עתיד לא ידוע: בחיזבאללה חוששים שהתפטרות אל-חרירי תוביל לכאוס

ההודעה של ראש ממשלת לבנון סעד א-דין אל-חרירי, יריבו משכבר הימים של ארגון חיזבאללה, על התפטרותו מתפקידו, הייתה אמורה - לכאורה לפחות -לגרום לשביעות רצון בשורות חיזבאללה. שנוא נפשם, בנו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי שאותו רצחו שליחי חיזבאללה בפברואר 2005, מודה בכישלון ממשלתו ועוזב.

אולם, ההתפטרות כמו גם ההפגנות הסוערות ברחבי לבנון, גורמות לחיזבאללה להזיע. אם ניתן להשתמש בקלישאה המפורסמת של ראש ממשלת ישראל, הרי שבכירי הארגון ובראשם חסן נסראללה, מ-פ-ח-ד-י-ם. לא במקרה היה זה נסראללה שבנאומו האחרון מיהר לצאת נגד ההפגנות ואף איים במרומז שיפעיל את אנשיו "כדי למנוע היווצרות ואקום".

לא במקרה נתפסו היום על ידי מצלמות העוברים והשבים, פעילים של חיזבאללה שמסתערים על אוהלי המחאה בביירות, הורסים אותם ופוגעים במפגינים. עימותים אלימים אחרים פרצו כמה פעמים בשבוע החולף בין תומכי חיזבאללה לבין המפגינים שמבקשים להחליף לא רק את הממשלה בלבנון אלא את שיטת השלטון והחלוקה העדתית הנוכחית שמונעת בעצם מהמדינה לתפקד.

התגובה השלילית של חיזבאללה למחאה נובעת בעיקר מהחשש שהתופעה, שמתחוללת ברחבי לבנון מאז 17 באוקטובר, תצא מכלל שליטה. ביקורת על ראש הממשלה אל-חרירי היא דבר אחד, מבורך כמובן. אולם דרישות לשינוי שיטת השלטון והחלוקה בין העדות, היא דבר אחר שעלול להוביל למתיחות קשה בין העדות ואולי אפילו להתנגשויות אלימות.

לחיזבאללה נוח עם הסטטוס קוו ועם השיטה הכושלת הנוכחית. הוא מצליח לשלוט במדינה בדרכיו שלו, גם מבלי שאחד מאנשיו מאייש את משרת ראש הממשלה או הנשיא, הוא שולט בצבא לבנון למרות שהרמטכ"ל בכלל נוצרי, והוא זה שמתווה את מדיניות החוץ והפנים של לבנון תוך שהוא מנצל את היריבויות הבין עדתיות כדיי להיות בעל הבית. הוא עושה ככל העולה על רוחו ברחבי המדינה, כולל הקמה של מערך טילים מהגדולים בעולם ופועל כעת במרץ כדי להפוך את המערך הזה למדויק. מהפיכה של ממש במערכת הפוליטית בלבנון, עלולה להוביל את הארגון ותומכיו לעתיד לא ידוע - ייתכן שאפילו לעתיד טוב יותר מבחינתו, אך ההימור כעת הוא גדול מדי.

מאידך, היציאה של מאות אלפי לבנונים לרחובות, משלל העדות, כולל השיעית, אינה מקרית. היא נובעת מהמציאות הכלכלית והפוליטית הבעייתית כל כך במדינה. במילים אחרות, השמירה על הסטטוס קוו בלבנון מובילה את המדינה לפשיטת רגל.

עם מספר עצום של פליטים סורים, עם אבטלה גואה שמזכירה מקומות כמו רצועת עזה, גרעון שהולך ותופח ובעיקר מערכת פוליטית משותקת, רקובה ומושחתת, הריי שעתידה של לבנון כולה נראה קודר. לחיזבאללה נוח וטוב יותר להשתלט על מדינה שכזו מאשר להמר על לבנון "רגילה" ומתפקדת, עם מנהיגים שמחפשים את טובתה של המדינה כולה ולא רק של עדה או חמולה כזו או אחרת.

ההודעה של אל-חרירי על התפטרותו, אינה בגדר חדשות מסעירות. הוא התפטר בעבר וכל מהלך שכזה התקבל בברכה על ידי חיזבאללה. עם חלוף השנים, מונה שוב לתפקיד ולאחר מכן שוב התפטר. אלא שהפעם לנוכח המצב החברתי, הפוליטי והכלכלי, נראה שצעד ההתפטרות עלול להוביל בסופו של דבר לכאוס, שגם חיזבאללה מתקשה לראות את סופו.