בעוד הפלונטר הפוליטי שאחרי הבחירות נמצא במצב קיפאון, וברחבי המערכת נשמעות קריאות להקמת ממשלת אחדות, כמחצית מהציבור מתנגד להקמת ממשלת אחדות בראשות בנימין נתניהו - ורק 42% תומכים בכך - כך עולה מסקר וואלה! NEWS ומכון מדגם בראשות מנו גבע שנערך לראשונה מאז הבחירות. נשיא המדינה ראובן ריבלין קרא בשבועות האחרונים להקים ממשלת אחדות כי "זהו רצון העם", אך מהסקר עולה כי רוב הציבור מתנגד לממשלת אחדות שבראשה יעמוד נתניהו - ובמיוחד בקרב מצביעי המרכז-שמאל.
68% ממי שהצביע מרכז-שמאל בבחירות האחרונות מתנגד להקמת ממשלת אחדות של כחול לבן והליכוד בראשות נתניהו, ורק 26% תומכים ברעיון, מה שמסביר ומחזק את ההחלטה של כחול לבן להתעקש כי היו"ר בני גנץ הוא שיוביל ברוטציה כתנאי לאחדות עם הליכוד. בצד השני של המפה - בקרב מצביעי ימין, התמונה מן הסתם הפוכה. שם יש רוב של 54% שתומך בהקמת ממשלת אחדות בראשות נתניהו ואילו 41% השיבו שהם מתנגדים.
במערכת הפוליטית מעריכים כי אם לא יימצא פתרון שיאפשר הקמת ממשלת אחדות, המדינה תיגרר לבחירות נוספות, אך מהסקר עולה כי הן צפויות לייצר תוצאה דומה - עם שינויים קלים בלבד - כך שגם אם הבחירות היו נערכות היום מחדש, הן היו מובילות למבוי סתום: כחול לבן היתה שומרת על כוחה עם 33 מנדטים, ואילו הליכוד היתה מתחזקת במנדט ומשווה אליה בצמרת עם 33 מנדטים לעומת 32 בתוצאות האמת האחרונות בחודש שעבר.
גם תמונת המצב בחלוקת הגושים היתה נשארת כמעט זהה - עם תוספת של מנדט אחד לגוש הימין-חרדים שהיה עולה ל-56 מנדטים: 33 של הליכוד, 9 של ש"ס, ו-7 של ימינה ויהדות התורה - לעומת בלוק ה-55 שמרכיב את הגוש כיום. גוש המרכז שמאל היה נשאר בדיוק באותו הגודל - 44 מנדטים של כחול לבן (33), מפלגת העבודה (6) והמחנה הדמוקרטי (5) וכך גם הרשימה המשותפת שומרת על כוחה עם 13 מנדטים. מי שנחלשה מאז הבחירות, לפי הסקר, היא ישראל ביתנו - שמקבלת 7 מנדטים לעומת 8 בבחירות, אך עדיין נותרת לשון מאזניים שמונעת מנתניהו להקים ממשלת ימין-החרדים.
בסוף השבוע שעבר, נתניהו הודיע שהוא שוקל פריימריז בזק על ראשות הליכוד; בינתיים, הוא כבר חזר בו מכוונה זו וצפוי להסתפק בהצהרת נאמנות של מרכז המפלגה, אך המהלך הפנה זרקור לבכירים אחרים בליכוד, ובראשם גדעון סער, ששואפים להתמודד מולו - או אחריו - אל הנהגת הליכוד. מהסקר עולה כי נתניהו עדיין נהנה מתמיכה ציבורית נרחבת ובולטת כמועמד המתאים ביותר להנהיג את הליכוד, שמתגברת עוד יותר אצל מצביעי ימין, אך בשני המקרים, גם בציבור הכללי וגם בימין, סער מגיע למקום השני וניצב בפער גדול אל מול שאר בכירי המפלגה.
בקרב הציבור כולו הפער בין נתניהו וסער לא גדול מאוד - בתשובה לשאלה מי הכי מתאים לעמוד בראשות הליכוד 35% השיבו נתניהו, ו-29% השיבו שסער. בקרב מצביעי ימין ההובלה של נתניהו הרבה יותר חדה וברורה והוא זוכה ל54% תמיכה לעומת 24% של סער. סער, שהואשם השנה על ידי נתניהו בתכנון פוטש בליכוד והיה היחיד מבכירי המפלגה שהודיע על כוונתו להתמודד מולו בפריימריז הבאים, הוא גם היחיד שמתקרב בכלל לנתניהו בשיעורי התמיכה גם בציבור הכללי וגם בקרב מצביעי ימין.
סער גם זוכה לשיעורי תמיכה דו ספרתיים, ומוביל בפער גדול על בכירים אחרים בליכוד שנחשבים למועמדים להנהגה ביום שאחרי נתניהו; יולי אדלשטיין מקבל רק 5%, גלעד ארדן רק 2% וישראל כץ רק אחוז אחד - גם בציבור הכללי וגם בקרב מי שמגדיר את עצמו מצביע ימין. בקרב מצביעי מרכז-שמאל, אגב, סער הרבה יותר פופולרי מנתניהו. 41% סבורים שהוא הכי מתאים לעמוד בראשות הליכוד בעוד רק 8% חושבים שנתניהו.
הסקר בחן גם מה היתה חלוקת המנדטים בבחירות לו בראשות הליכוד היה עומד סער, ולא נתניהו, ועולה ממנו כי בעוד הליכוד היתה נחלשת דרמטית ומתרחקת משמעותית מהגודל של כחול לבן, המנדטים נשארים בתוך גוש הימין-חרדים שהיה שומר על כוחו עם 56 מנדטים. אם סער היה עומד בראשות הליכוד והבחירות היו מתקיימות היום, בליכוד היו מקבלים רק 26 מנדטים - לעומת 32 בבחירות האחרונות, אך הקולות היו נשארים בתוך הגוש - ימינה היתה מתחזקת ל-12 מנדטים (לעומת 7 כיום), ש"ס היתה מתחזקת במנדט מ-9 ל-10, וכך גם יהדות התורה מ-7 ל-8. במצב כזה, אין שום שינוי המנדטים בגוש המרכז-שמאל, רק שכחול לבן היתה מוגדרת ללא עוררין כמפלגה הגדולה, מה שעשוי היה לחזק מאוד את הקלפים שלה במשא ומתן להרכבת הממשלה. מכיון שכחול לבן מתנגדים עקרונית לישיבה עם ראש ממשלה תחת כתב חשדות וכתב אישום, עם הליכוד בראשות סער לכאורה היתה סלולה דרך קלה יותר להקמת ממשלת אחדות.
עורך הסקר: מדגם יעוץ ומחקר
מועד איסוף הנתונים: 3-10-2019 בשעה 15:00 עד 6-10-2019 בשעה 10:00
אוכלוסיית המחקר: מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילאי 18 ומעלה
מספר המתבקשים להשתתף: 3,562
מספר המשיבים בפועל: 513
טעות הדגימה המירבית: 4.4%+
שיטה סטטיסטית: הסקר בוצע בשיטות סטטיסטיות מקובלות
שיטת הדגימה: דגימת שכבות
אופן ביצוע הסקר: טלפוני + אינטרנטי