פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעלות 120 אלף שקלים: פתח תקווה תקים גן חתולים ראשון מסוגו

      בעירייה החליטו על השקת הפיילוט במטרה להפחית את מצוקת המחלות והרעב של בעלי החיים ולהקל על תושבי השכונה. החתולים יעברו בהדרגה לגינה, שבה ייהנו ממתקני האכלה ומים, כשהם יכולים להיכנס ולצאת באופן חופשי. בחברה להגנת הטבע הביעו חשש: עלול לפגוע במרקם החיים במקום

      הדמיית גינת חתולים בפתח תקווה (אתר רשמי)
      פיילוט ראשון מסוגו בישראל. הדמיית גינת החתולים בפתח תקווה

      עיריית פתח תקווה צפויה להקים גינת חתולים בגן יונתן בעיר על מנת להפחית את מצוקת המחלות והרעב של בעלי החיים, ולהקל על תושבי השכונה. בפרויקט, המתבצע כפיילוט ראשון מסוגו בישראל, יושקעו 120 אלף שקלים. את הגינה יתפעלו מאכילות החתולים מהשכונה, והן יהיו נשות הקשר מול העירייה בכל הנוגע לתפעול הגינה.

      "אנחנו מקימים בפתח תקווה דבר שלא קיים בישראל והוא ייחודי וחשוב הן עבור תושבים שחתולים משוטטים מפריעים להם, והן עבור אלה שאוהבים את החתולים, מאכילים אותם ודואגים להם. נמשיך לפעול למען התושבים ולמען בעלי החיים", אמר ראש העיר רמי גרינברג.

      לפי התכנית, החתולים יעברו בהדרגה בסיוע המאכילות לאכול בגינה, אליה הם יוכלו להיכנס וממנה הם יוכלו לצאת באמצעות מדרגות שיותקנו על הגדר. בגינה יהיו פינות מסתור, מתקני האכלה וקעריות מים. השירות הווטרינרי בעיר יתגבר את המקום בעיקורים ובסירוסים, והחתולים שיפקדו את המקום יטופלו באופן קבוע. בנוסף, במקום יוצבו מצלמות על מנת למנוע מתושבים להעביר חתולים בכוח למקום - דבר האסור על פי חוק.

      חתולים מפגינים חיבה בליברץ, צ'כיה (רויטרס)
      יוכלו להיכנס ולצאת מהגינה בחופשיות (צילום: רויטרס)

      הגינה צפויה לקום בחצי השנה הקרובה, וזאת במסגרת מחקר שעורכת ד"ר עידית גינטר מבית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורט באוניברסיטה העברית בירושלים. "זה פיילוט שמטרתו לבדוק האם ניתן לרכז האכלת חתולים באופן שיפחית את המטרד לתושבים בסביבה", הסבירה גינטר. "במקומות שבהם יש האכלות של חתולים, זה גורם להתקבצות שבסופה הם לא נשארים שם - וזזים כדי להמשיך את היום. להיכן שהם הולכים, שם הם מתרבים וחודרים למקומות ציבוריים של האוכלוסייה האנושית".

      גינטר הבהירה כי בניגוד לתחנות ההאכלה שקמו בתקופה האחרונה בערים שונות, הגינה תהווה כתובת קבועה, בה החתולים יוכלו להישאר. "זה גם נותן לחתולים תנאי מחייה לחיות במקום ולשהות בו. אנחנו מקווים שהחתולים יבחרו להישאר שם, ובכך להפחית את המטרד לשכונה. אנחנו יזמנו את הפרויקט כי עיקורים וסירוסים לא פותרים את כל הבעיות. גם חתולים כאלה יכולים להמשיך להוות מטרד ובעיה. אנחנו רוצים לראות אם זה שאנחנו נותנים להם אלטרנטיבה, יכול לגרום להם לזוז למקום שבו הם ירגישו יותר רצויים", הוסיפה.

      תכנון הגינה כלל שמיעת חוות דעת מצד מאכילות החתולים בשכונה. "הן יכלו להביע את דעתן ואמרו מה שצריך להיות בגינה", המשיכה גינטר. "יש הרבה מחשבה שהושקעה פה. בסופו של דבר המטרה היא למנוע מכלבים ומאנשים להיכנס, ולאפשר לחתולים מקום משלהם, נקי ומסודר, עם תאורה ומים ומקומות לישון עם הגנה מפני גשם ושמש. ברור לנו שמספר החתולים שיכולים לחיות במקום אחד הוא לא אינסופי".

      לדברי העירייה, הגינה צפויה להעלות את רמת היעילות של העיקורים והסירוסים. "אם היום העירייה מחפשת אחרי החתולים בעיר, פה יהיה מקום שהמאכילות יעדכנו על כל חתול חדש ולא מוכר שמגיע, והעירייה תטפל בו. הכול יהיה יותר נעים ונוח ונגיש", ציינה גינטר.

      "אי אפשר לעשות חצי עבודה"

      עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, אופטימי למשמע התוכנית, אך מביע גם חשש מסוים. לדבריו, הקמת גינה מסוג זה במתחם ציבורי כגן יונתן, עלולה לפגוע במרקם החיים במקום. "האכלה זה רק צד אחד של המטבע", אמר. "מי שמאכיל גורם ליצור להתרבות מעבר למה שהסביבה מאפשרת לו. לכן עירייה שמחליטה להיכנס לתחום הניהול, לא יכולה שלא לבצע באותו מהלך עיקור, סירוס, סימון וניטור - מעקב רציף של התהליך הזה. אי אפשר לעשות חצי עבודה".

      "המניע העיקרי בטיפול בחתולי רחוב הוא רחמנות וצער בעלי חיים, שאלה מניעים חשובים וראויים. אם אנחנו גורמים לנזק לייצור אחר בפעולה הזו, לא עשינו טוב", הוא הסביר. "לכן צריך לבחור מקומות שהנזק שייגרם לטבע הוא הקטן ביותר. כלומר, אם יש גן ציבורי שאנחנו נעשה בו מוקד האכלה לחתולים - זה אומר שהרבה יצורים קטנים יצטרפו. זה כמו שלא עושים גן ילדים באי תנועה. לכן, את הפינות האלו צריך לעשות הרחק ממקומות שהם מוקדי משיכה ליצורים קטנים".

      בלבן ציין פרויקט שנעשה לאחרונה בירושלים, בו הוטמנו פחים בשכונות נווה יעקב ופסגת זאב על מנת לצמצם את נוכחות בעלי החיים ברחובות. "זו פעולה מבורכת שעוזרת לטבע. ראה איזה פלא, אין שועלים בשכונה, יש פחות חתולים וחולדות, פחות עורבים. זה מהלך מאוד חשוב".

      עריית פתח תקווה (יותם רונן)
      השקעה של 120 אלף שקלים (צילום: יותם רונן)

      מנכ"ל צער בעלי חיים באזור רמת גן, יובל נבון, בירך על המהלך. "עושה רושם שזו פעילות מבורכת. יש הבנה שהחתולים הם חלק מהקהילה", אמר. "זה מהלך שנועד לשדרג את סביבת ההאכלה של החתולים לסביבה גדולה. צריך לדאוג שלא תהיה התנכלות לחתולים, ושהמקום יישאר נקי", הזהיר.

      יו"ר ועד שכונת רמת ורבר, אהרון טוויג, לא מודאג מריכוז החתולים בגן יונתן הפופולרי, הנמצא בשכונה. "אני רואה אנשים שמאכילים בכמויות חתולים, אני יוצא בארבע לפנות בוקר מהבית שלי ורואה את זה. גן יונתן הוא מקום די מרכזי שאנשים יכולים להתרכז ולהגיע אליו, אבל השאלה היא אם החבר'ה שמעוניינים להאכיל חתולים יגיעו עד לשם, הרי רוב הציבור שמאכיל חתולים הוא לא צעיר. זה דבר מעניין, ואני חושב שזה די טוב. קשה לראות חתולים רעבים. אנחנו עם רחמן. אי אפשר שלא להאכיל אותם".