העלאת קצבאות הנכים וביטול מכסים: התוכניות שתקועות עד להקמת הממשלה

התקופה הארוכה שבה מתנהלת המדינה בממשלת מעבר, בין מערכת בחירות אחת לאחרת, נותנת את אותותיה בעבודת משרדי הממשלה השונים. ההחלטה על הבחירות לכנסת ה-21 הגיעה בינואר 2019, בעיצומם של דיונים על רפורמות שביקשו משרדי הממשלה השונים לקדם, לקראת דיוני התקציב של שנת 2020.

הפלונטר הפוליטי שלא נפתר מאז גרם למשרדי הממשלה השונים להפסיק לבנות תוכניות שנתיות ולהעביר תקציבים, בעקבות חוסר היכולת להציג את התוכניות בישיבות הממשלה. בנוסף לכך, גם הקיצוצים וההתייעלות שעמה נאלצת המדינה להתמודד, בעקבות הגרעון שחורג מהיעד, אינם מסייעים לעבודת המשרדים.

רק בקיץ האחרון ראינו כיצד תוכניות כמו סבסוד הצהרונים וכספים לחינוך המיוחד, נעצרו בגלל מחסור תקציבי ונפתרו בהחלטת אד-הוק שנלקחה מתוכנית בית הספר של החגים לחופשת חנוכה. במסיבת עיתונאים שקיים לאחרונה שר האוצר משה כחלון עם בכירי משרדו, הוא אמר כי אם המדינה תידרדר למערכת בחירות שלישית, הדבר יביא לקריסת המערכת הכלכלית בישראל.

"המערכת הפוליטית הפסיקה לתפקד מאז דצמבר 2018, מה שמעלה קשיים רבים על התפקוד של המערכת הכלכלית", אמר כחלון. "משרד האוצר מחויב לפעול כדי למנוע הידרדרות במשק בגלל המצב הפוליטי".

עם זאת, כחלון לא פירט מה יעלה בגורל של תוכניות שלא תוקצבו עדיין כמו בית הספר של החגים, העלאת קצבאות הנכים בחודש ינואר והתוכנית לביטול מכסים ומסי קנייה. "בכל הדברים האלה הצוות הזה יישב ויטפל, כרגע יהיה תקציב המשכי, הם יטפלו בצורה הכי אחראית שיש", ענה שר האוצר לשאלות בנושא. "כל ההתחייבויות החוקיות שהמדינה התחייבה עליהן יקוימו".

אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. נכון לעכשיו, עדיין לא ברור אם המדינה בדרך למערכת בחירות שלישית, אך ידוע שתוכניות רבות נתקעו במשרדים השונים ועדיין לא קיבלו תקצוב.

אחת מאותן תוכניות התקועות היא הפעימה הנוספת להעלאת קצבאות הנכות. בפברואר 2019 אישרה הכנסת את הרפורמה בקצבאות הנכים, במסגרתה הוקצו 4.3 מיליארד שקל בכמה פעימות. כ-2.3 מיליארד מתוכם מומשו בשנת 2018. כעת, על פי סעיף 220 ב' לחוק הביטוח הלאומי, על שר האוצר ושר הרווחה לבחון ולגבש הצעה להגדלת שיעור קצבאות הנכות, באופן מדורג, בשנים 2020 ו-2021, ולהגיש עד תום שנת 2019 את המלצותיהם לאישור הממשלה.

בחודש יולי האחרון הגיע העניין לכדי פיצוץ בין שר הרווחה והעבודה היוצא חיים כץ לבין אגף התקציבים באוצר, שלטענתו עוצר את המשך חלוקת הכסף שנותר להוסיף בפעימות הנוספות. ראש אגף התקציבים שלח לאחרונה מכתב למנכ"ל משרד הרווחה שבו חשף כי מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, זימן לכאורה את אנשי אגף התקציבים לוועדה שאינה קיימת. כמו כן, לדבריו, לפי הנהלים בנציבות שירות המדינה, גם לא ניתן להקים ועדה כזאת. נכון לעכשיו הצדדים עדיין לא החליטו על חלוקת התקציב הנותר, ואין גם ממשלה שתאשר את ההחלטה לכשתתקבל.

רפורמה נוספת שנעצרה בעקבות הבחירות החוזרות כוללת תוספות תקציביות שכץ ביקש לקדם, כמו העלאת הבטחת ההכנסה בגיל זקנה, מהלך שנועד להוציא מספר גדול של קשישים בישראל מקו העוני. עלות התוכנית של כץ נאמדת ב-700 מיליון שקלים.

עוד תוכנית שביקש השר לשעבר לקדם הייתה שינוי במבחני ההכנסה לקבלת קצבת סיעוד. מטרת המהלך היא להגדיל למעשה את היקף התמיכה בחולים סיעודיים וכן גם את הגודל של התמיכה. הדיונים בתוכנית זו החלו לקראת בניית התקציב, אך נקטעו עם הליכה לבחירות.

תוכנית נוספת שתכנונה הופסק בעקבות המשבר הפוליטי היא תוכנית 2030. גם כאן מדובר בוועדה שיזם כץ, שמטרתה היא התמודדות עם אתגרים בשוק העבודה. הוועדה דנה בהגברת יעדי התעסוקה, הגברת הפריון במשק, שילוב מוגבר של אוכלוסיות מגוונות כמו חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלויות ועוד. הוועדה השלימה את עבודתה, אך בהעדר מקורות תקציביים מסקנותיה הפכו לחסרות משמעות.

בעקבות המשבר התקציבי בחודש אוגוסט האחרון, נאלץ משרד החינוך להסיט את תקציב בית הספר של החגים (תוכנית המסבסדת המשך יום לימודים בגן בימי חופשת חג החנוכה ופסח) שתוכנן לחופשת חנוכה לטובת פתרון המשבר בחינוך המיוחד. זאת לאחר שלא נבנתה תוכנית תקציבית לילדי החינוך המיוחד לשנים 2019-2020 ובתקווה שעם כינונה של ממשלה חדשה יוכל המשרד לקבל את התקציב חזרה. נכון לעכשיו, מאחר ואין ממשלה, התקציבים לתוכנית זו עדיין מצויים בסימן שאלה.

תוכנית נוספת שנעצרה היא תוכנית הדגל של שר האוצר כחלון - מחיר למשתכן. התוכנית שמטרתה להוריד את מחירי הדיור או לספק דיור מסובסד לצעירים, עבדה במשך קרוב לשלוש שנים. על פי השר כחלון, אמנם התוכנית לא השיגה את היעד של הפחתת המחירים, אך הביאה לעצירה חלקית בעליות המחירים. בכירים בענף הבנייה אומרים כי במהלך תשעת החודשים האחרונים ירד משמעותית ההיקף של מספר ההגרלות. הבכירים בענף הוסיפו כי אם כחלון לא ימונה שוב לשר אוצר, ישנה סבירות גבוהה שתוכנית זו תיעצר או תתבטל לחלוטין.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, אוהד דנוס, אמר כי "תוכנית מחיר למשתכן עלתה למשק הישראלי כ-7.1 מיליארד שקלים ובתקופתה של הממשלה עלו מחירי הדיור ב-15%. המשמעות היא שלא מדובר בתוכנית שראוי היה שאפילו השר כחלון ימשיך ואני בטוח שבמקרה ושר האוצר ייפרד מהתפקיד, בדרך זו או אחרת המחליף שלו ימצא מן הסתם פתרונות טובים וזולים יותר למשק".

תוכנית נוספת של השר כחלון שנתקעה בעקבות המצב הפוליטי היא תוכנית "נטו הוזלות", שנועדה לבטל מכסים ומסי קנייה. בסוף השנה יסתיים התקצוב לתוכנית שהביאה לביטול מכסים ומסי קנייה על סדרת מוצרים בתחום האלקטרוניקה, חשמל, תמרוקים ומוצרים לתינוקות. עלות התוכנית הזאת מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקלים בשנה. נכון לעכשיו לא ברור מה יעלה בגורל התוכנית במצב הנוכחי, מכיוון שהממשלה צריכה להעביר מחדש את הוראת השעה שאפשרה את הוצאת התוכנית לפועל. כמו כן, במצב הגרעון החזוי, אובדן של מיליארד וחצי שקלים הוא הפסד משמעותי לקופת האוצר.