פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שטייניץ: "שטחי נהריים יוחזרו לירדן בתום החכירה"; החקלאים: "תבוסתנות"

      שר האנרגיה הבהיר כי ישראל ויתרה על אי השלום לאחר 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין המדינות. "המטרה - להפריח את השממה עם חקלאות ישראלית", אמר. המשמעות: החקלאים שעיבדו את השדות במקום במשך 80 שנה יאלצו לעזוב. ראש מועצת עמק הירדן: "אמירה חסרת אחריות"

      שטייניץ: "שטחי נהריים יוחזרו לירדן בתום החכירה"; החקלאים: "תבוסתנות"

      שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר הבוקר (שישי) כי ישראל ויתרה על אי השלום ונערכת להחזירו לממלכת ירדן בתום 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין המדינות. "שטחי מובלעות צופר שבערבה ונהריים שבעמק הירדן יחזרו לירדן בסיום החכירה", אמר שטייניץ.

      השר הבהיר בריאיון לגלי צה"ל כי הממשלה תצטרך למצוא לחקלאים שטחים חלופיים ולהכשיר אותם בתוך ישראל. לשאלה אם ישראל צריכה לנהל משא ומתן על המקום כדי לקדם חכירה - השיב כי "אין לזה תוחלת - המטרה שלנו היא להפריח את השממה עם חקלאות ישראלית".

      טרקטור ישראלי מעבד שדה במובלעת נהריים, יולי 2019 (אתר רשמי , ירון ממן)
      שטחי חקלאות בנהריים, יולי האחרון (צילום: ירון ממן)

      מעבר לכך שאין מדובר בהסכם חכירה אלא בהסכם של "שטחים בהסדר מיוחד", הרי שההחלטה לוותר על השטח - תביא לכך שאחרי שמונים שנה בהן עיבדו חקלאי אשדות יעקב את אדמות נהריים, הם יאלצו לעזוב את שדותיהם. דברי שטייניץ הבוקר מבהירים בנוסף כי המגעים בין ישראל לירדן שמתנהלים בנושא לא הבשילו לכדי פתרון המשבר.

      עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן תקף את דבריו של השר "מדובר באמירה תבוסתנית וחסרת אחריות", אמר גרינבאום.

      תחנת החשמל בנהריים וטורבינה לייצור חשמל בתוך התחנה (מערכת וואלה! NEWS)
      נהריים

      לדברי ראש המועצה, האמירה המצערת של השר שנאמרה ברדיו הרחק מעיני הציבור - מעידה על חוסר רצינות של הממשלה. "חבל שאנחנו שומעים על כך ברדיו. חבל שזו הדרך בה הדברים מתנהלים. הדברים אמורים להתנהל בשקט והרחק מהעין הציבורית. בחודשיים שנותרו עד מועד חידוש ההסכם אנחנו מצפים שממשלת ישראל והעומד בראשה יתעשתו וינהלו משא ומתן רציני עם ארמון המלך ועם המלך עצמו".


      ח"כ צבי האוזר (כחול לבן) תקף היום את דבריו של שטייניץ לפיהם ואמר כי "מסתבר שאותם אלה שערב בחירות עסוקים בהצהרות דרמטיות (לא במעשים) שאולי בעתיד יחילו את החוק הישראלי בבקעת הירדן, מוותרים בינתיים על שטחים בקול דממה דקה. כל מה שלא משרת את קרב החסינות נמחק מרשימת האינטרסים הלאומיים. בושה".

      ההסכם, הכרזת המלך והמו"מ: גלגולו של השטח 25 שנה

      ב-26 באוקטובר, בו ימלאו 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין ישראל וירדן יסתיים תוקפו של הנספח בהסכם השלום בין המדינות לגבי מובלעות נהריים וצופר. על פי ההסדר אליו הגיעו ראש ממשלת ישראל יצחק רבין וחוסיין מלך ירדן, השטח המכונה "אי השלום" בנהריים, שהיה לאורך השנים שטח שנוי במחלוקת בין המדינות, זכה להסדר מיוחד - שטח בריבונות ירדנית שלישראל זכות קניינית על אדמותיו. שטח זה מעובד על ידי חקלאי הקיבוצים אשדות יעקב איחוד ומאוחד מזה כ-80 שנה. הנוסחה המיוחדת הגדירה את אותם שטחים כבעלי "משטר מיוחד", ולא מדובר בחכירת השטח כפי שנהוג לטעות.

      לפני תשעה חודשים הכריז עבדאללה, מלך ירדן, כי אין בכוונתו לחדש את החתימה על אותו נספח בהסכם השלום. זאת בעקבות לחץ ציבורי שהופעל עליו במדינתו לבטל כמה מהנספחים ולהשיב את הריבונות בשטח לירדן במלואה. המלך צייץ אז בחשבון הטוויטר שלו כי "ההחלטה שלנו לבטל את הנספחים היא מתוך רצון לקבל החלטות שישרתו את ירדן והירדנים".

      ככל שהתקרב המועד הקובע לחידוש החתימה בין שתי המדינות, בקיבוצי אשדות יעקב ובמועצה האזורית עמק הירדן הביעו חשש הולך וגובר כי מלך ירדן לא ישנה את הצהרתו, וגם הביעו דאגה כי ממשלת ישראל לא עושה די כדי לשנות את רוע הגזרה.

      תחנת החשמל בנהריים וטורבינה לייצור חשמל בתוך התחנה (מערכת וואלה! NEWS)
      שרידי תחנת הכוח בנהריים (צילום: אלי אשכנזי)

      גורמים מדיניים בישראל מסרו לוואלה! NEWS בחודש יוני האחרון כי "מתקיימים בנושא מגעים מדיניים רציניים. מטבע הדברים לא ניתן לפרט אודותיהם. במקביל מתכוננים לכל התרחישים".

      אדמות נהריים נרכשו לפני מאה שנה על ידי פנחס רוטנברג שקיבל זיכיון מהמנדט הבריטי להפיק מבמקום חשמל באנרגיית המים. אלא שזמן קצר לאחר מכן, ב-1922, העניקו הבריטים את עבר הירדן לאמיר עבדאללה וב-1946 ירדן זכתה בעצמאות. נוכח ההבטחות הבריטיות לעבדאללה ולרוטנברג, שטח נהריים נותר שנוי במחלוקת. אאחרי הסכם הפרדת הנשק בין ישראל וירדן, שנחתם ב-1949, נהריים נותרה בידי ישראל אולם מבחינת ירדן זה נחשב עדיין לשטח כבוש.

      יובל שטייניץ, שר האנרגיה בישיבת ממשלה, יישוב קלע, רמת הגולן, 16 ביוני 2019 (ראובן קסטרו)
      שטייניץ (צילום: ראובן קסטרו)

      שיחות השלום בין ישראל וירדן בראשית שנות ה-90, הפכו את סוגיית הגבולות למרכזית. עיקר הבעיה התמקד בשטחים שעיבדו חקלאים ישראלים בערבה ושעליהן התבססה פרנסתם של מספר מושבים. סוגיית נהריים הייתה פחות מכריעה מבחינה כלכלית, אך השליטה במקום נחשבה כסמל עבור שתי המדינות.

      בהסכמי השלום בין ישראל וירדן הסכימו רבין וחוסיין כי השטחים השנויים במחלוקת יעברו לריבונות ירדנית, אולם יישארו בבעלות החקלאים הישראלים. הנוסחה המיוחדת הגדירה את אותם שטחים כבעלי "משטר מיוחד" ולא חוזה חכירה, כפי שרבים טועים להגדיר זאת. לגבי נהריים כתוב בנספח השלום "שלישראל זכות קניינית על האדמה", כלומר, ישראלים הם בעלי הקרקע.