זמן קצר לאחר הפיגוע במעין דני, בו נרצחה רנה שנרב, במערכת הביטחון היה ברור כי הפעלת מטען החבלה נעשתה על ידי תשתית טרור. כוחות צבא בפיקודו של מפקד אוגדת יהודה ושומרון תת-אלוף ערן ניב פתחו במצוד משותף עם השב"כ, שמוביל את המאמץ המודיעיני, אחר החשודים וביצעו גל של מעצרים שעות ספורות אחרי הפיגוע ובימים שלאחר מכן. כלל החשודים הועברו לחדרי החקירה של השב"כ לפיצוח הפרשה.
בשונה מפיגוע דריסה, דקירה או ירי מנשק מאולתר על ציר, בהם מעורבים לרוב מחבלים שנחשפו להסתה במרחב וקיבלו החלטה עצמאית לקום בבוקר ולרצוח יהודים, במערכת הביטחון טרם ניתן לקבוע אם במקרה זה מדובר בתשתית רחבה של טרור ממוסד של חמאס, או בהתארגנות מקומית ללא הכוונה של רצועת עזה או חו"ל.
אל תפספס
לרוב בפיגועים מהסוג הזה יש גורמי תכנון, מממנים, מכוונים, סייענים, פלסטינים שידעו על הכוונות של החוליה וכאלה שסייעו להם בירידה למחתרת ולא רק בהימלטות מהשטח.
אחרי גל המעצרים של חשודים בפרשה נדרשים חוקרי השב"כ להבין אם אלו חברי החוליה, כיצד היא פעלה ואם יש גורמים מחוץ לגדה המערבית שסייעו להוצאה אל הפועל של הפיגוע. מדובר במלחמת מוחות, מאחר ובמסגרת הכשרתם עוברים חברי החוליות הצבאיות אימונים להתמודדות עם חקירות. אם הם היו עצורים בעבר ונחקרו בישראל, המשימה הופכת למורכבת הרבה יותר.
בשלב זה נדרשת סבלנות על מנת לאפשר לחוקרים למצות את משימתם עד תום ולבצע מעצרים נוספים אם יידרשו. רק כשיגיעו להבנה שנהפכו כל האבנים בפרשה ובשב"כ ידעו בביטחון מלא שהחקירה מיצתה את עצמה, תצא הודעה מסודרת לתקשורת עם הפרטים המלאים. המצוד אחר כלל המעורבים לא בהכרח הסתיים.