פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוסיה מציעה לאיראן: נתיב ימי עוקף סנקציות למכירת נפט

      מוסקבה הציעה לטהראן להוביל נפט בתעלה העוברת בחצי האי קרים, שאותו סיפחה מידי אוקראינה בשנת 2014. זאת, בעקבות הפגיעה הקשה שספגה התעשייה האיראנית מהסנקציות של ממשל טראמפ. לדברי רוסיה, "האינטרסים ההדדיים שלנו גוברים נוכח המדיניות האנטי-איראנית של ארה"ב"

      רוסיה מציעה לאיראן: נתיב ימי עוקף סנקציות למכירת נפט
      צילום: רויטרס

      רוסיה הציעה לסייע לאיראן לעקוף את הסנקציות האמריקניות באמצעות הובלת נפט גולמי בנמלי חצי האי קרים. הצעתה מגיעה על רקע המתיחות באזור וכחלק מהקשרים המתהדקים בין מוסקבה לבין טהראן.

      בעבר איראן הובילה משלוחי נפט לסוריה וטורקיה דרך תעלת סואץ. נתיב זה הפך לבעייתי, לפי סוריה ואיראן, מאז שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרש מהסכם הגרעין עם טהראן והטיל עליה סנקציות מחדש.

      מדינות שרוכשות נפט מאיראן או מסייעות למשלוחיה מסתכנות שייפגעו על ידי הסנקציות האמריקניות. רק בחודש שעבר התקשורת האיראנית טענה כי מכלית נפט שנשאה נפט לסוריה נעצרה על ידי הרשויות המצריות בעת שעברה דרך תעלת סואץ. בקהיר הכחישו את הדיווח והתעקשו שהנתיב הימי נותר פתוח לכלי שיט איראניים.

      מכלית הנפט "דריה 1" עם דגל איראן לחופי גיברלטר, 18 באוגוסט 2019 (רויטרס)
      נתיב חילופי לאיראן? מכלית הנפט "דריה 1" לחופי גיברלטר (צילום: רויטרס)

      גאורגי מורדוב, נציג הקרמלין בחצי האי הקרים, שאותו כבשה רוסיה מידי אוקראינה בשנת 2014, הכריז על ההצעה ואמר כי "איראן יכולה להשתמש ביכולות המשלוח וההובלה שלנו דרך תעלת וולגה-דון אל הים השחור".

      לדבריו, "האינטרסים ההדדיים ושיתוף הפעולה בין איראן לחצי האי קרים גוברים, במיוחד נוכח המדיניות האנטי-איראנית של ארצות הברית". תעלת וולגה-דון, המתפרסת על פני כמאה קילומטרים, היא חלק ממערכת הדרכים הימיות שבפנים הארץ שמחברות בין הים הכספי לבין האוקיינוסים העולמיים דרך ים אזוב והים השחור.

      טהראן לא הגיבה פומבית להצעה הרוסית, אבל ההערכה היא שנתיב האספקה האלטרנטיבי יספק לה מרחב נשימה החיוני לתעשיית הנפט שלה. הסנקציות האמריקניות, שהוטלו בחודש נובמבר, ארבעה חודשים אחרי החלטתו של טראמפ לפרוש מההסכם, הנחיתו מכה קשה על תעשייה זו ששיעורי המכירה שלה צללו מ-2.5 מיליון חביות נפט ביום לחצי מיליון בלבד. נשיא איראן חסן רוחאני קרא היום לאחדות נגד ה"מלחמה הכלכלית", כלשונו, של ארצות הברית. בנאום ששודר בטלוויזיה הוא אמר: "עלינו להתאחד ולהילחם כדי לנצח במלחמה הכלכלית שאמריקה פתחה נגד איראן".

      בנוסף לסוריה, איראן מבצעת משלוחי נפט גם לסין, הלקוחה השנייה הידועה לעולם שרוכשת מידיה נפט באופן גלוי. עד כה ארצות הברית נמנעה מלהטיל סנקציות על סין, היבואנית הגדולה ביותר של הנפט האיראני, מחשש שצעדים אלה יחמירו את הקרע בין המדינות בנושאי סחר.

      נשיא רוסיה, ולדימר פוטין, לוחץ את ידו של נשיא איראן, חסן רוחאני במהלך פגישתם בסוצ'י, רוסיה 14 בפברואר 2019 (רויטרס)
      קשרים מתהדקים. פוטין עם רוחאני (צילום: רויטרס)

      סיפוח חצי האי קרים הוביל לסנקציות כלכליות מצד ארצות הברית, שסימנו שפל ביחסים בין מוסקבה לבין וושינגטון מאז המלחמה הקרה. מנגד, רוסיה החלה להדק את קשריה עם איראן. כחלק מקרבה זו, מפקד חיל הים האיראני, חוסיין חאנזאדי, הודיע בחודש שעבר שכוחותיו יקיימו תרגיל צבאי משותף עם רוסיה עד סוף השנה בצפון הים ההודי ובמפרץ עומאן.

      בחודש שעבר כוחות המארינס הבריטיים השתלטו על מכלית נפט איראנית במצרי גיברלטר בחשד שהובילה נפט לסוריה בניגוד לסנקציות של האיחוד האירופי על משטר אסד. המכלית, "גרייס 1", שוחררה אחרי חמישה שבועות. לטענת איראן, היא מכרה 2.1 מיליון חביות נפט שהיו על גביה ללקוח בלתי מזוהה.

      במקביל, צרפת שמובילה את המאמצים לשימור הסכם הגרעין פועלת לקידום פגישה בין נשיאי ארצות הברית ואיראן. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח מוקדם יותר עם הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון ואמר לו כי זהו בדיוק הזמן הלא נכון לדון עם איראן בעת שהיא מגבירה את התוקפנות באזור.

      בתוך כך, מוקדם יותר הודיעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי איראן ממשיכה להגביר את העשרת האורניום מעבר לרף שנקבע בהסכם. מהדוח החדש של הסוכנות עולה כי איראן צברה 241 קילוגרמים של אורניום מועשר והגבירה את ההעשרה עד לרמה של 4.5%. עם זאת, עדיין מדובר ברמת נמוכה יותר מהימים שקדמו להסכם הגרעין, אז היא עמדה על 20%, ומהרמה הדרושה לנשק גרעיני העומדת על כ-90%.

      (עדכון ראשון: 18:42)