"אנחנו טובים בלדרוס. מסתכלים רק מטר אחד הלאה ויום אחד קדימה, ומתייחסים רק למה שנצטרך מחר בבוקר"
פארק רמת הנדיב, פנינת טבע על הרכס המשקיף לים בין זכרון יעקב לבנימינה, הוא שטח המחייה של חיות בר רבות, שנדחקות במאה השנים האחרונות מפינות אחרות של הכרמל. כעת, פרויקט נדל"ני שמקדמת רשות מקרקעי ישראל צפוי לצמצם עוד יותר את בית הגידול שלהם, ולהביא להכחדתם של הצבאים הרבים המתרוצצים בשטח.
סלע המחלוקת, הנדרש למסדרון אקולוגי בין השמורה לשטחים הפתוחים סביבתה, מצוי בגבול שבין זכרון יעקב לבנימינה. השטח, המכונה "גבעת הצבאים", הוא הקישור האיכותי, המשמעותי וההכרחי בין רמת הנדיב ובין גבעות אלונה והר חורשן, ומומחים מגדירים אותו כמסדרון אקולוגי חיוני.
בחברה להגנת הטבע מציינים כי מסדרונות מעין אלה הם כלי שימור ראשון במעלה להבטחת תפקודן וחוסנן של מערכות אקולוגיות. הם נועדו לאפשר רציפות של שטחים פתוחים וטבע מוגן, ולהבטיח מעבר אורגניזמים באופן שיאפשר תנועת בעלי חיים וצומח, שיחור מזון, רבייה והחלפת גנים, וכן שמירה של המגוון הגנטי להבטחת שרידותם של מינים ואוכלוסיות לאורך זמן.
"אין לנו ברירה אלא לשמור על החיות בטבע ובשטחים החקלאיים", אמר לוואלה! NEWS הוגו יאן טראגו, מנכ"ל רמת הנדיב, "אין אופציה אחרת. אם אנחנו לא נדאג, ועכשיו, הם לא יהיו. במקום הטבע יבואו עוד ועוד בתים". לדבריו, "מספיק שפעם אחת אתה טועה ובונה שכונה או כביש כדי לגלות שאין דרך חזרה. אי אפשר לפרק ולהשיב בחזרה את הטבע שנוצר במשך מאות אלפי שנים. אנחנו לא יודעים לעשות את זה. מיחזור, תכנון בר-קיימא, שיקום ושימור הם רעיונות יפים, אבל שום דבר לא באמת יוכל להשיב את הטבע לקדמותו".
המרחב הטבעי של דרום הכרמל ובקעת הנדיב הוא אזור מגוון במיוחד, הכולל יערות וחורשים, גבעות ועמקים, שטחים חקלאיים ונחלים. הוא נהנה מעושר גדול של מיני צומח ובעלי חיים, וביניהם צבאים ואיילי כרמל, חזירים, דורבנים, תנים, שועלים, גיריות, זוחלים ופרוקי רגליים - חרקים, עכבישים ועקרבים.
"התוצאה הקטסטרופלית של המהלך תהיה שהילדים שלנו יגדלו ללא טבע", הזהיר יאן טראגו, "הילדים שלי והילדים שלהם לעולם לא יזכו לראות צבי רץ בשטח, צב צועד על האדמה או פרח צומח מהקרקע. כל השרשרת הזו תיעלם. אני לא קורא לחזור למערות, אבל צריך לחשוב לפני שצועדים קדימה. למה להרוס ולדרוס הכול בדרך?".
בשנת 2013 הזמינה רמת הנדיב מחקר אצל "אלטרה", חברה פרטית שלא למטרת רווח, השוכנת ליד אוניברסיטת וחנינגן בהולנד ומתמחה במחקרי סביבה בינלאומיים, בין היתר עבור האו"ם. מסקנת החוקרים, תאו ואן דר סלוס ומיכיל ואן ילפן, הייתה כי רוב מיני בעלי החיים שאליהם מתייחס המחקר לא ישרדו אם רמת הנדיב תהפוך למעין "אי ירוק" מוקף בפיתוח, וכי המסדרונות האקולוגים הם במובהק קווי החיים של האזור. כך, למשל, תיעדו מצלמות שהוצבו על גדר הפארק יותר מ-4,500 חציות גדר של אייל הכרמל בשנה.
על פי "אלטרה", מבין חיות הבר שבפארק, רק היערון הגדול (מכרסם לילי המזכיר עכבר) והקמטן (לטאה חסרת רגליים) ישרדו את תהליך התיעוש והעיור המואץ המתוכנן לאזור זכרון יעקב, בלי להזכיר את הסיכון המתמיד להישרדות החיות בשל שינויי אקלים או אירועים דוגמת השריפה בכרמל. המכרסם והלטאה, על פי הדוח, עלולים להפוך ל"גרעין הקשה" של חיות הפארק, בשל סיכול המעבר הבטוח לשטחי הטבע עבור בעלי החיים האחרים. "המסקנות גרמו לי להחליט שלא לאפשר את בניית השטח הדרומי של התכנית, ולתכנן מחדש את האזור, כדי לשמור על מסדרון החיים הזה", הבהיר אלי אבוטבול, ראש המועצה המקומית לשעבר של זכרון יעקב.
במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה לא מתכוונים להתעקש על פיתוח החלק הצפוני של אזור התעשייה, אך בשיפוליה הדרומיים של זכרון יעקב ממשיכה רשות מקרקעי ישראל לקדם את תכנית "פארק היין". ב-2013 הבטיחו במינהל מקרקעי ישראל כי "התכנית לא תשווק במקשה אחת", וכי "ראשית ישווק החלק הצפוני ותיבדק אופציה עם הרשות המקומית לשינוי תכנון אשר יהלום את הצרכים". במינהל דיברו אז על הצורך במעבר אקולוגי ברוחב של לפחות 150 מ', והדגישו כי "הנושא נודע לנו באופן אקראי ולא רשמית. מדובר בתכנית שעברה כדין את כל התהליכים התכנוניים. הנחיית הגורמים המקצועיים הייתה להשאיר מעבר תת-קרקעי לבעלי החיים ומעבר כזה אכן הוסדר בתכנון".
ב-2015 חתמה המועצה המקומית בראשות אבוטבול על חוזה להקמת השכונה שמאפשר את שיווקה ליזמים. ראש המועצה המכהן, זיו דשא, וסגנו מאיר ואנונו, אומרים כי ההבנות לכאורה עם המנהל למסדרון רחב ובטוח לא נמצאו בתכתובות עם רמ"י, והדבר לא בא לידי ביטוי בהסכמים.
כך או כך, מעבר אקולוגי אינו רק מנהרה מתחת לכביש. מחוץ לגדר הפארק, בואכה בקעת הנדיב, פארק אלונה ופארק הכרמל, מחכה לחיות אתגר של ממש - חציית כביש 652, המחבר בין זכרון יעקב לבנימינה. במקביל לעבודות שהכפילו את רחבו, הכשירו להם תחתיו מעבר צר. מעברו השני, צוואר הבקבוק הקיים כבר היום עתיד להיות צר עוד יותר, אם תתממשנה הכוונות התכנוניות של "פארק היין" בזכרון יעקב ו"אזור תעשייה כרמל" בבנימינה.
"אני זועק על המעבר האקולוגי 20 שנה", סיפר יאן טראגו, "אני לא חושב שמישהו רוצה לקדם את התכנית בלעדיו וב-2013 אפילו הייתה הבנה בין כל הצדדים. קשה לי להאמין שמישהו עשה משהו מאחורי הגב, אבל ההתלהבות משכונה חדשה כנראה דחקה הצידה את ההבנות, הדמויות המעורבות התחלפו, דברים נשכחו, כולם נותרו בעד, אבל ללא תכנית מגובשת. לצערי 'האטרף' של בינוי למגורים מתגבר על החשיבה הכי נכונה. עוד אלף יחידות דיור, עוד עשרת אלפים. כל הזמן מודדים כמה בנינו".
כעת, שש שנים לאחר המחקר וההבנות שגובשו, לכאורה, פנו החברה להגנת הטבע ורמת הנדיב לרמ"י, בדרישה לבטל את שיווק המגרשים, לפעול לשמירת האזור ולהגן על הצבאים. מליאת המועצה המקומית הודיעה כי תתנגד לפרויקט במתכונתו המתוכננת, ואבוטבול, כיום ראש האופוזיציה במליאה, יזם הצעת החלטה להקפיא את הבנייה ולתכנן את השטח מחדש, "כך שהמסדרון יישאר פתוח לעולמי עד", כהגדרתו. לאחר דיון סוער, ולמרות אזהרת הייעוץ המשפטי מפני חשיפה לתביעות, התקבלה פה אחד ההחלטה בתמיכת ראש המועצה וסגנו.
ביום שבת, 30.3, מזמינה החברה להגנת הטבע את הציבור לגבעת הצבאים. משעה 10:00 עד 12:00 ייצאו סיורים ללא תשלום מהחנייה העליונה של בית הספר אורט שומרון, שנועדו להכרת האזור ולהבנת חשיבות המסדרון האקולוגי. "ישנם נושאים שהם מעבר לפוליטיקה", חתם אבוטבול.
