גורמים בשורות הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, ששיתפו פעולה עם הכוחות הכורדיים במאבק ב"מדינה האסלאמית" (דאעש), תקפו את ההחלטה של הנשיא דונלד טראמפ לסגת מהאזור ולזנוח את בעלי הברית מול המתקפה הטורקית. "הם סמכו עלינו, ואנחנו שברנו את האמון הזה", אמר קצין צבא אמריקני, שלחם לצד הכורדים בצפון סוריה, לניו יורק טיימס בשיחה טלפונית. "זהו כתם על המצפון האמריקני". קצין אחר ששירת באזור אמר: "אני מתבייש". השניים דיברו בעילום שם מחשש לענישה מצד הגורמים הממונים עליהם.
גם הכורדים עצמם השתלחו בטראמפ בעקבות הוצאת הכוחות. "הדבר הכי גרוע מבחינה של חשיבה צבאית ושל החברים לנשק היא בגידה", אמר שרוואן דרוויש, גורם בשורות הכוחות הסוריים הדמוקרטיים.
אל תפספס
אחרי שבשלב הראשון הורה טראמפ על נסיגה של כמה עשרות חיילים, שר ההגנה שלו מארק אספר אמר ביום שישי כי הנשיא החליט להוציא כאלף חיילים מצפון-מזרח סוריה מהמדינה בימים ובשבועות הקרובים. הוא אמר שוושינגטון לא נוטשת את הכורדים, אולם הוא הודה שעמיתיו בטורקיה סירבו לבקשתו לעצור את מבצע "מעיין השלום". אתמול הודיע טראמפ כי יוטלו סנקציות על טורקיה, אך בארצות הברית תקפו אותו בטענה שאלה לא יספיקו כדי למנוע את האסון ההומניטרי.
הכוחות המיוחדים האמריקניים שלחמו לצד הכורדים נגד דאעש ברחבי סוריה פיתחו עמם יחסים קרובים. הם חיו באותם מתחמים מאובקים וחלקו ארוחות וסכנות משותפות ואף עזרו להם לפנות הרוגים ופצועים משדה הקרב. "כשהם התאבלו, התאבלנו יחד עמם", סיפר הגנרל ג'וזף ווטל, לשעבר מפקד הפיקוח המרכזי בצבא ארצות הברית. הוא גם העריך שהיחסים בין האמריקנים לכורדים לא ישרדו את המשבר הנוכחי. "בנקודה הספציפית הזו, הפכנו את המצב ככה שיהיה להם קשה מאוד לקיים עמנו מערכת יחסים של שותפות בעקבות ההחלטה המדינית", הוסיף.
כחלק מאמצעי הביטחון בהם ארצות הברית נקטה בתיווכה כדי לצנן את המתיחות בין הכורדים לטורקים, הסכימו הכורדים לסגת מהגבול, להשמיד ביצורים צבאיים שבשליטתם ולהחזיר כמה אמצעי לחימה כבדים. הצעדים שנועדו להראות שהם לא מהווים שום איום על שטח טורקיה, הפכו את הכורדים לפגיעים יותר כשאנקרה פתחה במתקפה.
קצינים בכוחות המיוחדים תיארו את אחת הפעולות האחרונות שבה הכורדים הוכיחו את עקשנותם. במסגרת משימה מורכבת שסיכויי הצלחתה נראו נמוכים, פעלו החיילים הכורדים והאמריקנים לאיתור מנהיג זוטר בדאעש בצפון סוריה. קצין אמריקני שצפה בכורדים ממרכז המבצעים תיאר כיצד הם פעלו אחד עם השני בסימטריה, עד שקשה היה להבחין בין הכוחות, והצליחו ללכוד את המטרה. ניקולס א' הראס, עמית במרכז לביטחון אמריקני חדש, שביקר בחודש יולי את הכוחות הכורדים כדי לייעץ להם בלחימה, אמר כי "היחידות ללוחמה בטרור של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים הן לוחמות ותיקות נגד דאעש. ארצות הברית ראתה אותן בפעולה והיא סומכת עליהן לגמרי".
במהלך הקרבות נגד דאעש, התיאום בין הצבא האמריקני לבין הכוחות הסוריים הדמוקרטיים התרחב מהדרגים הבכירים ביותר ועד לחיילים הזוטרים, לפי ראיונות רבים עם חיילים ומפקדים שלקחו חלק במבצע. מפקדים כורדים עבדו כתף אל כתף עם קצינים אמריקנים במרכז פיקוד משותף במפעל מלט בעיר כובאני שבצפון סוריה, שבו הם דנו באסטרטגיה ובתכנון מבצעים עתידיים.
"הם השלימו זה את זה"
הקרב על כובאני החל בשנת 2014, עם תחילת הקשרים בין האמריקנים לבין הכורדים בצפון המדינה. לוחמי דאעש, החמושים בכבדות בארטילריה מתוצרת אמריקנית שנלקחה מידי הצבא העיראקי, הקיפו את העיר הכורדית וחדרו לחלקים ממנה. למרות שממשל הנשיא ברק אובמה סירב בהתחלה לסייע להם, ארצות הברית ביצעה תקיפות אוויריות נגד דאעש וסייעה לכורדים באמצעות הטלת תחמושת, נשק וציוד רפואי ממטוסיה. אותו הסיוע העניק לכורדים יתרון ששימש אותם בהבסת דאעש, והמפקדים בארצות הברית גילו שיש להם בעלי ברית חשובים במאבק נגד ארגון הטרור.
אלפי לוחמי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים אומנו על ידי ארצות הברית בטקטיקות בשדה הקרב, בסיור ובעזרה ראשונה. צוותי סיור למדו לזהות את מיקומי דאעש ולהעביר אותם למרכזי הפיקוד של הקואליציה בהובלת הצבא האמריקני כדי לתכנן תקיפות אוויריות. מבקרים בעמדות של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים בחזית הלחימה ראו קצינים סורים עם אייפדים ולפטופים, שבהם השתמשו כדי לתקשר עם עמיתיהם האמריקנים ולהעביר אליהם מידע.
"בשנתיים האחרונות התיאום היה עמוק למדי", אמר מולטו סיבירוגלו, מומחה לענייני הכורדים מוושינגטון, ששהה זמן מה בצפון-מזרח סוריה. "האמון ההדדי היה גבוה מאוד מכיוון ששיתוף הפעולה הביא לתוצאות אדירות". לדבריו, הכוחות הכורדיים והאמריקנים "השלימו זה את זה. לקואליציה לא היו רגליים על הקרקע וללוחמים לא הייתה תמיכה מהאוויר, כך שהם נזקקו אחד לשני".
התיאום היה קריטי בקרבות רבים נגד דאעש, שבוצעו בשיתוף פעולה בין החיילים הכורדים לבין מטוסי הקואליציה. אפילו אחרי שדאעש איבדה את השליטה על מרבית שטחיה, ארצות הברית אימנה יחידות ללוחמה בטרור לבצע פשיטות טקטיות על מסתורי דאעש ולצייד אותם במודיעין הדרוש לתכנון פעולות אלה.
גם במרחק רב מחזית הלחימה נגד דאעש, רכבים של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים נסעו לפני ואחרי שיירות אמריקניות דרך עיירות סוריות. במקביל, לוחמים כורדים אבטחו מתקנים שבהם הוצבו חייליה של ארצות הברית.
לא מיסיונרים
ההיסטוריה הכואבת בברית של ארצות הברית עם הכורדים, שבמסגרתה היא חמישה את כוחותיהם כדי שיילחמו נגד משטרים שאותם היא ראתה כאויביה, החלה עוד בשנת 1974, כשהכורדים מרדו נגד עיראק. נשיא ארצות הברית הנרי קיסינג'ר והשאה של איראן, שהיו בעלי ברית, עודדו את המרד הכורדי נגד ממשלת עיראק, וסוכני CIA נשלחו לגבול בין איראן לבין עיראק כדי לסייע למורדים. המנהיג הכורדי מוסטפא ברזאני לא סמך על השאה של איראן, אך האמין לקיסינג'ר כשהאחרון אמר שהכורדים יקבלו סיוע מהאמריקנים.
אולם, שנה לאחר מכן השאה של איראן ביצע עסקה עם סדאם חוסיין בשולי ועידת ארגון המדינות המייצאות נפט (OPEC). בתמורה לשינויים טריטוריאליים מסוימים בגבול בין המדינות, השאה הסכים להפסיק את תמיכתו בכורדים. הצבא העיראקי טבח באלפי כורדים - וארצות הברית עמדה מנגד. כשנשאל על כך, השיב קיסינג'ר כי "אין לבלבל בין פעולה סמויה לבין עבודה מיסיונרית".
בלחימה נגד דאעש סוריה, הכורדים המשיכו אחרי הקרב בקובאני ושחררו עיירות כורדיות נוספות. לאחר מכן, ארצות הברית ביקשה מהם להיכנס לאזורים הערביים לצד מיליציות מקומיות ולכבוש את האזורים האלה מידי דאעש. בעקבות הפצרתו של הצבא האמריקני מהכוחות הסוריים הדמוקרטיים להילחם באזורים אלה, הם כבשו את דיר א-זור ורקה, בקרבות שבהם הם שילמו בחיי חיילים רבים כדי לנצח.
פיטר וו' גלבריית', דיפלומט אמריקני לשעבר שבמשך שנים ייעץ לכורדים בסוריה ובעיראק, אמר כי הברית החלה כסיוע לכוחות הכורדים, אך "בסופו של דבר הם אלה שסייעו לנו. הם מי שהחזירו את השטחים שנכבשו על ידי דאעש".