כל מה שצריך לדעת על פרשת ביידן-אוקראינה - ועל הסיכוי שטראמפ יודח

בשבועות האחרונים מרחפת עננה חדשה מעל ראשו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אחרי שחבר אנונימי בקהילת המודיעין האמריקנית הגיש תלונה חשאית על שיחה "מטרידה" שניהל הנשיא עם מנהיג זר.

בהמשך התברר כי היה זה נשיא אוקראינה החדש ולדימיר זלנסקי, וכי הנשיא לחץ עליו לחקור את סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, המועמד המוביל מקרב הדמוקרטים לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה. טראמפ הודה בקיום השיחה, אך מכחיש כי נעשתה בתמורה למשהו, כפי שטוענים הדמוקרטים שפתחו בהליך הדחה נגדו.

אז על מה כל רעש? הנה כמה תשובות לשאלות הבוערות ביותר.

טראמפ ונשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי קיימו שיחה ב-25 ביולי, שבה לכאורה לחץ נשיא ארצות הברית על מקבילו האוקראיני לחקור את סגן הנשיא לשעבר ביידן. ייתכן שהוא גם דן עמו בסיוע הצבאי שאישר הקונגרס לקייב, בסך 250 מיליון דולר, שאותו עיכב הממשל עד אמצע החודש.

בוושינגטון פוסט ובכלי תקשורת אחרים דווח כי טראמפ אמר לראש הסגל שלו בפועל, מייק מולבני, להקפיא את הסיוע לפחות שבוע לפני אותה שיחה. מתנגדיו של טראמפ טוענים כי הפעלת לחץ על מדינה זרה כדי שזו תוציא רפש על יריב פוליטי היא ניצול לרעה של סמכותו הנשיאותית, עבירה שניתן לפתוח בגינה בהליך הדחה נגד נשיא מכהן.

טראמפ הודה ששוחח עם זלנסקי על בעיית השחיתות בארצו וגם על ביידן ובנו האנטר, שעבד בחברת גז אוקראינית. לדבריו, הסיוע הותנה כדי להבטיח שאוקראינה היא "מדינה ישרה". הוא האשים את אותו איש מודיעין שחשף את השיחה בתלונה הפנימית בתמיכה בדמוקרטים, וטען כי כלי התקשורת והדמוקרטים אחראים לפרשה - בדומה לתגובתו על החקירה המרכזית הקודמת נגדו, סביב המעורבות הרוסית בבחירות 2016.

הבית הלבן פרסם תקציר של השיחה, ולא את תמלולה המלא כפי שהבטיח טראמפ, ולפיו ביקש טראמפ מזלנסקי "לעשות לנו טובה" ולחקור את עסקיו של ביידן ובנו. לא צוינה שם מפורשות הקפאת הסיוע הצבאי לקייב.

זהותו של איש המודיעין שהגיש את התלונה נשמרת בסוד, אך בניו יורק טיימס דווח כי הוא איש CIA שהוצב בבית הלבן ומאז שב לשירות. אחרי שהמפקח הכללי של קהילת המודיעין קיבל בחודש שעבר את התלונה שלו, הוא העביר אותה לראש קהילת המודיעין בפועל, ג'וזף מגווייר, שהיה אמור להכריע אם להעביר אותה לוועדות המודיעין של הקונגרס.

ב-9 בספטמבר עדכן המפקח הכללי את הקונגרס לגבי עצם קיומה של התלונה, אך לא את פרטיה. מאז הגבירו הדמוקרטים את הלחץ על הממשל, בדרישה לקבל הן את התלונה ואת התמלילים מהשיחה, ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי - הדמוקרטית הבכירה ביותר בקונגרס - השתכנעה לפתוח בהליך ההדחה המסורבל.

על אף שהמפקח קבע כי העניין "דחוף", מגווייר, תומך של טראמפ שנכנס לאחרונה לתפקיד במקומו של דן קואטס, בלם זאת. לפי ניו יורק טיימס, הוא התייעץ עם עורך דין שאמר לו כי הנושא לא דחוף, לפחות לא מבחינה חוקית.

מגווייר הגן על מעשיו בשימוע בפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים ביום חמישי, אך גם אמר שאותו איש מודיעין פעל בצורה נכונה.

זמן קצר לפני תחילת השימוע של ראש קהילת המודיעין, פורסמה התלונה בגרסתה המצונזרת. איש המודיעין טען כי טראמפ ניסה לשדל את נשיא אוקראינה להתערב בבחירות בשנה הבאה, כשהבית הלבן ניסה לטייח זאת. הוא אמר כי היה בכך סכנה לביטחון הלאומי של ארצות הברית.

בדוח הוזכר גם שמו של רודי ג'וליאני, עורך דינו של טראמפ, שהואשם בכך ששימש דמות מרכזית בניסיון ההתערבות לכאורה, כמו גם התובע הכללי וויליאם בר. כמו כן, נטען כי גורמים אמריקניים רבים אמרו כי מנהיגי אוקראינה האמינו שטראמפ ישוחח עם זלנסקי רק אם הקומיקאי היהודי לשעבר "ישתף פעולה".

הרפובליקנים ברובם התייצבו לצד טראמפ, מה שמקטין את הסיכוי להדחתו של טראמפ לאור העובדה כי הם השולטים בסנאט - בו נדרש רוב של שני שלישים מתוך מאה החברים כדי להדיח נשיא. חלקם אמרו כי יש לחקור את מקור הדלפת השיחה, שלטענתם תרתיע מנהיגים זרים בעתיד מלשוחח בחופשיות עם נשיא ארצות הברית.

עם זאת, כמה מהם הביעו דאגה מהפרשה, בראשם הסנאטור מיט רומני, לשעבר מועמד המפלגה לנשיאות, ואחד ממבקריו הבולטים והיחידים, של טראמפ מתוך המפלגה.

אחרי לחץ רב שהופעל עליה מצד גורמים במפלגה, הודיעה יו"ר הנבחרים ננסי פלוסי - הדמוקרטית הבכירה ביותר בקונגרס - כי הדמוקרטים החליטו לפתוח בהליך הדחה רשמי.

עם זאת, מדובר בהליך התחלתי בלבד - פלוסי למעשה "עטפה" את שש החקירות המתנהלות על ידי ועדות שונות בבית הנבחרים נגד טראמפ ומקורביו לכדי חקירה רשמית אחת. בסיומה, אם אכן תתקיים הצבעה, יידרש רוב רגיל בבית הנבחרים, אולם בסנאט הנשלט על ידי הרפובליקנים יש צורך ברוב של שני שלישים.

בהצבעה בבית הנבחרים, המונה 435 נציגים, יש צורך ברוב רגיל, של 218 תומכים. הדמוקרטים מחזיקים ברוב מבוסס של 235 מושבים, אולם השלב הבא הוא בעייתי הרבה יותר ובלתי-ניתן לצליחה. זאת הייתה הסיבה שבגללה התלבטו במפלגה עד כה אם לנקוט במהלך, שעשוי לחזק את בסיס תומכיו של טראמפ לקראת הבחירות בנובמבר.

במשפט הדחה בקונגרס יש צורך גם באישור הסנאט, אך בניגוד לבית הנבחרים, נדרשת תמיכתם של שני שלישים מהחברים - 67 סנאטורים. הרפובליקנים מחזיקים ברוב, עם 53 מושבים, ואין תרחיש סביר שבו מצליחים הדמוקרטים לגייס כל כך הרבה חברים מהמפלגה היריבה כדי להדיח את נשיאה.

זאת חקירת ההדחה ראשונה בקונגרס מאז 1998, אז הואשם הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון במתן עדות שקר ובשיבוש חקירה במסגרת פרשת מוניקה לווינסקי.

בית הנבחרים הצביע בעד הדחתו בדצמבר אותה שנה, אולם הוא זוכה חודשיים לאחר מכן על ידי הסנאט ונשאר בבית הלבן. הנשיא השני אי-פעם שעמד בפני הדחה היה אנדרו ג'קסון ב-1868, אולם הוא זוכה גם כן על ידי הסנאט. ריצ'רד ניקסון עמד גם כן בפני תחילת משפט הדחה, אך לא היה צורך בו שכן הוא התפטר בשל פרשת ווטרגייט.

הפרשה מזכירה את חקירתו בת השנתיים של רוברט מולר, שדוח הסיכום שלו פירט מגע נרחב בין קמפיין טראמפ לבין מוסקבה, כולל מפגש ביוני 2016 בין דונלד טראמפ ג'וניור ואחרים לבין כמה גורמים רוסיים. עם זאת, מולר לא העמיד לדין אף אחד מהמעורבים בפגישה הזו, על אף הדיון הער סביב השאלה אם שידול ממשלה זרה לחיפוש מידע מכפיש על יריב פוליטי עשוי להיות עבירה על חוקי מימון הקמפיין.

עם זאת, התובע המיוחד הסביר כי מדיניות משרד המשפטים לא מאפשרת להעמיד לדין נשיא מכהן, כך שגם אם טראמפ עבר על חוק כלשהו במעשיו, הוא חסין מהעמדה לדין פלילית בשלב זה.

בדומה ל-2016, טראמפ שוב עומד במרכז הפרשה. במקום רוסיה זאת אוקראינה, ובמקום יריבתו הדמוקרטית דאז הילרי קלינטון, ניצב מי שצפוי לייצג את המפלגה בשנה הבאה, ביידן, ובנו האנטר.

ההבדל הגדול בין שני המקרים הוא שעתה טראמפ הוא הנשיא, כשאז הוא עוד היה אזרח פרטי, והמפגשים עם הגורמים הרוסיים, לפי מולר, לא הובילו לדבר או נדחו על הסף.

הפעם, הנשיא הוא זה שיצר את הקשר עם מנהיג זר. אמנם הוא מכחיש שהפעיל לחץ על זלנסקי, אולם הדמוקרטים טוענים כי השעיית הסיוע הצבאי בזמן שהוא ביקש לחקור את משפחת ביידן היא שוחד ברור.

טראמפ ועורך דינו רודי ג'וליאני מאשימים, ללא ביסוס, את ביידן ואת בנו האנטר בשחיתות. הם מתמקדים בניסיון המוצלח של ביידן, בזמן שהיה סגן הנשיא, להדיח את התובע הכללי של אוקראינה ויקטור שוקין מתפקידו ב-2016.

משרדו היה אחראי לחקירת חברת הגז האוקראינית "בוריסימה החזקות", שבאותו הזמן שילמה לבנו של ביידן 50 אלף דולר בחודש על חברותו בוועד המנהלים שלה.

הנשיא ותומכיו טוענים כי הלחץ של סגן הנשיא, שכלל איום בהקפאת סיוע של מיליארד דולר בהלוואת לאוקראינה, נועד להגן על בנו ועל החברה שלו מפני הליך פלילי.

אין ראיות לכך עד עתה, אולם יש מי שסבור שלכל הפחות היה ביידן בניגוד עניינים כשעסק בעתידו של התובע הכללי. עם זאת, סגן הנשיא לא היה הגורם הבכיר היחיד באותה תקופה, בארצות הברית, באיחוד האירופי ובאוקראינה, שקרא להדחתו של התובע הכללי.

יתרה מכך, בניו יורק טיימס פורסם כי התובע הכללי לא "קידם באגרסיביות" את חקירת החברה באותה התקופה, אלא הואשם בכך שאיים להעמיד אותה לדין כדי לקבל כספי שוחד מבכיריה. כמו כן, מחליפו של שוקין, יורי לוצנקו, המשיך בחקירת החברה במשך עשרה חודשים נוספים עד שכל ההליכים המשפטיים הסתיימו.

(עדכון ראשון: 13:43, 25.9.2019)