מדובר באירוע שכיח. בין בשנים 2013-2015 הוגשו כ-1,200 עררים על החלטות מח"ש, מתוכם 1% בלבד התקבלו. ב-2016 "זינק" שיעור קבלת העררים ל-3%, אך ב-2017 לא התקבל ולו ערר אחד על סגירת תיק על ידי מח"ש.

בשבוע שעבר היה זה בג"ץ שהורה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיש כתב אישום נגד שוטר שירה למוות באזרח בכפר כנא. זאת לאחר שמח"ש סגרה את תיק החקירה בעניינו, והיועמ"ש דחה את בקשת הערר.

עוד בוואלה! NEWS

מנדלבליט: נבחן אם בוצעה פעולה שלא כשורה בתיקי נתניהו ונטפל בהתאם

לכתבה המלאה
ב-2017 לא התקבל ולו ערר אחד על סגירת תיק. מח"ש

עו"ד נועה לוי מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל אמרה כי "נדיר לראות שהמשנה לפרקליט המדינה מחליטה להתערב בעצמה בהחלטת מח"ש על סגירת תיק, ולהורות על ‏חקירה פלילית. הערר על סגירת התיק לא התקבל בידי מח"ש, והפרקליטים הבכירים של מחלקת עררים לא ‏קבלו אותו גם הם, ורק המשנה לפרקליט המדינה עצמה לקחה אחריות והודיעה למח"ש שעליה לפתוח ‏בחקירה. ומדוע? ייתכן שהלחץ הציבורי בעניין העדר האכיפה על שוטרים אלימים הגיע לצמרת המשפטית?".

לוי הוסיפה כי "רק ‏בשבוע שעבר ראינו זאת עם ההחלטה של בית המשפט העליון בעניין ההרוג מכפר כנא, והנה עכשיו אנחנו רואים את ‏לשכת פרקליט המדינה מתערבת בהחלטות ודורשת ממח"ש לבצע חקירה רצינית, ולא לסגור 'על אוטומט'".

במשטרה לא רצו להגיב על המקרה והפנו למח"ש, שם מסרו: "לאחר בחינת התיק במחלקת עררים הוחלט להחזיר את התיק למח"ש לצורך השלמת חקירה ממוקדת, וזאת בטרם קבלת החלטה סופית בתיק. מח"ש פועלת ליישום ההחלטה ולאחר מכן תתקבל החלטה סופית בעניין".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully