ברקע המשבר הפוליטי בלבנון, ישראל מבקשת לכרוך בין הסיוע הכלכלי הבינלאומי למדינה לבין פעולה נגד איום הטילים המדויקים על ישראל. ישראל אינה מתבטאת רשמית בנוגע למצב בלבנון, אבל משרד החוץ העביר בימים האחרונים מסרים לארצות הברית, צרפת, ומדינות נוספות באירופה את עמדת ישראל, שלפיה יש להתנות כל סיוע ליציבות של לבנון בטיפול של ממשלת לבנון בסוגיית הטילים המדויקים והרחקת חיזבאללה ממוקדי הכוח השלטוניים והכלכליים במדינה.
פרויקט דיוק הטילים האיראני בלבנון נמצא בראש מעייני המערכת המדינית והביטחונית בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו חשף מעל בימת נאום בשנה שעברה את מפעלי הייצור וההסבה שישראל איתרה בביירות. נתניהו חשף השבוע כי איראן הרחיבה את פרויקט הדיוק גם לתימן והציבה גם שם טילים מדויקים. "איראן רוצה לפתח טילים מדויקים אשר יכולים לפגוע בכל מטרה בישראל בדיוק של 5-10 מטרים, והיא עושה זאת. איראן רוצה להשתמש באיראן, עיראק, סוריה, לבנון ותימן כבסיסים לתקיפת ישראל, בטילים סטטיסטיים ובטילים מדויקים. זו היא סכנה גדולה מאוד", אמר בנאום בסוכנות היהודית.
לקריאה נוספת:
אל-חרירי הגיש את התפטרותו לנשיא מישל עאון כפי שדרשו המפגינים, בנאום משודר שבו אמר כי הוא הגיע "למבוי סתום", אך המשבר בלבנון רק מחריף לאור חוסר הוודאות הפוליטית לגבי ההמשך. עאון, נוצרי ובעל ברית של חיזבאללה, יכול לקבל את התפטרותו של אל-חרירי ולהתחיל בהתייעצויות על הקמת ממשלה חדשה, או לבקש ממנו לשקול מחדש את החלטתו.
המפגינים יצאו בתחילה לרחובות בשל מס שתכננה הממשלה להטיל על שיחות ווטסאפ, אולם מאז הם הרחיבו את דרישותיהם והם רוצים להחליף את השיטה הפוליטית המבוססת על חלוקת תפקידים לפי עדות. המחאה, הגדולה ביותר במדינה מאז זו שהובילה לנסיגת הכוחות הסוריים ב-2005, משתקת את לבנון ומאיימת להחריף את המשבר הכלכלי שלה, החריף ביותר מאז מלחמת האזרחים שהסתיימה ב-1990 אחרי 15 שנה.
