משרד הבריאות שוקל להעביר את האחריות על הטיפול הבריאותי בילדים על הרצף האוטיסטי למשרד החינוך, חרף חוות הדעת המקצועיות בעניין - כך נודע לוואלה! NEWS. לטענת גורמים מקצועיים, העברת האחריות בנושא למשרד החינוך היא טעות חמורה, שכן לדבריהם מרבית הנושאים הרפואיים הנמצאים באחריות המשרד כיום לא זכו ליחס הולם. הגורמים חוששים כי מקור היוזמה להעברת הסמכות הוא כלכלי לחלוטין, תוך התעלמות גורפת מאמות המידה המקצועיות הדרושות בנושא.
כיום מממן ומפעיל משרד הבריאות את סל הטיפול הבריאותי המקדם (טב"ם) לכ-4,000 ילדים עד גיל שבע, שאובחנו על הרצף ושוהים במסגרות ייעודיות. "זה פשוט הולך להמיט אסון על הטיפול הזה, על הילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי", אמרה מנכ"לית העמותה לילדים בסיכון, ציפי אדלשטיין. "יש תורות שלמות, טיפולים. מספיק להסתכל באמות המידה של טיפול בריאותי מקדם כדי לראות בכמה אנשי מקצוע מדובר מהתחום המקצועי פרופר - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשים עם הבנה בפסיכותרפיה, רופאים להתפתחות הילד. יש כאן מערך שלם עם צורך של אינטגרציה מקצועית. אנחנו עובדים עם משרד החינוך בשיתוף פעולה נהדר, אבל הוא לא אמון על בריאות. הדבר הזה לא הגיוני כמו שלא ייתכן שבית חולים ייקבע תוכנית פדגוגית של בית ספר".
הפרעות בריאותיות נלוות נמצאות בשכיחות גבוהה בהרבה בקרב ילדים אוטיסטים מאשר באוכלוסיית ילדים רגילה, והן דורשות את המענה במסגרת הטב"ם, ואת שיתוף הפעולה הקליני-רפואי. 40%-30% מהילדים הלוקים באוטיזים לוקים גם בפיגור, 20%-17% לוקים בהפרעה טורדנית כפייתיתOCD) , 30% לוקים בפוביות נקודתיות, 15% בחרדה כללית ובחרדה חברתית, ו-10% בחרדת פרידה).
עוד בוואלה!
לפחות 70% מהילדים חווים הפרעה פסיכיאטרית או רפואית נוספת מלבד אוטיזם. הפרעות קשב וריכוז ניתן למצוא בקרב 80%-40% מהילדים שנמצאים על הרצף, כ-35% חולים באפילפסיה וכ-80%-40% סובלים מהפרעות שינה. הילדים סובלים לפחות פי שניים יותר מבעיות במערכת העיכול.
סל הטב"ם ניתן באמצעות עמותות, דוגמת אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון, ובהתאם לאמות המידה של משרד הבריאות. אנשי המקצוע ששירותיהם ניתנים בסל הם קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, רופאים, מטפלים בהבעה ויצירה, טיפול התנהגותי ופיזיותרפיה. הטיפולים ניתנים בהיקף של 14 שעות שבועיות לילד, מתוכן 10.5 שעות שבועיות מיועדות לטיפול ישיר בילד הכולל טיפול פרטני, טיפול קבוצתי והדרכת ההורים ו-3.5 שעות שבועיות מיועדות לעבודה עקיפה הקשורה לטיפול כגון ישיבות צוות והדרכה מקצועית למטפלים.
לטב"ם זכאים ילדים עד גיל שבע שאובחנו על הרצף האוטיסטי, השוהים במעון יום שיקומי שניתן לו רישוי ממשרד הרווחה ויש בו לפחות ארבעה ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, או לגנים טיפולים (גן תקשורת או גן חינוך מיוחד) שניתן להם רישוי ממשרד החינוך ויש בהם לפחות ארבעה ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. מלבד זאת, ילדים המשולבים במעונות יום או בגנים רגילים יכולים לקבל את הטיפול במסגרת חוץ גנית - מסגרת הפועלת מחוץ לגן או למעון ומספקת טיפול בריאותי מקדם.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לפניית וואלה! NEWS כי "במשרד מתקיימת עבודת מטה על האופן הנכון למתן טיפול בריאותי מקדם לילדים על הרצף האוטיסטי. בין היתר הועלתה העמדה כי נכון שמשרד החינוך יהיה אחראי על הטיפולים הניתנים במסגרות חינוך כדי ליצור תיאום חינוכי ורצף טיפולי ולמנוע כפל שירותים של שני משרדים ממשלתיים. הדיון בנושא יימשך במטרה לקדם טיפול רחב ואיכותי לילדים הנדרשים לכך".
"לא ניתן לזה לעבור"
כבר היום משרד החינוך אחראי על תקצוב 70% מתוך 3.4 שעות שבועיות הניתנות לכל ילד בגן תקשורת, ולטענת גורמי המקצוע - הוא מתקשה לעשות זאת. לדברי מנהלת אגף קידום זכויות באלו"ט, עו"ד איילת דיין, "אם המעבר הזה, או התוכנית הזאת, יכללו קיצוץ בשעות או פגיעה במקצועיות - ההשלכות הן משמעותיות". היא הוסיפה כי "זו תוכנית טיפולים מאוד אינטנסיבית ומקצועית עם ראיית-על ותכלול שכולם פועלים ביחד כדי להשיג את אותן מטרות טיפוליות. ואכן רואים את ההתקדמות של הילדים שנה אחרי שנה. אם יעבירו את התוכנית למשרד החינוך ויורידו את התקצוב שקיים כיום, כמובן שתהיה פגיעה ולא ניתן לזה לעבור". לדבריה, "לשנות דבר כזה זה לא מהיום למחר. להעביר את הסמכות למשרד החינוך זה דבר שמצריך שינוי של החוק".
על פי נתונים שפורסמו בחודש יולי, בעשור האחרון חלה עלייה של 169% בשיעור הילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם. ממחקר שערכה קופת החולים מכבי עולה כי אחד מכל 48 בנים מאובחן על הספקטרום האוטיסטי לעומת אחת מכל 222 בנות. ב-2007, לעומת זאת, עמד הנתון על מאובחן אחד מכל 133 בנים, ומאובחנת אחת מתוך כל 526 בנות.
עולמם של הילדים על רצף האוטיזם מורכב מאבחון של הלקות, וזאת לצד תחלואה נלווית בשיעור גבוה של חרדות, פוסט טראומה ואפילפסיה - כלל הגורמים הללו מחייבים צוות בריאותי-מקצועי בתוך הגן. "אין לי מושג מה מקור המגמה. לא ברור מהיכן היוזמה הזו הגיעה. אני חוששת להעלות על דעתי את הסברה שזה קורה בגלל סיבות תקציביות. זה תחום שהלך והתפתח, הוא הוטמע בהרבה מאוד מקומות ברחבי הארץ, ואחרי שהושגה כזו סטנדרטיזציה מקצועית - להפוך את הדבר הזה למשהו אחר?", תהתה אדלשטיין. "אנחנו נמצאים בתוך גנים, אנחנו רואים מה קורה בגן תקשורת. ברגע שמגיע אליו צוות עם ראייה של בריאות, היכולת לרישום רפואי והערכות בתחומי המקצועיים, זה עולם אחר לגמרי".
"הידע נמצא בידי הרפואה ולא בידי החינוך"
לפי פרופ' נתנאל לאור, המשמש כמנהל הקליני והאקדמי של המרכז לטיפול וחקר באוטיזם בעמותה לילדים בסיכון, חלון ההזדמנויות בגיל בו ניתן הטב"ם הוא חד-פעמי, והשלכתו לידי משרד החינוך עלולה להתברר כטעות קשה ובלתי ניתנת לתיקון. "ההפרעה היא הפרעה התפתחותית חמורה ביותר, מהקשות שיש, אבל בגיל הרך יש חלון הזדמנויות התפתחותי ואסור לפספס אותו ולפשל בו", הסביר. "הידע הטיפולי, וגם רמת הבקרה על איכות הטיפול והסיכונים שמתלווים לטיפול בילדים בקבוצות גניות כאלה, נמצא בידי הרפואה ולא בידי החינוך. הבאה של שיטות חדשניות, יישום שלהן, ההוראה, ההשתלמויות, האירועים החריגים, בקרת איכות... העמותה שלנו ברמה ארצית מיישמת כל מה שנהוג בבתי חולים במוסדות בריאות. העקרונות האלה לא נוגעים למוסדות חינוך".
"היות וההשקעה שלנו היא בשינוי ההתפתחות של הילד - להעביר אותו מעקומת התפתחות אחת לעקומת התפתחות אחרת - ההשקעות הן מאוד אינטנסיביות. בין היתר, זה דורש אינטגרציה של אנשים מתחום הפיזיותרפיה כי מתלוות לאוטיזם הפרעות נוספות", הוסיף פרופ' לאור, המהווה חלק מהחוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב והמרכז לחקר הילד של אוניברסיטת ייל. "כיום לכל גן מוצמד רופא. כל רופא כזה צריך לדעת לתכלל את העבודה הרפואית של כל ילד בהתבסס על רופא המשפחה, הרופא ההתפתחותי, הפסיכיאטר, קופות החולים, רופא יועץ לגננת. יש תיק שעליו צריכה לקחת אחריות רק מערכת הבריאות. התיק זה לא ניירות, אלא גוף ונשמה של ילד עם קשיי התפתחות קשים ביותר. זה ילדים עם נכות שחלקם סובלים מהתעללות. הציבור בישראל לא יכול לאפשר לעצמו שאנשים שאינם רופאים יהיו אחראים על כך".
אחד מבכירי הפסיכיאטרים בישראל סיפר כי ניסיון דומה להעברת התחום ממשרד הבריאות לחינוך נעשה לפני כעשור, בתקופתו של שר הבריאות דני נווה. "לכאורה נטען אז כאילו יש דרישה כזאת, אולי כדי לפנות תקציב לסל הבריאות, ודובר על כך שלכאורה רפורמה בבריאות הנפש לא תעבור אם הילדים האוטיסטים וכל הסל שלהם לא יעברו למשרד החינוך. היוזמה לדיון היתה בראשותו של מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' אבי ישראלי, שחייב את מעבר הטיפול בילדים האוטיסטים הרכים למשרד החינוך. בדיון נכח הפורום הבכיר של משרד הבריאות דאז. האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית שהיו מיוצגים בדיון וגורמי המקצוע במשרד היו נגד. השר נווה קיבל את חוות הדעת המקצועית, והותיר את האחריות בנושא תחת משרד".
"החלטה הרסנית, לא פחות מכך"
ח"כ קארין אלהרר (כחול לבן) מסרה בתגובה לפרסום בוואלה! NEWS כי "במשרד הבריאות החליטו סופית שהם לא רוצים לטפל בסוגיה ולכן הם פשוט יגלגלו את האחריות לפתחו של משרד אחר. מדובר בהחלטה הרסנית, לא פחות מכך, שתפגע באלפי ילדים שזקוקים לטיפולים הפרא-רפואיים כמו אוויר לנשימה". אלהרר הוסיפה כי "משרד החינוך לא אמור ולא יכול לתת מענה מקצועי לשלל הצרכים הרפואיים של ילדים על הרצף, מקלינאי תקשורת ועד למרפאים בעיסוק. אני קוראת לסגן שר הבריאות להתעשת ולסגת בו מההחלטה חסרת הלב הזו, שתנחית מכה אנושה על משפחות וילדים רבים במדינת ישראל".
נשיא הסתדרות הרופאים העולמית, פרופ' ליאוניד אידלמן, אמר כי "יוזמת משרד הבריאות להעברת הטיפול באלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי למשרד החינוך, היא יוזמה תמוהה וביזיונית שהתקבלה משיקולים לא רלוונטיים". אידלמן, שהוא מועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם מפלגת "ישראל ביתנו", הוסיף כי "אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי זקוקים לתמיכה רב-צוותית וכוללת מחד גיסא, התערבות תרופתית במקרים קשים, ומאידך, במקרים קלים עזרה קריטית של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ורופאים, במיוחד רופאים המומחים להתפתחות הילד". הוא הוסיף כי "המצב הנוכחי, בו לייעוץ לרופא להתפתחות הילד, נדרשים להמתין חודשים רבים הוא אחד מהמצבים המבישים הקיימים במערכת הבריאות, הילדים הללו זקוקים לעזרה דחופה ולא כשהם 'מזדקנים'".
(עדכון ראשון: 9:06)