מבחן הזמן של שב"כ: כשהמשפטנים נכנסים לחדרי החקירות

חדר החקירות של שב"כ נפתח ביום רביעי בשבוע שעבר ואליו נכנס סאמר ערביד בן ה-44, בכיר ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע) בגזרת רמאללה, כשמעל לראשו ריחפה ההגדרה המשפטית "פצצה מתקתקת". דקות לאחר מכן החל מרוץ אחרי הזמן של חוקרי שב"כ שפעלו תחת הנחת עבודה שחברים נוספים מתשתית החזית העממית הרצחנית, תחת פיקודו של ערביד, החשוד בהובלת החוליה שהביאה לרציחתה של רנה שנרב בפיגוע במעין בדולב, עדיין מסתובבים חופשי.

שב"כ הניח כי יש בידיהם אמצעי לחימה והם בעלי כוונות לבצע פיגוע נוסף. על בסיס העדויות שהתפרסמו מסביבתו של ערביד, ניתן להעריך כי מעצרו על ידי הימ"מ היה אלים מאוד וככל הנראה נפגע במהלכו ושהופעל עליו כוח בחקירה, עוד באותו היום הוא פונה מחדר החקירות לבית החולים כשהוא במצב קשה מאוד.

כדי להבין את האירוע לעומק יש לחזור אחורה בזמן לשנת 1999. כפי שפירט מחקר של עו"ד אלי בכר, יועץ משפטי לשעבר של שב"כ, שכותרתו "ייעוץ משפטי בארגון ביטחוני", מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה: בהתאם לסדרת עתירות של הוועד הציבורי נגד עינויים פסל בג"ץ שיטות ופעולות לחקירה תחת עינוים של שב"כ, אך השאיר מרחב פעולה לחוקרים, המכונה "פצצה מתקתקת".

בג"ץ קבע מצד אחד כי ההכרח הביטחוני וההגנה על האזרחים מפני פיגועים בעתיד לא יוכלו לשמש בסיס משפטי שיאפשר לחוקרי השב"כ, מראש, להפעיל כוח פיזי בחקירות. מצד שני, השאיר בית המשפט פתח לאזוק נחקר, לקיים חקירה ממושכת בהתאם לנסיבות האירוע ובנוסף לכך לא שלל לחלוטין הפעלת כוח פיזי בחקירות ולא הגביל את הפרשנות לחוק.

בעקבות פסיקת בג"ץ, ובהתאם למציאות הביטחונית בשנת 2000 (יותר מ-130 פיגועי התאבדות נגד יעדים בישראל ומאות פיגועים נוספים שסוכלו על ידי כוחות הביטחון בשלבים שונים - א"ב), כתב היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, מסמך שכותרתו "חקירות שב"כ והגנת הצורך — מסגרת לשיקול דעת היועץ".

במסמך קבע רובינשטיין כי הפעלת אמצעים פיזיים בחקירה הם הליך חריג מאוד ולא יכול להיות כלי שגרתי. הוחלט כי כל מקרה יקבל ייעוץ משפטי קונקרטי ופרטני, לא באופן גורף ולא מראש. עוד כתב רובינשטיין כי את האירוע יש לשקול לפי מידת ההכרח, חומרת הסכנה, החלופות למעשה ומידתיות האמצעים.

התהליך המשפטי בישראל לא התפתח בחלל ריק. תהליך דומה התרחש בארצות הברית בשנת 2001 אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר. קהילת המודיעין האמריקנית הבינה מהר מאוד כי היו בידיה חלקי המידע שיכלו לסייע בסיכול המתקפה אך עדיין היה קושי לחבר ביניהם לתמונה השלמה. אז הורכבו בוושינגטון מחדש כלי חקירה במצבים חריגים.

היועמ"ש רובינשטיין קבע במסמך כי עליו לשקול את המצב בו היה החוקר, הדרגים שאישרו את המעשה, מעורבותם בהחלטה ושיקול דעתם בעת הביצוע - רק לאחר החקירה ולא לפניה. רובינשטיין שרטט מנגנון שיכלול בקרה, פיקוח ותיעוד לאורך כל תהליך החקירה ובנוסף לכך הנחיות פנימיות באשר למערכת ההתייעצויות והאישורים בתוך שב"כ והייעוץ המשפטי.

המצב הזה משאיר מרחב פעולה עבור הארגון אך מטיל אחריות כבדה על ראש השב"כ שפועל במקרים מסוג זה תחת לחץ של זמן על רקע החשש שפיגוע טרור עלול לצאת לפועל בכל רגע נתון. מציאות זו, בה כל שנייה בחקירה יקרה ונפיצה, מעמידה את אנשי שירות הביטחון הכללי בפני דילמה מורכבת ורגישה ביותר: מחד, הרצון לממש את ייעוד הארגון שמטרתו סיכול פיגועים, ומנגד, החשש להיות חשופים להעמדה לדין בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.

זמן קצר לאחר הפיגוע במעין דני (עין בובין) בו נרצחה שנרב ונפצעו אחיה ואביה, ביצעו שב"כ וצה"ל גל מעצרים של חשודים פוטנציאליים ובהם ערביד, שהוגדר כ"פצצה מתקתקת" בהתאם לייעוץ המשפטי.

שב"כ והמשטרה הגישו בקשה לעצור את ערביד במעצר מנהלי לצורכי חקירה, אך בית המשפט דחה את הבקשה מאחר ולא היו ראיות שקושרות אותו לאירוע והוא שוחרר לחופשי בידיעה שהוא על הכוונת. בתום עבודת הנמלים של שב"כ, נעצרו שלושת חברי תשתית הטרור מארגון חז"ע שביצעו את הפיגוע. כולם מוכרים לשב"כ ומכירים היטב את חדר החקירות של שירות הביטחון. גם הצעיר שבהם, נזאם מחמד בן ה-21, סטודנט באוניברסיטת ביר-זית.

חלפו ימים וחוקרי שב"כ הצליחו לחשוף את פרטי הפיגוע ואת כוונות תשתית הטרור שתוכננה לעתיד: ביצוע פיגועי חטיפה וירי. במהלך החקירה של חברי החוליה, בטרם נעצר ערביד, הוסגר מטען חבלה. בשב"כ לא מיהרו להצהיר בפומבי על ההתפתחויות בחקירה, למרות התייחסות של פוליטיקאים, מאחר ולא כל התשתית נחשפה. ביום רביעי שעבר עצר הימ"מ את ערביד והלחץ חזר לחדרי החקירות של השב"כ. החוקרים פעלו לשיטתם נגד הזמן במטרה להבין האם בטווח הזמן המידי עלול להתרחש פיגוע דומה.

כאן נכנסת לתמונה ההגדרה כי מדובר ב"פצצה מתקתקת". ערביד הוא לא דג רקק אלא פעיל בכיר ומוכר שנכנס ויצא מחדרי החקירות בעבר מספר פעמים וצבר ניסיון וידע מול שיטות השב"כ לאורך השנים. לפי הממצאים, פעיל הטרור בנה את מטען החבלה ולחץ על הכפתור להפעלתו כשהבחין ברנה שנרב חולפת על פניו.

בראייתם של חוקרי השב"כ באותם רגעים בהם הם פועלים בהתאם לייעוץ המשפטי וגורמי הבקרה, החקירה מתבצעת ככלי לסיכול טרור עתידי והצלת חיים, ולא חקירה על הפיגוע בעבר. באותן דקות ארוכות, ניתן להעריך כי החוקרים ניהלו מלחמת מוחות מול נחקר עיקש שלא ממהר להסגיר פרטים רגישים. החקירה ארכה פחות מיום עד שפונה לקבלת טיפול רפואי כשמצבו הוגדר קשה מאוד.

בירחון "משפט וצבא" משנת 2002, הובא נאום נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, על המאבק בטרור בפתח שנת המשפט. בפתח דבריו העביר ברק מסר ברור כי המאבק בטרור נעשה בתוך המשפט ולא מחוצה לא ובכלים שמעמיד המשפט למדינה דמוקרטית. ברק הדגיש את האיזון בין ערכים ועקרונות, בין ביטחון המדינה לבין חירות הפרט ובהתאם לכך התייחס לטענות משני הצדדים.

"שוחרי זכויות האדם שטוענים כי בית המשפט מגן יותר מדי על הביטחון ופחות מדי על זכויות האדם ושוחרי הביטחון שטוענים כי בית המשפט מגן יותר מדי על זכויות האדם ופחות מדי על הביטחון". עוד הדגיש ברק כי "המעלים טענות אלו קוראים רק את המסקנות השיפוטיות בלא לעמוד על ההיגיון השיפוטי המבקש לקיים איזון ראוי בין הערכים והעקרונות המתנגשים".

חקירת שב"כ את תשתית הטרור בראשה עמד ערביד טרם הסתיימה והבדיקה המשפטית האם התקיים איזון סביר טרם החלה. לכן, יהיה מאוד נכון דווקא לנהוג בזהירות בביקורת על אלו שלקחו על עצמם את עול השמירה על ביטחון המדינה.