פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל הדרכים גרועות: סין הגיעה לצומת דרכים קריטי בהונג קונג

      בעוד שמלחמת ההתשה בין הצדדים לא עושה סימנים של דעיכה למרות ביטול חוק ההסגרה, בבייג'ינג ינסו למצות את כל הנתיבים להשבת היציבות באזור ללא התערבות צבאית. אך אם לשפוט לפי ההצהרות ומעשי העבר, אם תידרש הכרעה - משטרו של שי לא יהסס להפעיל כוח

      כל הדרכים גרועות: סין הגיעה לצומת דרכים קריטי בהונג קונג
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      הוויתור המפתיע של מנהיגת הונג קונג למפגינים צפוי להקל על המתיחות ולהפחית את הסיכוי שסין תשלח כוחות צבא, אולם הוא לא צפוי לפתור את המשבר המשתק את העיר בשלושת החודשים האחרונים. התיאבון של תנועת המחאה גדל, והיא כבר לא מסתפקת רק בביטול חוקי ההסגרה של סין שהציתו את המשבר החמור ביותר שחווה המושבה הבריטית לשעבר מאז שובה לחיק בייג'ינג ב-1997.

      ביום חמישי, אחרי התעקשות ממושכת, הודיעה מנהיגת הונג קונג קארי לאם כי אותם חוקים יורדים סופית מהפרק אחרי שהשעייתם לא סיפקה את המפגינים. היא הביעה את רצונה לפתוח בדיאלוג ציבורי והבטיחה שזהו רק הצעד הראשון, ובמקביל המשיכה בהעברת מסרי האזהרה שמקורם בבייג'ינג: האלימות אינה יכולה להימשך, ועל המפגינים להבין מה משמעות הדבר.

      אבל לא ניכר שמתנגדיה התרצו ומתכוונים להתקפל. "זה מעט מדי ומאוחר מדי", אמר הפעיל הבולט ג'ושוע וונג, שנעצר בחודש שעבר יחד עם דמויות מרכזיות אחרות בתנועת המחאה הלא היררכית. הוא כבר שועל הפגנות ותיק, והיה אחד מסמלי המחאה הקודמת ב-2014. אז היא הסתיימה בכישלון, כשבניגוד לרצון המפגינים, מנהיג הונג קונג נותר מחויב לעבור סינון קפדני של סין בטרם יורשה להתמודד בבחירות.

      מנהיגת הונג קונג קארי לאם, 5 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      "מעט מדי ומאוחר מדי". לאם, השבוע (צילום: רויטרס)

      העימותים בין המפגינים למשטרה, שמשתמשת בכלי האמצעים הלא-קטלניים העומדים ברשותה לפיזור מהומות, לא פסקו אחרי ההכרזה של לאם. היא נתפסת כבר כברווז צולע, בובה של סין שאפילו לא יכולה להתפטר אם היא רוצה, כפי שעלה משיחה חשאית שקיימה לאחרונה והודלפה לתקשורת. יש הסבורים שהיא הדליפה אותה בעצמה כדי לשפר את תדמיתה הרעועה, והיא גם לא הכחישה את תוכנה. היא רק התעקשה שהיא לא הציעה לבייג'ינג להתפטר ושהיא עצמאית במעשיה.

      "אילו היא הייתה עושה זאת לפני חודשיים, לא היינו במצב הנוכחי", אמר פליקס צ'אנג, מחוקק פרו-סיני בהונג קונג שנפגש עם לאם יחד עם כ-40 אנשים נוספים ביום שקדם להודעה על ביטול חוקי ההסגרה.

      שוטרים בהונג קונג פועלים לעצירת הפגנה נוספת בעיר. 07 בספטמבר 2019. (רויטרס)
      שוטרים מפזרים הפגנה בהונג קונג, היום (צילום: רויטרס)

      בפני סין אין הרבה אפשרויות טובות. הישיבה על הגדר בשלושת החודשים האחרונים ושחרור אזהרות תקיפות לא הרתיעו את המפגינים, אך התערבות ישירה של צבאה הוא התרחיש הגרוע ביותר מבחינתה. הוא קיים על הפרק, אך לפני זה היא תנסה למצות את כל הנתיבים שנותרו פתוחים על מנת להשיב את היציבות להונג קונג, שזוחלת לעבר מיתון כלכלי.

      יתר הדרישות של המפגינים יהיו קשות לעיכול. הם דורשים חקירה עצמאית של אלימות המשטרה בהפגנות, חנינה כוללת לכל העצורים (יותר מאלף), הפסקת תיאור המפגינים כ"מתפרעים" והכי בלתי-נסבלת מבחינת בייג'ינג - בחירות ישירות, שהבהירה כי מדובר בקו אדום המערער על השלמות הטריטוריאלית של האומה.

      המושבה הבריטית לשעבר נהנית מאוטונומיה מסוימת וחירויות גדולות בהרבה ממה שזוכים להן תושבי סין גופא. עם זאת, שיטת "שתי מערכות, מדינה אחת" הולכת ומאבדת מהרלוונטיות שלה. בשנים האחרונות הגבירה בייג'ינג את המעורבות שלה בתוך הונג קונג, והמפגינים סבורים שאם לא יפעלו בנקודת זמן קריטית זו, יהיה זה מאוחר מדי. חוקי ההסגרה עוררו חיל ורעדה מפני שליחת מתנגדי משטר אל מערכת הצדק הסינית, שידועה בחוסר העצמאיות שלה ובהטלת עונשים כבדים על מבקרי המפלגה הקומוניסטית או על הנשיא שי ג'ינפינג.

      נשיא סין שי ג'ינפינג בשיחות עם הפיליפינים. 07 בספטמבר 2019. (רויטרס)
      "עלינו לנהל מאבק נחוש ואנו מוכרחים להשיג ניצחון". ג'ינפינג (צילום: רויטרס)

      שלטונו של שי, שירש את הנהגת המדינה ב-2012 ועיצב אותה בדמותו כפי שאף אחד לפניו לא עשה פרט למאו, מאופיין באפס סובלנות כלפי מתנגדים ונכונות להפעיל כוח נגד מי שמוגדר אויב מבית ומבחוץ. בין מיליון לשני מיליון מוסלמים מוחזקים במחנות מעצר במחוז שינג'יאנג, שבו חי המיעוט האויגורי, אחרי שבתחילת העשור התחוללו עימותים ומתקפות טרור באזור. עיסוק גובר של מדינות מערביות וארגונים לזכויות אדם - מול שתיקה כמעט רועמת של מדינות מוסלמיות - בסוגיה הוביל את סין להבטיח שמדובר במחנות זמניים בלבד, אבל קשה להאמין לכך.

      שי מרבה להפגין את שרירי ארצו בסיורים ימיים בים סין הדרומי, שם מקימה בייג'ינג איים מלאכותיים ומבצרת אותם חרף התנגדות הקהילה הבינלאומית. סין תובעת שליטה כמעט אבסולוטית על נתיב השיט האסטרטגי, ושכנותיה הקטנות יותר נאלצות לפנות לארצות הברית כדי שזו תבוא לעזרתן, אך ספק יש ביכולתה של וושינגטון למנוע זאת בדרכים לא צבאיות.

      בנאום שנשא השבוע, חידד שי את הקו המנחה שלו ולא השאיר הרבה מקום לספקות לגבי מה הוא מוכן לעשות כדי למנוע מהונג קונג להיפרד מסין. הוא דיבר על "מאבק נחוש" באתגרים העומדים לפתחה של סין, בהם הכלכלה, הסביבה, הונג קונג, וגם טייוואן, שבעצמה נתונה לחרדה תמידית מפני האיומים של בייג'ינג להחזיר אותה לשליטתה. "ככל שיידרש, עלינו לנהל מאבק נחוש ואנו מוכרחים להשיג ניצחון", הצהיר שי בפני צוערים המיועדים לדרגות קצונה בכירות. "הפיקוד הבכיר צריך להיות מורכב מלוחמים המעזים להיאבק וטובים במאבק".

      מפגינים צועקים ומוחאים בנמל התעופה נגד השלטון בהונג קונג. 07 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      מלחמת ההתשה בין הצדדים לא עושה סימנים של דעיכה. מפגינים בהונג קונג, היום (צילום: רויטרס)

      סין הייתה שמחה לראות את המצב בהונג קונג שב לסדרו עד 1 באוקטובר, אז יצויינו 70 שנה לייסוד המשטר הקומוניסטי במצעד צבאי ענק בבייג'ינג. ואולם, המפגינים בהונג קונג כבר נערכים להפגנת ענק משלהם באותו היום הרגיש עבור המפלגה. מלחמת ההתשה בין הצדדים לא עושה סימנים של דעיכה, והמשטר הקומוניסטי מאשים את המערב בהתססה ובבחישה בעניינים פנימיים.

      בריטניה, השליטה לשעבר, ומדינות אחרות במערב קוראות לסין לכבד את זכויות המפגינים בהונג קונג, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אף קשר בין זה לבין המגעים על הסכם סחר חדש. כשכוחות סיניים התאספו מעבר לגבול עם הונג קונג, במה שנראה כמו איתותי אזהרה למפגינים, ציין טראמפ כי אם תסריט כיכר טיינאנמן ישוב על עצמו, יהיה קשה לגבש הסכם שיפתור את מלחמת הסחר הנוכחית בין המעצמות.

      הסיטואציה עוד רחוקה מזו שטלטלה את סין ב-1989, אבל אם לשפוט לפי ההצהרות ומעשי העבר, אם תידרש הכרעה בצומת קריטי זה, שי לא יהסס להפעיל כוח.