המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, בו צפויה להיבחר הפרקליטה המלווה בתיקי נתניהו, עו"ד ליאת בן ארי, ייערך היום (חמישי). המכרז הוקפא בעבר בשל טענות כי "נתפר" עבור בן ארי, אך נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, אישר להמשיך בהליך. בפרקליטות היו מי שמתחו בימים האחרונים ביקורת על ההחלטה לקיים את המכרז כעת, במיוחד לאור העובדה שהתפקיד אינו מאויש כשנתיים, מאז סיים המשנה הקודם, יהודה שפר, את כהונתו.
בחודש יולי החליט נציב שירות המדינה להקפיא את הליך הבחירה, בשל מכתב אנונימי עליו חתמו "פרקליטים ופרקליטות מודאגים". הם טענו כי המכרז נתפר עבור בן ארי, שמכהנת כיום כפרקליטת מיסוי וכלכלה, וכי לא ראוי שפרקליט המדינה שי ניצן, אשר מסיים את תפקידו בעוד כשלושה חודשים, ישפיע רגע לפני סיום תפקידו על זהות המשנה שיכהן בשבע השנים הבאות. בימים האחרונים שוחחו עם וואלה!NEWS גורמים בפרקליטות שהעלו שוב טענות דומות.
"לדעתי זה לא טוב לפרקליטות שחודשיים לפני תום כהונת פרקליט המדינה הוא ממנה לעצמו משנה וכופה אותה על שני פרקליטי המדינה הבאים", אמר השבוע גורם בפרקליטות. "למה לא לעשות את המכרז בינואר, אחרי שייבחר פרקליט מדינה חדש? אנחנו מבינים מה זה מראית עין, ומדברים על זה בתיקים, עד שזה מגיע אלינו".
אל תפספס
לדברי אותו גורם, בן ארי היא ללא ספק המועמדת המוכשרת והמתאימה ביותר - ודווקא משום כך היה נכון לחכות. "היא מועמדת חזקה, והיא הייתה זוכה גם אם זה היה בינואר. זה סתם פוגע בתדמית הפרקליטות בנוגע לתפירת מכרזים".
מול בן ארי יתמודדו על התפקיד גם עו"ד שרון פרידמן, שמכהן כיום כראש תחום האכיפה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד איתי פרוסט - ראש צוות כלכלי בפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), וייתכן שמועמד נוסף. ואולם, פרקליטת מיסוי וכלכלה נחשבת המועמדת המובילה. מה שמחזק את ההערכה הזו היא העובדה שלדברי גורמים המעורים בפרטים, בן ארי אמרה לבעלי תפקידים בפרקליטות מיסוי וכלכלה כי ניצן ביקש ממנה באופן אישי להתמודד על התפקיד.
בפרקליטות שקלו: הסמכויות יועברו למשנה לניצן
בפרקליטות סירבו להתייחס לדברים. "אין בכוונתנו להתייחס לרכילויות הנוגעות למכרז - ערב קיומו", אמרו. "ועדת המכרזים - המורכבת מארבעה חברים שבראשם עומד בד"כ שופט בדימוס, ופרקליט המדינה הוא אחד מארבעת חבריה - תתכנס מחר ותכריע במכרז".
באשר לעיתוי קיומה של ועדת המכרזים, דחו בפרקליטות את הביקורת והסבירו כי המכרז פורסם במקור בחודש יוני, חצי שנה לפני פרישתו הצפויה של ניצן, והוסיפו כי ההחלטה לפרסמו התקבלה עוד כמה שבועות לפני כן, אך הוצאתה לפועל התעכבה בעקבות שיח מול הממונה על השכר באוצר. עוד אמרו כי במסגרת עתירה שהגיש ארגון הפרקליטים נגד הקפאת המכרז, נציבות שירות המדינה התחייבה לקיימו עד סוף ספטמבר. כתקדים ציינו בפרקליטות כי שלושה חודשים וחצי בלבד לפני סיום כהונתו של פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, נערך מכרז ובו מונה מנהל למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות.
לוואלה! NEWS נודע כי האיוש המחודש של תפקיד המשנה לאכיפה כלכלית אינו השינוי היחיד ששקל ניצן. בין היתר הועלתה בחודשים האחרונים בפורומים פרקליטותיים שונים האפשרות להעביר סמכויות מפרקליט המדינה למשנה שלו לעניינים פליליים - עו"ד מומי למברגר - שזוכה לאמונו המוחלט.
גורמי פרקליטות שנחשפו לתוכנית הרימו גבה. חלקם סברו כי השינוי עשוי ליצור מראית עין כאילו ניצן מנסה לבטח את הפרקליטות על רקע חוסר הוודאות הפוליטית, שאף עשוי בתרחיש קיצון להגיע לכדי מינוי של פרקליט מדינה "חיצוני" אחרי סיום כהונתו של ניצן. השינויים לא יצאו בסופו של דבר לפועל, אך היה מי שקשר בין אותו ניסיון לבין למינויה המסתמן של בן ארי, אשר נושא בחובו תקופת כהונה מובטחת של שמונה שנים.
אדם המכיר היטב את פרקליטות המדינה ואת הנפשות הפועלות אמר שלא מדובר בהערכה מופרכת, ובעיניו היא אף לגיטימית. "אני מעריך שזה תפקיד שליאת לא חשבה עליו לפני זה, כי התפקיד שלה היום הוא פי אלף יותר חשוב", אמר, "ומצד שני אנחנו יודעים שיש כאן פרקליטה שהותקפה על ידי גורמים פוליטיים, ומסיימת את תפקידה במאי הקרוב. תאר לך שיגיע המועד, וגורמים מסוימים יביאו לכך שהיא לא תישאר במערכת. לכן בעיני זה שיקול אולטרה לגיטימי, בשתי הסתייגויות - הראשונה שהיא מתאימה לתפקיד, ועל זה אין חולק, והשנייה היא שלא תפרו תפקיד במיוחד למידותיה, וגם זה לדעתי לא קרה כאן".
כך או אחרת, בפרקליטות הכחישו כי השינויים שנבחנו קשורים למינוי מחליפו של ניצן. "אין אמת בטענות", נמסר. "לפני כמה חודשים ביקש פרקליט המדינה לערוך חשיבה ראשונית וקיים התייעצויות פנימיות לא פורמליות, לגבי סמכויות המשנים השונים ולגבי ממשקי העבודה בינם לבין פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז. בסופו של יום, הוחלט שלא לערוך שינויים בחלוקת הסמכויות. לא היה לכך שום קשר לשאלה מי יהיה פרקליט המדינה הבא".