"מרוסנת ואחראית": מדיניות הגרעין העדכנית של ישראל נחשפת

ישראל "ממשיכה ליישם מדיניות אחראית של ריסון עצמי בתחום הגרעיני", כך לדברי נציגה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), הפותחת מחר (שני) בווינה את הוועידה השנתית ה-63 שלה.

בלי להכחיש או לאשר את טענותיהן של המדינות המשתייכות יחד איתה לאזור המזרח התיכון לפי הגדרת סבא"א - חברות הליגה הערבית ואיראן - כאילו בידיה נשק גרעיני, אומרת גם ישראל במסמך שהוגש למשתתפות הוועידה כי היא "מוקירה את משטר אי-ההפצה" (שהיא, כמו הודו, פקיסטן וקוריאה הצפונית שפרשה ממנו, נמנעת מלהשתייך אליו) ו"מכירה במשמעותו".

במסמך מקביל מדווח לוועידה ממלא-מקום מנכ"ל סבא"א, קורנל פרוטה, על קיפאון מתמשך במאמצים לגישור הפערים בין ישראל לבין שאר מדינות המזרח התיכון בסוגיית כינונו של אזור חופשי מנשק גרעיני - ישראל דורשת לכלול נושא זה בתהליך מדיני וביטחוני רחב יותר והמדינות האחרות תובעות הפרדה ומיידיות. הסוגיה צפויה לעמוד במרכז ועידת הסקר של מצב האמנה נגד הפצת הגרעין, בעוד כחצי שנה, לצד דרישת המדינות שאינן מחזיקות בנשק גרעיני (מדינות ה"אין") מחמש המעצמות הגרעיניות שהן גם חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם (מדינות ה"יש") לקיים את התחייבותן להתפרקות הדרגתית מהנשק הגרעיני.

בראש המשלחת הישראלית עומד מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, תא"ל (במיל') זאב שניר, לשעבר ראש להק ציוד בחיל האוויר וראש האגף לאמצעים מיוחדים במערכת הביטחון. מקבילו בטהראן, עלי אכבר סאלחי, עומד בראש המשלחת האיראנית לוועידה. ועידת סבא"א מכירה גם ב"מדינת פלסטין", שאינה חברה בסוכנות וללא קביעת גבולותיה. ישראל, החברה בסבא"א מאז הקמתה ב-1957, משתתפת במימון הסוכנות בהיטל שנתי של כשבעה מיליון דולר.

המינוח "מדיניות מרוסנת ואחראית בתחום הגרעיני" הוא גלגול מעודכן של הנוסחה ששיווק סגן שר הביטחון שמעון פרס לנשיא ג'ון קנדי, בפגישה מאולתרת בבית הלבן באביב 1963, ושהייתה מאז למדיניות המוצהרת בפי ראשי הממשלה: "ישראל לא תהיה הראשונה להציג נשק גרעיני לאזור". בשיחות השגריר יצחק רבין בפנטגון בסתיו 1968, במסגרת המגעים על אספקת מטוסי פנטום לחיל האוויר, הובהר שהמונח "להציג" מתייחס לניסויים גרעיניים ולהצגה לראווה.

הנציג הקבוע של ישראל בסבא"א, השגריר דוד נוסבאום, שלח את המסמך למנכ"ל הקודם של סבא"א, יוקיה אמאנו, ביום מותו של אמאנו, לפני חודשיים. נוסבאום הגיב בו על בקשת שגריר לבנון, מטעם החברות הערביות בסבא"א, לכלול בסדר היום של הוועידה סעיף שכותרתו "היכולות הגרעיניות הישראליות".

נוסבאום מזכיר כי בארבע מתוך השנים 2010-15 ננקטו יוזמות ערביות דומות והוגשו טיוטות הצעות החלטה, שנדחו על-ידי רוב גדל והולך של חברות סבא"א, וכי בשלוש השנים האחרונות הוצב הנושא בסדר היום ללא טיוטת הצעת החלטה - "צעד מעודד-בכוח של הקבוצה הערבית", בעיני ישראל, אך עדיין בזבוז זמן, קשב ומשאבים שכדאי לדעתה לנצל לטיפול "באתגרים האמיתיים שבפני הסוכנות באזור ומחוצה לו". ישראל טוענת שהדיון ביכולותיה הגרעיניות חורג מתחום סבא"א ופוגע באמינותה כארגון מקצועי.

גישתה "העקבית והחיובית" של ישראל ל"דו-שיח ביטחוני אזורי ישיר עם שכנותיה", כותב נוסבאום, חותרת להידברות הנובעת מהאזור, מושתתת על הסכמה כללית ואינה מדירה את ישראל. הדרישה העיקשת מישראל להצטרף למשטר אי-ההפצה אינה אלא "מסווה לסירוב איראן ומדינות ערביות מסוימות למגע כן וישיר עם ישראל בנושאי ביטחון אזורי". בהקשר האיראני, זאת התבטאות ישראלית נדירה, ונוגדת את קו ממשלת נתניהו, בעד רצון להידברות עם הרפובליקה האסלאמית.

אף שישראל פטרה עצמה מהצטרפות לאמנת אי-ההפצה, היא מגנה את הפרות ההתחייבות מצד מדינות מזרח-תיכוניות שחתרו תחת אצטלת חברותן במשטר האמנה להשיג נשק גרעיני - עיראק, לוב, איראן וסוריה. ישראל מקווה, מסיים נוסבאום, שהקבוצה הערבית תוותר על הצבת הנושא על סדר-יומה של ועידת סבא"א, השנה ובכל שנה, ולכל הפחות תימנע מהגשת טיוטות "פגומות" של הצעות החלטה נגדה.