יותר מ-80 עובדים במשרד מבקר המדינה מרוויחים שכר גבוה יותר ממנכ"ל משרד ממשלתי - כך עולה מרשימת שיאני השכר בגוף המבקר המדינה שנחשפת היום (חמישי) לבקשת וואלה! NEWS והתנועה לחופש המידע. לפי הנתונים, השכר הממוצע של עובדי משרד המבקר עומד על 29,275 שקלים, בעוד 116 מהעובדים מרוויחים יותר מ-35 אלף שקלים - עלייה של 40% משנת 2015. הנתונים נוגעים למקבלי השכר במשרד מבקר המדינה שאינם כפופים לממונה על השכר באוצר, אלא נקבעים באופן חריג על ידי מבקר המדינה עצמו.
הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם את דוח השכר במגזר הציבורי, אלא שמתוך כרך עבה של פרסומים ומחקרים, הנתונים על שלוש קבוצות של עובדי מדינה נותרו חסרים: עובדי משכן הכנסת, מבקר המדינה ושכר השופטים. קבוצות אלה הן היחידות ששכרם לא נקבע על ידי הממונה על השכר באוצר. זאת, להבדיל מצה"ל, המשטרה, קופות החולים, השלטון המקומי והאוניברסיטאות. במקום זאת, שכרן נקבע על ידי מנכ"ל משכן הכנסת, מנכ"ל משרד מבקר המדינה וועדת הכספים לשופטים בהתאמה.
בחודש יולי האחרון פורסמו בוואלה! NEWS נתוני שיאני השכר של משכן הכנסת. כעת מתפרסמים נתוני השכר בגוף מבקר המדינה, הגוף שמבקר את התנהלותן של יחידות ממשלתיות אך לא נתון לביקורת של אף גורם. כך נראות הוצאות השכר בגוף מבקר המדינה, בין הגופים היחידים שבו הממונה על השכר באוצר לא קובע את שכרו.
עוד בוואלה!
ממוצע השכר של עובדי ביקורת המדינה בשנת 2017 עמד על 29,140 שקלים, ושנה לאחר מכן כבר עלה הסכום והגיע ל-29,725 שקלים. לשם השוואה, דוח שירות המדינה שמתייחס לכלל משרדי הממשלה, מעלה כי השכר הממוצע של אקדמאים בשירות המדינה עומד על 15,184 שקלים - פער של כ-100%.
עליה נוספת נרשמה במספר המשרות במשרד מבקר המדינה. בשנת 2018 הועסקו 577 עובדים, גידול של 20 (3.5%) משרות מהשנה שלפני כן. גם מספר העובדים ששכרם מתקרב לשכר מנכ"ל עלה: בעוד שבשנת 2015 מספרם של עובדים אלה עמד על 83, ב-2018 עלה מספרם ל-116 - עלייה של 40% בתוך שלוש שנים. 20% מבעלי התפקידים מרוויחים שכר קרוב למנכ"ל בשירות המדינה.
עוד עולה מהנתונים כי על אף שבגוף המבקר קיימות 42 משרות של סגנים ומנהלי אגפים, 45 מתוך העובדים מוגדרים כבכירים במשרד, כך שעל כל 11 עובדים יש מנהל אגף בכיר. לעומת זאת, במשרד ממשלתי רגיל היחס הממוצע הוא מנהל אגף ל-50 עובדים.
שיאן השכר במשרד מבקר המדינה הוא סמנכ"ל המשרד, שבשנת 2018 הרוויח 57,443 שקלים בחודש, לעומת סמנכ"ל בשירות המדינה, ששכרו החודשי היה 30 אלף שקלים. סמנכ"ל נוסף השתכר באותה שנה שכר ברוטו חודשי של 56,528 שקלים, ושלושה סמנכ"לים נוספים במשרד המבקר השתכרו בחודש יותר מ-53 אלף שקלים - שכר גבוה יותר משכרו של שר המשפטים, שמרוויח 49,245 שקלים בחודש.
השכר הממוצע של מנכ"ל משרד מבקר המדינה, אלי מרזל, עמד בשנת 2017 על 40,367 שקלים ו-40,495 שקלים שנה לאחר מכן. מדובר בשכר זהה למנכ"ל בשירות המדינה, אך 64 בכירים במשרד השתכרו יותר מהמנכ"ל עצמו. כך למשל, המשנה למנכ"ל, יובל חיו, השתכר בשנה שעברה ב-53,799 שקלים בחודש בממוצע - משכורת גבוהה יותר מזו של מנכ"ל המשרד.
על פי נתוני התעסוקה והשכר שדיווח גוף המבקר, שכרו של מקביל לשופט, הלוא הוא מבקר המדינה יוסף שפירא, בשנת 2018 עמד על 45,102 שקלים. על פי דיווחי המבקר, 27 בכירים במשרד הרוויחו יותר מהמבקר עצמו. עוד עולה מהנתונים כי יועץ בכיר למבקר המדינה הרוויח בממוצע בשנה שעברה 42 אלף שקלים.
שיאני שכר נוספים במשרד המבקר כוללים עוזר מנהל חטיבה שהשתכר בממוצע בחודש בסכום של 46,00 שקלים - שכר גבוה יותר משל חבר כנסת. עובד ביקורת בגוף מבקר המדינה בשנת 2018 השתכר בחודש בממוצע שכר של 44,222 שקלים. מדובר בעובד שאפילו לא מוגדר כמנהל, אך מרוויח שכר שגבוהה יותר מכל שכר של מנכ"ל משרד ממשלתי.
היועץ המשפטי של משרד המבקר הכניס לכיסו בכל חודש בשנה שעברה 44,834 שקלים בממוצע. זאת לעומת 36 אלף שקלים שהשתכר יועץ משפטי בשירות המדינה.
מנהלת נציבות תלונות השתכרה בשנת 2018 שכר של 40,894 שקלים בחודש. דובר משרד מבקר המדינה הרוויח 40,597 שקלים כל חודש. ראש המטה של מבקר המדינה השתכר בחודש בממוצע שכר של 39,149 שקלים, כאשר לשם השוואה, לכל שר בממשלה מוקצה תקן של ראש מטה בשכר מקסימלי 29 אלף שקלים.