אלימות הימין הקיצוני בשומרון: השאלות הקשות שצה"ל צריך לענות עליהן

כל קצין ששירת ביו"ש יודע שהכול חוזר בגלים אם לא מטפלים בבעיה ביסודיות. כשהשלטון לא מיהר לגבות את מנגנוני הביטחון, וחלק קטן בחברה מגבה דווקא את אלימות הימין הקיצוני, על בכירי צה"ל לשאול את עצמם: האם הכוחות בשטח קיבלו הכשרה מספקת להתמודדות עם הבעיה? פרשנות

עורך:שאול אדם

לפני כשש שנים, בשנת 2013, התגברה בהדרגה האלימות של אזרחים ישראלים ברחבי יהודה ושומרון: מה שהתחיל בריסוס כתובות נאצה נגד ערבים, דקירת צמיגי כלי רכב ועקירת עצי זית עבר ליידוי אבנים - והחשש מאירועים חריפים יותר ריחפו באוויר. במערכת הביטחון התריעו על דפוסי התנהגות של פעילי ימין קיצוני אך לא ניתנו גיבוי וכלים חדים וברורים לאכיפה ממוקדת בשטחי יהודה ושומרון עד חודש יולי בשנת 2015. קו פרשת המים היה הפיגוע בכפר דומא.

בקבוקי תבערה הושלכו אז לעבר שני בתי פלסטינים שעלו באש במהירות. זוג הורים ובנם בן השנה וחצי נספו, ובן נוסף בן ה-4 נכווה באורח קשה מאוד. בעקבות הפיגוע נעצרו מספר פעילי ימין קיצוני. הפרשה הסעירה מדינה שלמה וחייבה את הדרג המדיני להתכנס ולחשוב על החרפת המדיניות נגד אלימות וטרור יהודי על סוגיו. מאותם ימים החל שימוש מוגבר בצווי הרחקה מיהודה ושומרון חתומים על ידי אלוף פיקוד מרכז - תהליך שהתנהל תחת ביקורת קבועה נגד קציני צה"ל. השטח נרגע בהדרגה אך כל קצין ששירת לאורך תקופה ארוכה ביהודה ושומרון יודע שהכול חוזר בגלים אם לא מטפלים בבעיה ביסודיות.

עומס מבצעי כבד. כוחות מג"ב ביצהר (צילום ארכיון: שלומי גבאי)

עשרה מקרי תג מחיר דווחו על ידי מערכת הביטחון בשנת 2017 - ובשנת 2018 עלה המספר ל-50 אירועים. הנתונים מתחילת שנת 2019 מצביעים על למעלה מ-150 אירועים אלימים רק בגזרת שומרון, כ-30 מהם כלפי כוחות הביטחון. ספק אכיפה בררנית ספק ענישה רפה הובילו להתגברות האלימות - אך לא רק זאת. להיקף האלימות ביהודה ושומרון תורמת האווירה הפוליטית בשלטון שלא באמת התעקש לאכוף את המדיניות של שנת 2015 ולא מיהר להעניק גיבוי לארגוני הביטחון.

תחת העומס המבצעי הכבד של הגופים השונים והמרדף להגן בראש ובראשונה מטרור פלסטיני, סדר העדיפות ברור - אך גם לחברה יש תרומה למצב, מבלי לרדת לשורשי העניין. הרוב שומר חוק וסדר, אך חלק מהחברה - הקטן, יש להדגיש - מעניק גיבוי שחלקה בקריצת עין וחלקו בצורה ישירה. יחד עם זאת חשוב לציין שהתופעה שהולכת וחוזרת אמורה להיות מטופלת לעומק על ידי משרדי הממשלה השונים, ולא בהכרח רק על ידי היישוב או המועצה. לבסוף מגיע רצף אירועים אלימים באיו"ש כלפי גורמי ביטחון, כמו בשבוע האחרון נגד מ"פ ומג"ד מחטיבת גולני, שמדליקים נורות אדומות במערכת הביטחון - ויש לא מעט שמרימים על כך גבה.

הדרג המדיני צריך לכנס דיון בקבינט הביטחוני. לשמוע את הרמטכ"ל, ראש השב"כ וממלא מקום המפכ"ל על המצב בשטח ודרכי האכיפה. לגבש מדיניות ברורה ולאשר דרכי פעולה עם תכנית מעקב, אחרת המערכת הביטחונית תופתע מפעולה שתכניס את האזור כולו לסחרור.

עוד בוואלה! NEWS

פרץ על התקיפה ביצהר: התגובה הרפה של נתניהו אפשרה לתופעה להתעצם

לכתבה המלאה
הפגנת תושבי יצהר בעד נוער הגבעות ביום שישי

רצף האירועים הללו לא מוציאים את צה"ל ידי חובה. צה"ל מכשיר ומאמן את חייליו ומפקדיו למלחמה באויב אך הפעילות המבצעית ביהודה ושומרון מחייבת חיכוך עם אזרחים פלסטינים וישראלים כאחד - מה שאומר שנדרשת הכשרה ממוקדת ופרטנית לסוגיה זו, ואסור להסתפק בשבוע הכנה לעלייה לתעסוקה המבצעית (תע"מ) ביו"ש אלא להרחיב אותה תוך כדי התע"מ ולשקול את הרחבת הנושא בקורסי הפיקוד. כמו כן, על מפקדים בכירים להתעמק בשאלה: האם ניתנה ההכשרה המתאימה לכך? והאם ניתנו כלים להתמודדות המורכבת ביותר עם אזרחים?

אם נדרשת ביקורת כלפי מפקדים בעימותים מורכבים עם אזרחים אלו, יש לבטא אותה בצניעות ובזהירות, ויחד עם זאת יש להדגיש את חוכמת הפיקוד, בכניסה לאירוע וביציאה ממנו ובהתנהלות הכוללת. על הפיקוד הבכיר בצה"ל לא לגלגל אחריות לגופי ביטחון אחרים, לדעת לזהות את מוקדי החיכוך ולמהר ולכבות אותם, כי השמירה על מרקם חיי היום-יום ביהודה ושומרון הוא עדין ורגיש וכדי להיות מרוכזים מול האיום האמיתי - אסור שסדרי העדיפויות יבלבלו את מפקדי השטח והלוחמים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully